התביישתי לצפות באלפי הישראלים שצבאו על התחנות לחלוקת ערכות מגן. לא חלילה, בגלל אלה שעמדו בתורים האינסופיים עם תינוקות על הידיים במשך שעות ארוכות כדי לקבל את המסכה המיוחלת שאולי תעזור להם אם נזדקק לה.

זה נכון שגם אנחנו, אלה שעמדו בתור, אשמים בכך שלא נענינו לקריאות של פיקוד העורף לאסוף את המסכות לפני שנה ויותר. יחד עם זאת היה ברור לפיקוד העורף שבמקומותינו הכל קורה בדקה ה-90. סליחה בדקה ה-91. לעתים נדמה שאפילו השמש מאחרת לזרוח אצלנו כי היא יודעת שהיא צריכה להיות מעלינו ואצלנו הכל נעשה דקה מאוחר יותר.

איך זה יתכן שפיקוד העורף וכל גורמי ההגנה האזרחית יודעים מלכתחילה שאין מספיק מסכות לכולנו והם הולכים לישון בשקט. הרי עכשיו ברור של-40% (ואני ביניהם) אין מסכות גם אם יעשו שמיניות באוויר על גג בניין עזריאלי בתל אביב. אז מה ציפו בפיקוד העורף שאני אתחלק עם השכן שלי באותה מסכה. (פעם הוא לוקח שלוק אוויר מתוך המסכה ופעם אני…שניים במחיר אחד).

הסוד הזה של חוסר המוכנות שלנו ידוע כבר שנים. מדהים. יש פיקוד עורף עם חיילים ומפקדים וגנרלים ומיניסטר ועוד בטרם הגיעה שעת המבחן הכל למעשה קורס. אם מישהו חושב שהמנטרה הישראלית הכל כך מוכרת בנוסח: "יהיה בסדר…" תעבוד בזמן שיפלו טילים בריכוזי אוכלוסיה הוא טועה טעות מרה.

מן הראוי שכבר עכשיו יקימו את ועדת החקירה שבלאו הכי יקימו אחרי המלחמה. כואב השכל הישר והלב לראות שוב את המקלטים הלא מוכנים של חלקים נכבדים באוכלוסיה. התחושה היא שבשעת מבחן שום דבר לא יעבוד. מה הפלא שרבים אינם טורחים כלל לעמוד בתור למסכות ומעדיפים לשים את מבטחם בבורא.

אזרחים ותיקים כבר זכו לעמוד בתור למסכות לפחות עשר פעמים בימי חייהם. בכל פעם קיבלו מסכה מחודשת ומעולם לא נאלצו באמת להשתמש בה. (מלחמת המפרץ הייתה בדיחה גרועה של סאדאם עם איומים ללא כיסוי לנשק לא קונבנציונלי).

הלוואי ונמשיך לעמוד בתור למסכות שלא נשתמש בהם אבל גם את זה אפשר לעשות באופן מאורגן ומכובד ושלא נראה מראות של עולם שלישי במעצמת הייטק כמונו.