בעיות עם דימוי הגוף מביאות להפרעות אכילה, סמים, אלכוהול, סקס מזדמן ועוד. צלם האופנה עדי ברקן, אייקון בעולם האופנה והדוגמנות, עבר לצד השני והפך ללוחם בתעשייה (ובמציאות) הסוגדת למראה השדוף, ומסכנת את חייהם של בני הנוער. השבוע הוא יגיע למודיעין לחשוף את עולם השקר, לשכנע את הצעירים לאהוב את מה שהם רואים במראה, ולזרוק טיפים להורים. צילום רפאל מזרחי

אם גדלתם בשנות התשעים, עדי ברקן היה דמות שאי אפשר היה להתעלם ממנה. צלם האופנה המפורסם שהפך לסוכן דוגמניות היה ידוע במגע הזהב שלו. כל דוגמנית שגילה הפכה בין לילה ללהיט בעולם האופנה. ואז קרה השינוי. במה שנראה כמהפך גדול כמעט כמו זה של 77' הפך ברקן בין לילה ממי ששמו הוא שם נרדף לעולם האופנה ולדוגמניות, ללוחם בעולם האופנה החל במלחמת חורמה בתופעת האנורקסיה ושינה את עורו מהקצה אל הקצה. הוא מרצה בכל הארץ, נודד ברחבי העולם, וביום חמישי הקרוב הוא מגיע למודיעין.

מגיפה של העולם המערבי

זאת לא הפעם הראשונה שבה ברקן מבקר במודיעין. בעבר ביקר מספר פעמים בבתי ספר, שם הרצה לתלמידים ולתלמידות בנושא שבו תעסוק גם ההרצאה השבוע. "ההרצאה מספרת בגוף ראשון על הסיפור שלי כצלם אופנה," מסביר ברקן. "מאיפה הגעתי ובעיקר לאן הלכתי. כל הסיפור שהרגשתי מספיק חזק ונסעתי לחו"ל לצלם, ושם עברתי איזו שרשרת חיול עם שינוי מודל היופי של תחילת שנות התשעים, כשבא המעצב קלווין קליין ואמר שהוא רוצה להביא לעולם האופנה דוגמנית חדשה בשם קייט מוס. הוא העלה לבמה איזו ילדה בת 17, היא הייתה מטר שבעים ושתיים אבל שקלה ארבעים ומשהו קילו. הסתכלתי מסביב וכולם התפעלו. אבל כשבא מעצב אופנה כמו קלווין קליין ואומר שמישהי הקפיצה לו את המכירות ב-450% אין שאלות. כולם אחריו. אני הייתי צלם בסוכנות עלית פריז ותוך 3 חודשים הכול השתנה. הדוגמניות הפכו מרזות לשדופות. אם עד אז דוגמניות היו מידה 38, וזה היה מודל היופי ונחשב למידה רזה, היום כבר אין מידות. היום זה הרווח בין הרגליים והעצמות בחוץ. אני הייתי נוכח בכל השרשרת הזו והייתי חלק מהשרשרת הזו.

היום זו המגיפה הכי נוראית שיש בעולם המערבי. הבעיות עם דימוי הגוף מביאות לצרות כמו הפרעות אכילה, סמים, אלכוהול, סקס מזדמן ומה לא? הכול מגיע ממצב שלא מרגישים טוב עם הגוף."

איך זה בא לידי ביטוי?

"רוב האנשים עומדים מול המראה ולא מרגישים טוב עם עצמם. אני רואה את זה בצבא, בעולם העסקי ובבתי ספר. הכל התחיל בהכרזה של קלווין קליין. במקביל היה שינוי במדיה, בעיקר אצלנו בישראל. קיבלנו בבת אחת בטווח של חמש שנים את האינטרנט, הערוצים המסחריים, הכול פתאום השתנה. פתאום עברנו לעולם של מדיה ופרסומות. בגלל שהשינוי במדיה בא עם השינוי במודל היופי. מי שהן היום האימהות של ילדות בנות 16-15, הן אלה שדפקנו להן את הראש. היום זה כבר דור שני של הפרעות אכילה ודימוי גוף."

איך זה השפיע עליך באותה תקופה?

"גם אני הייתי חלק מזה וגם אני אמרתי "תרדי ארבעה קילו ותחזרי" בלי להבין שאני שולח את הילדה הזו בעצם להתאבד. היינו מאוד נאיביים. הגענו למצב שיש מרוץ אחרי המידה. הנשים האלה לא מאושרות. זה שהן מורידות עשרה או חמישה עשר קילו לא מביא להן אושר. הגברים הצעירים שנולדו לפני 20 או 22 שנה הם הדור שלא ידע את יוסף. הם נולדו לתוך שלטון הרזון הזה. הם רואים עצמות בחוץ ואומרים 'איזה כוסית', אבל זה לא כוסית. שיבשנו להם משהו במוח."

עד כמה התופעה הזו נפוצה?

"משרד הבריאות ייתן לך פילוחים של גילאים, אבל האמת היא שמדובר בכמיליון וחצי איש שסובלים מבעיות אכילה. היום זו בעיה שיכולה להיות גם אצל ילדה בת ארבע. יש מודל יופי חולני. קשה להאשים את הילדים. הם רואים מסביבם שלטי חוצות, הם יעצרו ליד פיצוציה וייראו בשער של העיתון מידות לא ריאליות. משהו שאליו הם בחיים לא יגיעו. המרחק הזה בין הפנטזיה למציאות היה תמיד קיים, אבל עכשיו זה הפך להיות בור. פעם יכולת להרגיש את הפנטזיה, לטעום אותה. פעם בחורה הייתה יכולה לעמוד מול המראה ולהגיד לעצמה שאם תרד שני קילו היא תיראה כמו ההיא. כי היה למה להשוות, מישהי במידה 40-38, מה שהיום נחשב כבר מידות גדולות, היא הייתה יכולה להגיע לזה. היום היא לא יכולה להגיע לזה. כדי להגיע למודל היופי של היום היא צריכה להתאבד."

אמהות מעבירות לבנות

ברקן עזב אמנם את עולם האופנה, אבל עדיין נחשב לאושיה בעיני מי שגדלו בתקופה ההיא. "לפני כמה ימים הייתי ברמת השרון ואיזו אימא בת 45 בערך עצרה אותי ברחוב ושאלה, 'עדי איך הגוף שלי?' היא הייתה אישה רזה. אמרתי לה שהגוף שלה בסדר גמור. וביקשתי לדעת למה היא שואלת, אז היא ענתה לי 'אתה יודע כמה זה עולה לי? אני שותה תה טיבטי, כדור משלשל', ואז שאלה 'אם אני מקיאה פעם בשבוע זה בולמיה?' זו התפישה היום. אם היא מקיאה פעם בשבוע זו לא הפרעת אכילה, נכון? היא בטח מגיעה הביתה אחרי שקנתה ג'ינס מידה 24 בקסטרו, שמה אותו מול המראה, ושואלת את הילדה שלה בגיל ההתבגרות, שמתחיל היום בגיל 10-9, איך זה יושב לה על התחת. ככה זה עובר בין דורות. יש התעסקות עם הגוף. אנחנו דאגנו שאנשים במידות כאלה יהפכו למוקצים. לא תראה היום מודל מעל מידה 24. לא משנה אם זו פרסומת לאופנה, לרכב או למילקי, כולם שדופים. גם הגברים. המעצבים רוצים שכולם יגיעו בוואן סייז. יש 32 סוגי גנטיקה ויש רק סוג אחד, שמהווה 4% מהאוכלוסייה, שיכול להיראות כמו אלו מהפרסומות. איפה ה-96% האחרות? הן מנסות להיראות כמו הדוגמניות, צורכות מעט מאוד קלוריות ביום, וזה גורם לשינוי פיזיולוגי, איבוד מחזור, נשירת שיער, ועד ללאבד את החיים לגמרי. עולם קשה."

העולם הזה נראה זוהר מאוד למתבוננים מבחוץ.

"העולם הזה הכי יפה, והוא הרבה יותר גרוע מסמים. היום אין כבר גיל להפרעות אכילה. הגיל יורד כל הזמן. עוד מעט נגיע לפגייה. הייתי בכנסת בוועדה לזכויות הילד לפני שבוע, וכולם הסכימו איתי. ביקשתי שיכירו בזה שיש פה מגפה חברתית. זה לא התחום של הפסיכיאטרים והפסיכולוגים. שיכירו בזה שמדובר במיליונים ולא מאות אלפים. ואז הגעתי לנושא הטיפול. יש לי עמותה ובה 180 בני נוער שנמצאים בטיפול אצלי, והם ללא כדורים. ישבתי עם סגן שר הבריאות ליצמן, הסברתי לו שיש בעיה חברתית, הפסיכיאטרים חיים מול ה-DSM (ספר המגדיר את מגוון הבעיות הנפשיות – גח"ע) ושם זה עדיין לא מופיע, ביקשתי שלא נחכה עשרים שנה עד שזה יגיע לשם. סגן השר ליצמן אמר לי שהוא יודע את זה. ביקשתי ממנו לפתוח מרכז שיטפל בבני הנוער האלה בצורה אחרת. ביקשתי שיעקבו אחרי וייראו איך אנחנו מטפלים. אנחנו מטפלים אחרת, בלי טיפולים פסיכיאטרים. הפסיכיאטרים עדיין לא מבינים את זה. הוא הסכים איתי ואנחנו מגייסים כספים עכשיו. תוך 4-3 חודשים נקים מרכז."

לפני מספר  שנים הצליח ברקן, בעזרת חברי כנסת, להעביר את "חוק הפוטושופ". החוק מחייב חברות להעסיק דוגמניות בעלות BMI (יחס בין גובה למשקל) תקין, ולציין במידה שנעשה בתמונה שימוש בפוטושופ או תוכנת עיבוד אחרת.

" דוגמניות תמיד היו רזות, אבל לא צריכות להיות שדופות. פוטושופ צריך לעשות משהו אסתטי, לתקן איפור וכו'. לא לשנות את הגנטיקה של האישה. את החוק שהעברתי אף אחד לא אוכף. אנחנו עובדים על תקנון כדי שתהיה אכיפה כמו שצריך." ברקן לא עצר בשינוי החוק. "אנחנו עובדים עם הצבא כדי לשנות את התפישה גם שם. עד היום ברגע שלמישהו הייתה הפרעת אכילה זה ישר קב"ן והביתה. נפגשתי עם הקצין שאחראי על בריאות הנפש במטרה שלא ישלחו הפרעות אכילה הביתה. זה הצליח. שינינו את הצבא."

מה מטרת ההרצאה?

"בהרצאה אני משכנע אותם לאהוב את מה שהם רואים במראה. אני די משכנע אותם. שיבינו באיזה עולם של שקר הם חיים. אני נותן גם טיפים להורים. בסוף אני מסביר על תו התקן שהעמותה מעניקה. חברה שתקבל אותו מתחייבת לא להשתמש בדוגמניות בתת משקל ולא לעבד תמונות בפוטושופ. החוק עבר גם בצרפת לפני שבועיים וייכנס לתוקף ב-2017. עולם  האופנה לא יודע איך לאכול את זה. אני מקבל טלפונים כל הזמן. זה הגיע למצב שדוגמניות מתקשרות כדי לקבל תפריט איך להתאזן מבחינת משקל כדי שיוכלו להמשיך לעבוד שם. ישבתי בפריז ואמרו לי שלא אצליח כי תעשיית האופנה שם חזקה מדי. עניתי שכשהפרלמנט יבין שזו בעיה של הפרעות אכילה, יעבירו את זה. העברתי את המסר דרך המדיה. התראיינתי והופעתי שם פי עשר מפה. שטפנו את המוח וזה עבר. הם יענישו שם בקנס של שבעים וחמש אלף יורו ושישה חודשי מאסר לכל עברה. אם צרפת העבירה ותאכוף את זה, גם פה זה יכול לקרות. שם לא משחקים משחקים. כשהם מבינים שמשהו פוגע בילד הם מאוד קיצוניים. היישום יהיה בתחילת 2017 כדי לתת לדוגמניות אפשרות להתאזן מבחינת המשקל. אני מת על הרעיון של לפגוש את קלווין קליין ולהגיד לו 'זוכר אותי? אני ישבתי בשורה שלישית כשאמרת "קבלו את קייט מוס"'. זו תהיה סגירת מעגל מאוד טובה מבחינתי."

סנדי בר בנקודת ההתחלה

איך זה בכלל התחיל? עברת מהפך. אתה היית תו התקן. מי שגילית הפכה לדבר הבא תוך יומיים. היה ברור שאם עדי ברקן נגע בך, את מצליחה. מה קרה לך? איך קרה השינוי?

"זה היה חיבור של כמה דברים. דרך סנדי בר הבנתי מה זה אנורקסיה. ישבתי איתה בבית קפה ובמוסף סופשבוע הופיעה עוד תגלית שלי בשם ענת גדרון. שאלו אותה על סנדי, איך היא, לא גבוהה במיוחד,שחרחורת, ומצליחה? ענת גדרון ענתה שהייתה איתה באודישן להלבשה תחתונה ושהיא בכלל שמנמונת והיא לא מבינה מה רוצים ממנה. עכשיו תבין ששבועיים לפני כן סנדי הייתה בדרך לאודישן להלבשה תחתונה ובגלל שהיא הייתה במחזור הייתה לה בטן קטנה, והיא אמרה לי שהיא לא רוצה ללכת. אמרתי לה שכולם יודעים שהיא במחזור ושזו בטן של מחזור. היא הלכה לאודישן וגם קיבלה אותו. באותו יום היא קראה את זה, הראתה לי, הוציאה את המזלג מהפה ובאותו רגע היא הפסיקה לגמרי לאכול, בגלל המשפט הזה, וזו סנדי בר! כל יום היינו יורדים למסעדת סושי והיא אכלה אורז עם קצת סושי. זהו. אנשים לא ידעו איזה מלחמות יש לי איתה. פעם בשבוע הייתי לוקח אותה גם למרפאה להפרעות אכילה בתל השומר. משם זה התחיל. כתבתי יומן נוער, והזהרתי את הילדים מלחקות אותנו, אבל עדיין לא הבנתי. אחר כך גיליתי את נטלי רז שיום אחד תפסתי אותה כשהקיאה בשירותים, והיא התוודתה בפני שהיא בולמית מגיל 15, וזה עדיין לא עשה לי את זה. עדיין לא עשיתי את השינוי הגדול. ואז קיבלתי טלפון מעובדת סוציאלית, וכאן התחיל הסיפור. היא סיפרה לי על ילדה בת 15, בגובה 1.72, שוקלת 33 ק"ג שהתעוררה בבוקר וביקשה שאגיע ואגיד להם שהיא נראית סבבה כי כך צריכה להיראות בחורה. הגיעה אלי הבחורה, ישבתי ודיברתי איתה והבנתי שהיא אבודה. חיפשתי לה מחלקה. אשפזתי אותה בביה"ח בנס ציונה בביה"ח פסיכיאטרי. ישבתי ודיברתי איתה כל יום, ביליתי איתה כל ערב עד שהגיעה ל-54 קילו ושוחררה. אחרי כמה חודשים רואיינתי אצל מיכל זוארץ בתוכנית שישי עם מיכל. היא הזמינה אותי כדי לראיין אותי על ההצלחה בפריז, ואז באמצע הראיון היא הודיעה לי שיש כאן ילדה בת 15 וחצי שטוענת שאני הצלתי את החיים שלה. ואז היא נכנסה פנימה וסיפרה את הסיפור שלה. זה היה ביום שישי בערב. ביום ראשון בבוקר הגעתי לסטודיו והיו 174 הודעות במשיבון שכולן אומרות "עדי, תציל אותי." הייתי בטוח שיגאל שילון מותח אותי, אבל אמרתי לעצמי שאולי יש כאן משהו. הזמנתי את העשרים הראשונים, בנים ובנות, דיברתי איתם וכולם רצו לקום בבוקר ולהרגיש טוב. שאלתי אותם מה זה נקרא מבחינתם להרגיש טוב והם הראו לי את הפוסטרים שהיו תלויים אצלי בסטודיו. הסברתי להם שזה לא אמיתי, אבל הבנתי שיש פה בעיה. הלכתי למשרד הבריאות צחקו עלי שאני מפנטז. ב-2005 ישבתי שם בוועדה ואמרתי להם שאנחנו בעיצומה של מגיפה. שבעוד עשר שנים נראה ילדים בני שלוש וארבע עומדים מול המראה ורוצים לרדת שני קילו בלי להבין למה. הפסיכיאטר הראשי של משרד הבריאות אמר לי בסרקזם "אוי! מגיפה! לא להתאבד". כל מה שעשיתי עד היום היה כדי שיבינו שזו מגיפה. יש לנו את העמותה, וחוק הפוטושופ, אבל עכשיו הגיע רגע האמת, ורגע האמת הוא שינוי מודל היופי, ואת זה יש רק דרך אחת לעשות. רק עם המפרסמים נצליח. יש כמה אופציות איך לעשות את זה. העברנו כבר את החוק, יש את תו התקן שאנחנו מציעים, יש לנו לובי מלא מכל הסיעות והאופציה האחרונה היא ללכת על תביעה אזרחית נגד חברות האופנה. בנות עם הפרעות יתבעו את חברות האופנה על הנזק שנגרם להן. יש מחקרים, יש עדויות, יש הוכחות, אבל אני לא רוצה לעשות את זה. אני לא רוצה לפגוע. ננסה לשנות יחד. יש דור גמור, יש דור חצי גמור, עוד דור? לא יקרה."

ברקן מדבר בלהט כשהוא מסביר עד כמה המצב גרוע. "גורם המוות מספר 1 בגילאים 24-15 זה אנורקסיה. לא אומרים את זה כי מלא מתאבדים אז לא מגדירים את סיבת המוות כאנורקסיה. הם מתאבדים בגלל ייאוש. כותבים לך שמישהו מת בגלל כשל מערכות, אבל גם כשל המערכות הוא בגלל אנורקסיה. לא רצו שאפרסם את זה. אמרתי להם שכשהיה חשד לזיהום פוליו בביוב חיסנתם את כולם עם טיפות. כאן יש לך מיליון וחצי חולים ואתם שותקים. אמרו לי שאת זה אי אפשר לפתור עם טיפות. אמרתי שנכון. אנחנו נצטרך לעשות את זה לבד כי מלמעלה זה לא יגיע. בעולם המערבי יש היום 250 מיליון חולים בהפרעות אכילה. לפי המחקרים 30  מיליון ימותו. זו שואה! לא מדברים על זה אבל זו המציאות. בדקתי סטטיסטיקות בארבע השנים האחרונות בין 14-9 אחוז מהאוכלוסייה בכל מדינה. זה מטורף."

אתה מאוד חדור מטרה.

"אם לא הייתי חדור מטרה הייתי נשבר מזמן. היו כמה משברים בדרך שהביאו אותי למקומות לא נעימים, אבל היום כבר אי אפשר לשבור אותי. גם אם יש חשד שאשבר, המטופלות מחזירות לי את המוטיבציה. הן מחזקות אותי בצורה בלתי רגילה. בראש השנה האחרון קיבלתי 150 זרים שהמשמעות של כל אחד מהם הוא ילדה שלראשונה אכלה עם המשפחה שלה בארוחת החג. מה יותר חזק מזה? עשיתי הכול בחיים. עשיתי מיליונים, הייתי פלייבוי קטן, עשיתי מה שבא לי, כלכלית זה קשה כי העמותה לא גובה כסף, אבל זה שווה הכל."

עזבת את ייצוג הדוגמניות?

"מיציתי את תחום סוכנות הדוגמניות. אין לי מה לעשות שם. היה לי ראיון לפני כמה חודשים ובראיון אמרו לי שאני עומד לפסול את רוב הדוגמניות בעולם ושמצפים ממני להביא אלטרנטיבה. הציעו לי להביא בנות מהעמותה ולהציג אותן כאלטרנטיבה. התחלתי עם  זה ויש לנו כבר 11 בנות שהן לא במצב של תת משקל שהן כוכבות, אינטליגנטיות, בנות שעברו כבר דבר או שניים בחיים, במידות נורמליות כמו שמודל היופי צריך להיות. עוד חודש אשחרר אותן דרך העמותה. לא בכובע של הסוכן. זה לא מעניין אותי. מי שייקח את תו התקן יקבל גם את הדוגמניות."

מה קורה בשאר העולם?

"אנחנו במו"מ עם עוד בירת אופנה מובילה. חוץ מזה בספרד יש אמנה. אנחנו רוצים לעשות מהפכה עולמית. המעצבים יצטרכו ליישר קו."

"כשנסגור את הברז המרכזי יהיה קל יותר לכולם. נוכל לטפל בבנות. הפרעות אכילה הן לא הפרעה פסיכיאטרית. זה גיהנום. מי שנמצא בזה ללא טיפול זה מוות נפשי. זה לא חיים. עדיף להתאבד. אדם שנמצא בהפרעות אכילה ולא מקבל טיפול זה מוות. הולכים לביה"ס ולצבא אבל בפנים זה לא חיים. המוות גואל אותם. אין עוד מחלה כזו. סרטן נגמר בסוף. עוברים טיפולים ומבריאים או לא. כאן זה יכול  לקחת 40 או 50 שנה. אחוז ההדבקה נוראי. כל יום כיתה אחרת בביה"ס נדבקת. פעם היינו יורדים לעשן בשירותים היום יורדים להקיא."

אתה פונה גם לילדים?

"ההרצאה מתאימה לילדים. אנחנו מתאימים את זה לגילאים גם למטה מ-10. סמדר שיר כתבה לנו ספר לגיל הרך. פעם בספרי צביעה הייתה חבילת טושים. היום מספיק טוש מרוב שהדמויות צנומות. אני מסתכל על ברבי, לא רואים גוף. מעצבים אותן אותם מעצבים. היום בנות לא יודעות מה זה טליה. אין בשום קמפיין טליה של בחורה. צדדים קוראים לזה. בכל קמפיין אופנה הכול ישר. אין קימורים. אנשים לא מבינים באיזה עולם הם חיים. הם לא מבינים למה הם לא מרוצים."

לי יש שתי בנות. איך את מציע להתנהג כדי שלא יגיעו למצבים דומים?

"תחבק אותן ותן להן את ההרגשה שהן הכי יפות בעולם. זה נשמע רדוד, אבל רק ככה הגיהינום לא יוכל להגיע אליהן. אין מישהי חסינה. משפט לא נכון כשהיא במצב נפשי קשה וזה פוגע. תן להן את החיבוק הזה."

הרצאתו של עדי ברקן תתקיים ב-28.1, בשעה 19:00 באולם עינן, קניון עזריאלי.