ושוב דוח העוני ואין חדש תחת השמש. הוא שאמרנו בשנים האחרונות – מספר העניים רק יילך ויגדל. הממשלה מדברת מעל ראשי אזרחיה במאות מיליארדים (מתווה הגז) ו-1.7 מיליון תושבים חיים מתחת לקו העוני ומחפשים את השקלים הבודדים כדי לעבור עוד יום מבלי שהבטן תקרקר להם.
הדוח על ממדי העוני שפורסם היום ומתייחס לשנת 2014 מצביע על כך שרבע מהילדים בישראל – 776 אלף – חיים בעוני. כל ילד רביעי הוא עני ומן הסתם גם הוריו עניים, שכניו עניים וכל עולמם הוא עולם של פחות של אין. של חסר. של מינוס.
זה לא משנה אם הגורם לכך הוא קיצוץ קצבאות העוני או מזג האוויר. זאת עובדה היכולה להשפיע אסטרטגית על המדינה ולדעתי כבר משפיעה וגם ה"יהיה בסדר" הלאומי שלנו עלול להתברר בעוד 20-30 שנה כמאוד לא בסדר.
ישראל היא לא רק מדינת תל אביב שבה לא תצליחו להזמין שולחן במסעדה לארוחת ערב בשישי הקרוב. הכל מלא ובמחירים יקרים. ישראל היא לא רק חברות הזנק ואפליקציות כחול-לבן. ישראל היא מיליונים החיים בפריפרייה ו…גם בדרום תל אביב המביטים בעיניים כלות כיצד הם יכולים להסתפק במיני מקרר כי אין לה במה למלא את המקרר שרכשו לפני 30 שנה.
רבים מהישראלים השבעים מתנחמים בעובדה שהכי עניים הם החרדים והערבים. נו? הם לא בני אנוש. לא מגיעה להם ארוחה חמה, בגד ללבוש וקורת גג ראויה.
נכון בדיוק בעוד שנה יהיה דוח נוסף שיככב בכותרות הראשיות ל-37 דקות ואז יתחלפו הכותרות בעניינים אחרים וכל עני לנפשו ולעולמו הצר כעולם נמלה כי כל מחשבותיו ומהותו היא דאגה בסיסית למשפחתו.
זו צריכה להיות שעתו הגדולה והזדמנות חייו של משה כחלון. שר האוצר שבא מהמקום הזה של עוני ומחסור. הוא יושב במקום שממנו ניתן לעשות שינוי ואם לא ינצל את מעט הזמן שיש לו במקום הזה יחלוף חלון ההזדמנות מבלי שוב.
