חוק הלאום, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים בימים אלה. הגענו אל השלווה והנחלה. על הגבולות עם השכנים שלנו מגדלים פרחים וכאילו אין בינינו מיליונים שעתידם הכלכלי לוט בערפל.
מעניין איך זה עובד? מכנס ביבי את ממשלתו ושואל, חברים הכל בסדר? וכמו במקהלה הם משיבים: החיים דבש. אזרחי המדינה מבסוטים והאמת היא שלא צריך לעשות כלום. הכל דופק כמו שעון שוויצרי.
ואז מעלה ביבי ואלקין ושאר החבורה את רעיון חוק הלאום. בבחינת הדבר הבא. האפליקציה שתתחרה בווייז. ביבי ושות' מחשבים מסלול מחדש ומחליטים שלא לכולם ברור שמדינת ישראל היא מדינת היהודים והם רוצים חותמת חוקית ורשמית וכשרה מכל העולם ואשתו שישראל זה לא טנזניה. או אז קודח ממוחם רעיון אלוהי/משיחי לחוקק את חוק הלאום.
ואני תוהה ביני לביני איזו מנת משכל דרושה לו לנבחר ציבור על מנת בעיתוי הזה לחוקק חוק שהוא הדבר האחרון בהחלט לו אנו זקוקים בימים אלה.
ובמקום לטפל בחוליים הרבים של החברה שלנו בתחומי החברה, הרווחה, הבריאות, הבטחון, הכלכלה, הדיור- יושבים חכמי הסנהדרין שלנו ומחליטים להקדיש את כל זמנם ומרצם בהעברת חוק הלאום. איזה ייאוש שאלה הם נבחרנו? נכון. אמת הדבר. אנחנו בחרנו בהם ועלינו להטיל את כל האשמה בנו. אבל מי לעזאזל יכול היה להעלות על דעתו שהם ירחיקו לכת עד כדי כך.
האבסורד הלאומי שלנו הוא שאם מחר ייערכו בחירות אנחנו ניכנס אל מאחרי הפרגוד ונשלשל שוב את הפתק שיבטיח להם עוד קדנציה של אימפוטנציה ציבורית.
כמה עצוב להסתכל סביב. לעבור על רשימת נבחרי הציבור מכל המפלגות ולא למצוא ביניהם אף לא קמצוץ של מנהיג שיכול לקחת את המושכות ולהוביל אותנו במסלול של שכל ישר וסדרי עדיפות נכונים. וכך תשרוד לה בבטחה שושלת ביבי ושות' גם בשנים הבאות.
