אחרי עשרות שנים של חסכון פנסיוני עקבי, שוטף ומסודר (אבל לצערי אין מדובר בפנסיה תקציבית) אני מצטער שהפרשתי כספים לפנסיה. בדיעבד היה הרבה יותר חכם אילו את הכספים שהפרשתי לפנסיה הייתי חוסך ובוודאי מצליח לרכוש בהם דירה ואולי שתיים במחירים השפויים שהיו כאן לפני עשור או שניים. התשואה מהשכרת דירות אלה הייתה ללא ספק גבוהה יותר משיעור הפנסיה שאקבל בבוא היום.
מדוע אני נדרש לסוגיה זו בסתם יום של שמש חורפית נעימה? כדי לתת לכם טיפ או חומר למחשבה. ככל שחולפות השנים מצבן של קרנות הפנסיה נעשה רע וכבר היום ברור שהן לא יוכלו לתת את מה שהבטיחו כאשר הצטרפנו אליהן. הגרעון האקטוארי הולך ונעשה עמוק יותר. תוחלת החיים עולה וכך גם גיל הפרישה. אל תתפלאו אם תוך מספר שנים גיל הפרישה לגברים יהיה 70 שנה כי הרי 70 זה החמישים החדש. אז למה לא?
ועדת החקירה הממלכתית הבאה תעסוק בשאלה הדרמטית למאות אלפי אנשים: לאן נעלמו כספי הפנסיה של החוסכים? כיצד קרה שמיליארדים רבים כל כך התאיידו בין השאר בגלל משכורות עתק של הנהלות קרנות הפנסיה והמשרדים המפוארים שבהן הן ממוקמות.
אם אתם חושבים שכתוצאה מוועדת החקירה הזאת תראו שקל אחד- אתם טועים וזה בדוק. אינני יועץ פנסיוני או פיננסייר מדופלם. בשורה התחתונה אני איש צווארון כחול, בעל מלאכה העמל שנים רבות על מוצר שאני אוהב לעשות ובכך זכיתי. ובכל זאת השאלות נותרות באוויר ואין מי שיענה עליהן או יפיח בהן קמצוץ של תקווה.
אין בדברים המלצה חלילה לרוץ ולמשוך את כספי הפנסיה שצברתם עד כה. יש בדברים ניסיון חיים מתוך המציאות הישראלית של "יהיה בסדר…"
אתם רשאים להשליך את הדברים לפח האשפה הקרוב אבל קיימת אופציה נוספת שהמומחים למיניהם לא ימליצו לכם עליה כדי לא לכרות את הענף שעליו הם נשענים. במילים אחרות, אתם מספיק אינטליגנטים לעשות לעצמכם את החשבון. התשובה שתיתנו לעצמכם היא לא פחות נכונה מזו של היועצים ואנשי הפיננסים. עד כאן פינתנו- טיפ לאנשים חושבים.
