סליחה שאני אומרת אבל זה קל מדי.
הצעד של בנט להוציא את ספרה של דורית רביניאן מהרשימה והתודעה של ילדינו הזכים הוא באמת כלכך מטורלל ומרושל עד שלי אישית מתחשק להתבולל רק כדי לעשות לו דווקא.
אנחנו מדברים על חופש במובנו הרחב ביותר עכשיו, נכון?
על החופש לחקור ולנבור ולחפור איפה שאסור, לחטט בקווים האדומים של הטאבו, בקווים שבהם אישה וגבר מתאהבים כשכול הקונפליקט היהודי ערבי יושב להם על הראש.
אני בעד החופש הזה בכול מאודי, לא מאמינה בלטאטא, לא מאמינה בחרם, לא מאמינה בלאסור תכנים או מחשבה אלא דווקא בהצפה של שאלות ובעידוד הספק.
זהות (דתית) איתנה נובעת מתוך הספק, לא מתוך דוגמות , חרמות ואיסורים, יש אפילו איזו דת שמציבה את העיקרון הזה כנר לרגליה, נדמה לי שקוראים לה יהדות.
מצד שני בנט לא לבד בעניין הזה – תראו מה קורה באוניברסיטאות שלנו.
איפה כנסיית השכל איפה? איפה קתדרלות המחשבה העצמאית? איפה מקדשי עידוד הספק והחשיבה הביקורתית?
האם האוניברסיטאות שלנו מעודדות כיום צעירים בעלי רוח חופשית ומעזה?
חס ושלום.
המוסדות האלה הם המעוז הכי דוגמטי, נטול ספק, חד צדדי וחד מחשבתי שיש לנו כרגע במרחב החילוני, ובמקום לגדל שם חשיבה מקורית, ביקורתית ויצירתית הם מגדלים שם צעירים מעציבים שמאמינים במה שהם מאמינים באופן רציני מדי ומאוד לא צעיר.
מרצים שמגיעים לשיעור עם שלט על החולצה שבו כתוב "אני שתול", מרצים שקוראים לשרת המשפטים "חלאה ניאו נאצית", מרצים אחרים שמשתפים ומפיצים האת הבשורה הזאת – ובכן מרצים כאלה היו יכולים להיות חינניים באיזה אופן חתרני אם הייתה להם איזו קונטרה מהצד השני של המפה.
אבל אני רוצה לראות את האוניברסטיה העברית מגיבה באותו שיוויון נפש למרצה שמגיע עם חולצה שעליה כתוב "כהנא צדק" נניח.
בעצם הייתי רוצה לראות את האוניברסיטה העברית מעסיקה מרצה ימני בלתי מתון מלכתחילה..
אלה ימים עצובים של העתקה מוחלטת של הקולג'ים האמריקאים- החלש תמיד צודק, המערב קולוניאליסטי, החשיבה היא פוסטמודרנית, ההומור מחוץ לחוק (סיינפלד כבר לא מוכן להופיע שם) האמת אינה אמת אם היא לא מתיישבת עם חוקי התקינות הפוליטית וכול מי שחושב אחרת או מעלה צל צילו של ספק – יעוף מחיקו החמים של השמאל ויהפוך לחשוך גזעני או סתם מטומטם.
לעומת משטרת המחשבות הזאת, הצעד האווילי של בנט להחרים את סיפרה של דורית רביניאן נראה כמעט כמו טיול בפארק, סליחה שאני אומר
