הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, אבל לא אוהב ללכלך את הידיים או לעבוד במקצועות שבהם צריך להזיע. זה אופייני לאורכו ולרוחבו של המשק שלנו, ממטולה ועד אילת. מה הפלא אם כך שהעובדים הסינים שמועסקים בארץ קוראים את המפה ומנצלים את מצוקת כוח האדם בענף הבנייה, ודורשים, תקשיבו היטב, 20 אלף שקלים לחודש.
העובדים הסינים מסתכלים סביב, רואים עם מי יש להם עסק ויודעים לעשות אחד ועוד אחד. הם מריחים את מצוקת המעסיקים שלהם ומעלים את התעריף בהתאם, ותתפלאו, הם גם מקבלים את השכר הזה.
בצר להם פנו השבוע ראשי ענף הבנייה לשרי האוצר, השיכון והפנים בדרישה דחופה להביא לכאן עוד רבבות עובדים ממדינות שונות, כדי להגדיל את היצע העובדים ובכך להפחית את עלויות הבנייה, שבסופו של יום מתגלגלות אלינו. במציאות הזאת, לא ירחק היום שבו מ"ר אחד ובודד בתל אביב יעלה 100 אלף שקלים!
א.ד. גורדון מתהפך בקברו נוכח אפס המוטיבציה שיש לצעיר העברי לעסוק במלאכת הבנייה או החקלאות. כולנו חכמים, כולנו נבונים והאם העברייה שואפת בעידן הזה שבנה או בתה ישרתו ב-8200, כך שייצאו עם "מקצוע" הייטקיסטי לאזרחות, בתקווה שיגיעו לאקזיט המיוחל שיסדר אותם בחיים.
הסינים לא פראיירים. הם אמנם יודעים להעריך מאוד את חוכמתו של עם הספר והתנ"ך, הם מתקנאים בנו על כך, אבל עד שיצליחו לחקות אותנו בינתיים הם מזהים את הכשל שלנו בהכשרת והשגת עובדי כפיים ומנסים למקסם את תביעות השכר שלהם.
כאשר זו המציאות, מה הפלא שמחירי הדיור עלולים לזנק במהלך השנה הקרובה בכ-20 אחוזים, ואת המחיר ישלמו בעיקר זוגות צעירים וההורים שלהם התומכים בהם. מצוקת העובדים והשכר הגבוה של העוסקים בענף מהווה את אחת הסיבות להשתוללות מחירי הדיור. הרושם הוא שהמדינה ניצבת חסרת אונים מול נסיקת המחירים, כל עוד אין מי שייבנה לנו את הדירות.
"ממדים ללימודים" זה חשוב, אבל גם "ממדים לבניינים" לא פחות חשוב, ואולי אף יחזיר אותנו לערכים של עבודה פיזית שאינה מביישת את העוסקים בה.
