כל ישראל ערבים זה לזה – אמרו חז"ל והשבוע הוכחנו זאת קבל עם ועולם. עקבנו בדאגה עמוקה אחרי מאות הישראלים, רובם צעירים אחרי צבא, שרצו ללכת הכי רחוק מסג'עייה ועזה אחרי צוק איתן והגיעו לטראקים באוורסט ובמחוזות אחרים בנפאל.
אין עוד מדינה בעולם שמתנהגת כך. הופכת כל אבן כדי להגיע לבנים האבודים שלה ברחבי העולם. רק מי שחווה את מכלול המאמצים שעושים ישראלים טובים למען אחיהם בצרה מבין מהי המשמעות האמיתית של מדינה יהודית וכל זה קורה ימים ספורים אחרי יום העצמאות.
משלחת מד"א בקטמנדו ( צילום דוברות מד"א)
רק מי שנמצא בטראק בסוף העולם, חווה רעידת אדמה נוראית, רואה ומרגיש שהנה מגיעים החיים לקיצם ואז מתוך העננים מבליח מסוק קטן וממנו יורדים דוברי עברית ("אהלן חברי'ה, אנחנו פה") מבין באמת את המשמעות של להיות ישראלי שיש מאחריו מדינה ובעיקר אזרחים שמצוות הצלת חיים היא ערך עליון עבורם.
נכון. אמת הדבר. יש ישראלים דוגמת כוכבי "טיסת השוקולד" ו"תפתח לי את החדר יא מניאק" אבל יש בינינו גם לא מעט שחקני נשמה לאומיים ההולכים עד קצה העולם כדי להביא הביתה ישראלים בצרה או לפרוס בית חולים בלב האסון ולעשות כל מאמץ להציל נפש אחת נפאלית מבין ההריסות גם שבוע אחרי רעידת האדמה.
כך נראה עם ישראל על פי הציווי האלוהי של "אור לגויים". לכך עלינו לשאוף גם אם העולם לא מחייך אלינו ולעתים תוקע לנו סכין בגב. אסור לנו להתחשבן עם העולם. אנחנו מצווים לעשות טוב ואת החשבון לעשות עם אלוהים ולא עם ארדואן או מנהיג אנטישמי אחר.
טובי בחורינו שנלחמו בעזה ונתקעו על גג העולם מבינים עכשיו יותר מכל את משמעות ההגנה שלהם על המדינה. הם הגנו על המדינה בגופם והמדינה מחזירה להם לא חשוב היכן יהיו בצרה על פני הגלובוס.
בשבוע האחרון נחשפנו לפנים היפים של ישראל הישנה והטובה. זו שהתגעגענו אליה וחשבנו שהיא פסה מן העולם. למרבה הצער אנו מגלים את הפנים האלה בעת צרה ואסון. מי ייתן ונדע בחיי היומיום והשגרה להושיט יד לקשיש ולנזקק ולגלות חמלה לכל מי שזקוק לעזרה ואהבה. האדמה לא צריכה לרעוד כדי להוציא מאיתנו את כל הטוב האנושי.