בשבוע שבו מציינים בישראל את יום המעשים הטובים (יום שלישי 11.3), מציינים בעמותת 'תנו לחיות לחיות' את יום מאמצים טובים. "אמנם כמעט כל אימוץ הוא אימוץ טוב עבור הכלב, אבל ישנם כלבים שהאימוץ שלהם הוא מעשה טוב במיוחד!", כך אומרת מנהלת הכלביה של "תנו לחיות לחיות", הוטרינרית שרון מעוז. "ישנם כלבים מקסימים שפשוט ממתינים פה בכלביה כמה שנים ואף אחד לא מאמץ אותם. לפעמים הם פשוט כלבים יותר מפוחדים, או שאלו כלבים שיש להם איזושהי בעיה פיזית קלה. מי שיאמץ אותם – רק ירוויח!"

ב"יום מאמצים טובים" יקבל כל מי שיאמץ את אחד הכלבים מ"מבצע אומץ" גם שיעורי אילוף וליווי אישי חינם מהמאלפת זהבית רוטנברג (עד להסתגלות הכלב בבית)  ובנוסף – חבילת אימוץ מוזלת בעלות של 350 שקלים לכלב בוגר. החבילה כוללת:  עיקור/סירוס, חיסונים, תילוע, חבילת מזון, קולר ורצועה וכמובן שיעורי אילוף

כדאי לכם להכיר

אנטולי – כלב צעיר כבן שנתיים וחצי, מעורב עם רועה גרמני שהגיע לעמותה מרחובות באר שבע. כשהגיע, לא ניתן היה להתקרב אליו מרוב שהיה פחדן והיסטרי. לאחר עבודת אילוף אינטנסיבית עם המאלפת זהבית, הוא הפך לכלב נוח בעל אופי רך. יוצר קשר עם בן אדם אחד שיהיה החבר הכי טוב שלו.יהיה שומר טוב ונאמן.

אנטולי. יודע שפה ומבין פקודות

למה קשה למצוא לו בית? לדברי המאלפת, מאמצים מפספסים אותו כי הוא מאד נובח בכלוב, זה המקום שבו מרגיש בטחון. אבל כשמוציאים אותו – הוא שקט. אמנם קצת חששן, אבל מוכן לאימוץ. יודע שפה ומבין פקודות אילוף.  

מלי – בת כשנה וחצי, כלבת מלינואה (סוג של רועה בלגי) שנמצאה זרוקה בצדי הכביש ברמלה במצב ממש קשה. לאחר שחולצה הסתבר שאי שאפשר להציל את הרגל שלה והיא נכרתה. הגיעה בגיל חצי שנה וגדלה בכלביה אך בגלל שהיא כלבה עם המון מרץ מאד קשה לה להיות במקום סגור ולכן היא נמצאת היום באומנה. למרות שהיא על שלוש רגליים, היא מפקצת בלי שום בעיה. מכירה את כל הפקודות. היא טובה עם כולם – ילדים, בני אדם וכלבים אחרים ומחכה מאד למצוא בית שלא יסתכל על זה שאין לה רגל – כי למלי עצמה זה בכלל לא מפריע.

מלי. עם שלוש רגליים אבל לה זה לא מפריע

נלה – כלבה בת שנה וחצי שחייתה בבית יוקרה לפני שהגיעה לכלביה. בשל התקפי אפילפסיה שהיו לה כנראה שהחינוך לצרכים השתבש והיא החלה לעשות צרכים בבית. הבעלים שלה פנו לעזרת 'תנו לחיות לחיות" אבל לאחר שבמשך חודש הבעיה לא נפתרה הם ביקשו למסור אותה. נלה זקוקה לבית עם חצר שתוכל לצאת אליה וגם לסביבה מאד רגועה, כי ייתכן שהתקפי האפילפסיה קשורים גם לסטרס. היא כלבה מאד חכמה, אתלטית, טובה עם אנשים וזקוקה לשני כדורים ביום לכל החיים, למניעת ההתקפי האפילפסיה. מאז שעברה לכלביה לא חוותה אף התקף.

ג'ורג'יה –  הגיעה מהחרמה של בית שבו החזיקו אותה בתנאים גרועים עם אחותה וכלבה נוספת. כשהגיעה לא ידעה ללכת – כנראה שבמשך חודשים ארוכים היא פשוט שכבה בלי לזוז. לאחר שקצת נפתחה, התחילה לזוז וכיום אין לה כל בעיה בהליכה. ג'ורג'יה נשארה בכלביה כי היא כלבה חששנית שלא נחשפה לעולם וקצת שתומת עין אך כלבה עם אופי מקסים שבעקבות חשיפה לעולם ומישהו שיאהב אותה וילטף אותה – הא תיפתח כמו פרח. 

ג'ורג'יה. מישהו שיאהב אותה

הסבלנות משתלמת

הדס, קצינה בת 27, מתגוררת לבדה בדירה קטנה בת"א, אימצה את ליסה בת ה-4 וחצי, שנקראת מעתה 'לולו'. ליסה הייתה כלבה מופחדת וחששנית שהייתה בכלוב שנתיים וחצי וכנראה רק חיכתה להדס. "אני לא מבינה למה אף אחד לא אימץ אותה עד היום, אבל אני הרווחתי. זה נכון שהיא הייתה קצת פחדנית בהתחלה, אבל דווקא בגלל זה, ובגלל שראיתי את העינים המובוהלות שלה והבנתי שמישהו עשה לה משהו לא בסדר – רציתי לאמץ אותה. ביום השני שלנו יחד עוד לקחתי אותה לעבודה, וביום השלישי היא כבר קפצה בכל הביתה והשתוללה כשחזרתי. היא הכלבה הכי עדינה ומתוקה ורגועה ומצחיקה שיש. באמת שזכיתי!"

איילת, אמא ל-3 ממושב בדרום, אימצו את אריה, בן 5 וחצי, לאחר שהיה ארבע שניםב כלביה. בגלל שבמשפחה של אילת יש ילדים קטנים, גם כלב בוגר נוסף וגם חתולה, הרבה כלבים היו בלתי אפשריים. כשהם סיירו בכלביה אריה היה אחד היחידים שלא נבח לקראתם ולא יצא אליהם. "דווקא בגלל זה הוא משך אותנו", משחזרת איילת "הוא שכב בכלוב והסתכל עלינו בעיניים עצובות וביקשנו להוציא אותנו. הוא היה מאד שקט ושונה מששי שלנו, הקופצני.

איילת עם משפחתה ועם אריה. נפתח ותפס ביטחון

מיד החלטנו לקחת אותו וכבר באותו היום ששי קיבל אותו יפה. לאט לאט גם אריה נפתח ותפס בטחון ויותר מכשכש בזנב. הוא התחבר לששי ורואה בו מנהיג. הילדים אוהבים אותו ומחבקים אותו והוא נהנה מאד בחצר הענקית שלנו. אנחנו מאד מרוצים שהוא אצלינו, ואני בטוחה שגם לאריה טוב אתנו.

לרותי סיפור אימוץ מאד מיוחד – רותי מתגוררת בגפה, בתה חיה בחו"ל, ולאחר שנפטרה החתולה שלה החליטה לקחת כלב. בסיור אקראי בכלביה נתקלה בכלבה בת 4 בשם סאלי, שהייתה כלבת בר שעמותת 'תנו לחיות לחיות' הצילה ממוות ברגע האחרון. וטרינרים לא האמינו שהיא ברת אימוץ כי מעולם לא חייתה עם בני אדם.

רותי וקטיה. אהבה ממבט ראשון

רותי פשוט התאהבה בסאלי במבט ראשון (היום קוראת לה 'קטיה') והחליטה לאמץ אותה במקום "כדי שלא יחטפו לי אותה". למרות אזהרות הצוות שמדובר בשיקום ארוך ובאתגר רציני, רותי לא ויתרה. היא פשוט הייתה מאוהבת! בתהליך של שלושה חודשים שבהם הגיעה לכלביה פעמיים בשבוע והכלבה למדה להתרגל אליה, ולאט לאט נפתחה והסכימה לאכול מידיה. היום, פחות משנה אחרי שלקחה אותה לביתה, רותי אומרת על קטיה "היא הייצור הכי אהוב עלי בעולם אחרי הבת שלי".

______________________________________

הכלביה של 'תנו לחיות לחיות', בכניסה לכפר רות (ליד מודיעין). פתוח בימים א'-ה' בשעות 09:00 -17:00   יום ו'  09:00 – 13:00, שבת  10:00 – 17:00. טלפון: 054-5351022 טלפון משרדים:  03-6241776