רגע אחרי פתיחת הקדנציה וחלוקת התיקים, עורך מודיעין NEWS מסביר מדוע המנצח הגדול של הבחירות מצא את עצמו שוב הרחק ממוקדי ההשפעה
המנצח הגדול של הבחירות במודיעין הוא למעשה המפסיד הגדול שלהן. הכוונה היא כמובן לאבי אלבז, שהצליח להכניס למועצת העיר עוד שני חברים של "מודיעין חופשית" תוך שהוא משלש את כוחו ומכה את כל התחזיות.
אפשר היה להניח שנוזל מסויים יעלה לו לראש בבוקר שלאחר הבחירות וזה לגיטימי לגמרי. הבעייה היא שהנוזל הזה נשאר שם ולא נוקז, וכך מוצאת החבורה הזו את עצמה מחוץ למוקדי הכוח בעיר. כולם נכנסו לקואליציה חוץ מהם. האם יכול להיות בזבוז גדול יותר של קולות מצביעים? מסופקני.
"מודיעין חופשית" רצה על טיקט דמיוני של מאבק בכפייה דתית שלא באמת קיימת במודיעין. אפשר היה לצפות שאלבז וחבריו יתרגמו את ההצלחה האלקטורלית למונחים מעשיים ויום אחרי הבחירות ישימו בצד את הסלוגנים שהביאו אותם לשם ויתחילו לדבר ברצינות. הבעייה היא שחוץ מענייני ההדתה-שמדתה, אין להם באמת סדר יום מהותי.
גם על זה אפשר היה להתגבר עם קצת ענווה ורצינות. ביבס אמנם הכריז לפני הבחירות ש"אלבז פסול" אבל מיד לאחריהן נסוג (כצפוי) מהאמירה והודיע ש"יש על מה לדבר". אבי אלבז – שהוא אדם עם קילו רצון טוב וגרם אחד של תבונה פוליטית – החליט לשחק אותה אבו-עלי ולהעלות דרישות כאילו היה מדובר בלברון ג'יימס שמדבר עם הלייקרס.
לביבס זה הספיק כדי להבין שהחבר'ה האלה עדיין לא בשלים, ולכן הם נשלחו למקומם הראוי – בקצה הספסל.
