"ישראל ביצעה 50 שואות בפלסטינים". הדובר הוא יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, השבוע במסיבת עיתונאים משותפת בברלין עם קנצלר גרמניה, אולף שולץ. זה האיש שמתיימר להביא לפלסטינים תקווה, ושבני גנץ אירח אותו בביתו בראש העין.
דבריו של אבו מאזן מוכיחים שאין לנו פרטנר בצד הפלסטיני. אבו מאזן, שבעיני הרבה ישראלים נחשב עם מינויו לאחר מות ערפאת לאישיות חיובית ושונה בתכלית מזו של ערפאת, מוכיח פעם אחר פעם כי תפיסתו אותנו כעם וכמדינה אינה שונה מזו של ערפאת והקיצונים בעם הפלסטיני.
ההשוואה בין מצב הפלסטינים והתנהגות ישראל כלפיהם לזו של מעשיהם של הנאצים מעידה או על בורות מוחלטת, שאותה אני לא מייחס לאבו מאזן, או על גזענות ואנטישמיות מהדרגה הנמוכה ביותר. לו רק היה ניתן להשאיר את אבו מאזן לעוד כמה שעות על אדמת ברלין, ולהכניס אותו למחנה ריכוז לשעה אחת בלבד, ייתכן והיה חוזר בו, מתנצל ומשתחווה אפיים ארצה, ומכה על חטא כלפי קורבנות השואה. אין זו הפעם הראשונה שיו"ר הרשות הפלסטינית מתבטא באנטישמיות כלפי יהודים ומדינת ישראל. השנאה כלפינו ככל הנראה בוערת בעצמותיו, וכאשר נאומיו אינם כתובים מראש בורחת לו "האמת שלו" עלינו ועל הפתרון הסופי שהוא מאחל לנו.
אבו מאזן נמצא בשלהי חייו וכהונתו כמי שעומד בראש העם הפלסטיני. על פי מצבו הרפואי, תוחלת חייו אינה ארוכה. הוא לא ייזכר כמי שהושיע את העם הפלסטיני או קידם אותו, אף לא בסנטימטר אחד. ספק אם הבא אחריו יהיה מחובר לעידן המודרני, יבין את המציאות בעולם ואת טובת העם הפלסטיני, שראוי לחיים בכבוד ובמתן הזדמנות לילדי העם הזה כדי שיתבגרו להיות בעלי חינוך ראוי וסדר עדיפות שאינו כולל טרור ופשע.
אני בדעה שהרוב המכריע מתושבי עזה, יהודה ושומרון מעוניינים לפרנס את משפחותיהם בכבוד, ללא מעורבות ישירה או עקיפה עם ארגוני הטרור, המבקשים להנציח את הסכסוך כי זו פלטפורמת ההישרדות שלהם.
