אני מביט בפניהם של עורכי הדין של ראשי משפחות הפשע והעבריינים הכבדים שנעצרו השבוע על ידי המשטרה (שאפו גדול לכחולי המדים) ועולה בי תחושה של דחייה וגועל. כיצד מעזים לובשי הגלימה להתייצב מול מצלמות הטלוויזיה ולהגן על לקוחות הסופרנוס שלהם כאילו היו מועמדים לפרס נובל לשלום?
היכן מאפסנים עורכי הדין האלה את הערכים שעליהם גדלו ואת עזות המצח כאשר הם מתייצבים מול המצלמות ונואמים אודות חפותם הצחורה של שולחיהם. האומנם הכסף יענה את הכל? ולאן נעלמה הבושה? האם מה שחשוב זה "ראינו אותך בטלוויזיה" ומי יודע אולי 10 שניות התהילה שלהם נועדו כדי להביא את הלקוח הבא שיפקיד בכספתם עוד אלפי ירוקים שניגבו מדמי חסות או מעשה פשע אחר.
גלריית עורכי הדין האלה מוכרת לכל צופה טלוויזיה מזה שנים ארוכות. ראינו אותם חדשות לבקרים כאשר סיפרו קבל עם ואומה כי מרשם נקי מכל רבב ואחרי חודשים ספורים הודה מרשם חבוש הכיפה, בביצוע החשדות נגדו ונשלח לשנות מאסר מאחרי סורג ובריח. או אז נעלמים עורכי הדין הללו כאילו בלעה אותם האדמה.
הביקורת שלי מכוונת גם כלפי התקשורת הנותנת לעורכי הדין האלה זמן מסך ולעתים הם אף מוזמנים לתוכניות אירוח על תקן של סלב'ס ואל תתפלאו אם תפגשו אחד מהם בבית האח הגדול או תוכנית ריאלטי אחרת. נכון שהולך ופוחת הדור אבל, שומו שמיים, עד כדי כך פוחת הדור. ותיקי עורכי הדין, כאלה שעוד למדו באוניברסיטאות, מתהפכים בקרבם נוכח הזילות של מקצוע עריכת הדין במיוחד החל מהימים שבהם טקסי ההסמכה נערכים באצטדיוני כדורגל כאיל מדובר בכנס ותיקי האוהדים של בני יהודה תל אביב. רק חסר שעוד ישירו בטקסים האלה: השופט בן זונה… ובא לציון גואל ואפשר להזמין כרטיס טיסה בכיוון אחד.
לבי לבי על מערכת המשפט שלנו שמזמן קרסה אלא שטרם הודיעו על כך בחדשות. מי שחשב כי רק בעורכי דין המתנהגים כאילו היו עברייני רחוב מדובר, נחשפים מדי יום החשדות החמורים מאוד נגד רות דוד פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר ומלמדים אותנו כי מה שנותר הוא הצו האלוהי להחריב את סדום ועמורה כי אנחנו כבר ראויים לכך. מאוד ראויים.
