בעקבות הסערה סביב פיילוט ההפרדה המגדרית בעירוני ג' שוחחנו השבוע עם איתי אלמוג-בר (שלא משתכנע מהמחקרים), מויש לוי (שלא הופתע מהתגובות) ובתיה שוכן שמברכת על המהלך
(צילום אילוסטרציה: יורם שורק)
הידיעה על "לימודים בהפרדה" נפוצה בעיר וברשתות החברתיות כאש בשדה קוצים. אף אחד לא ידע בדיוק במה מדובר, אך תוך שעות ספורות התאגד "מחנה חילוני" גדול סביב התביעה לבטל את התוכנית ללמד מתמטיקה בתיכון עירוני ג' בכיתות נפרדות לבנות. מילת המפתח היתה כמובן "הדתה" וכבר כעת אפשר לקבוע כי החגיגות, או המחאות, היו מוקדמות מדי. ואף מיותרות למדי.
הנה העובדות: מנהל תיכון עירוני ג' החליט לקיים את הפיילוט ולהציע לתלמידות 5 יחידות במתמטיקה שיבחרו בכך – לקיים את הלימודים בנפרד. הבסיס הוא מודל פדגוגי שכבר קיים בלא מעט מקומות בעולם, ואין לו שום קשר לענייני דת, אלא רק מטרה לשפר את הישגי התלמידות מתוך הבנה כי הסביבה הלימודית המעורבת מקשה על הבנות להגיע להישגים גבוהים. עם תחילת שנת הלימודים קיבלו התלמידות הרלבנטיות והוריהן הודעה על כך והזמנה להגיע לפגישה על הנושא, שלאחריה תוכל לבחור תלמידה אם היא מעוניינת להשתתף בניסוי.
אך כאמור – הפרטים הקטנים לא הגיעו לידיעת הגולשים הנסערים. בתוך זמן קצר התפרסמו מניפסטים זועמים נגד העניין ומי שבלט יותר מכולם היה – כצפוי – חבר מועצת העיר מטעם "מודיעין חופשית" איתי אלמוג-בר. "השלב הבא הוא שיכפול ההפרדה לכל בתי הספר במדינה ומתוך פיילוט תמים תהיה הפרדה בכל השיעורים בכל בתי הספר", כתב אלמוג-בר. הוא גם פירסם מכתב ששלח לביבס בדרישה לביטול המיזם. והוסיף: "הפרדה מגדרית פוגעת בערך השוויון בחברה והפגיעה בנשים ובתלמידות היא גדולה לאין ערוך מהתועלת הפוטנציאלית. האם בית הספר היה שוקל לדוגמה להפריד תלמידים על סמך מוצא עדתי לו היה מחקר שתומך בכך? הרי היה אז ברור שמדובר באפליה".
לא משתכנע מהמחקרים
כאמור – אלה היו פני הדברים בימים הראשונים. לאחר שהובהר כי אין מדובר בעניין דתי, ובעיקר כי מדובר בתוכנית שההצטרפות אליה היא מרצון בלבד, חזרנו לאלמוג-בר, שאף הציע לשלוח לנו מחקרים הסותרים את הצורך בהפרדה. זה לא קרה.
שלום איתי אלמוג-בר. עכשיו כשברור שרק התלמידות יקבעו אם להצטרף למיזם, אתה רוצה אולי לשנות את עמדתך?
"בוא רגע נלך צעד אחורה ונסתכל על התמונה הגדולה. על פי מה שאני ראיתי במכתב שהתפרסם בפייסבוק (מכתב מטעם הנהלת בית הספר שעידכנה את ההורים. ע.ק), הטענות הן שהפרדה מגדרית תעזור לבנות שמתקשות במתמטיקה…"
אלו לא טענות אלא עובדות שידועות כבר שנים…
"הם אומרים. במקביל יש גם מחקרים שאני יכול לשלוח לך, שאם רוצים לסייע לתלמידות אז צריך לדאוג לשעות תיגבור והמילה הפרדה לא הוזכרה בכלל. אז בוא נסכים שיש מחקרים שטוענים כך ואחרים שטוענים אחרת. מעבר לזה, אני בא ואומר שאני לא מסכים להנחת היסוד שבנות מתקשות במתמטיקה…"
ההנחה הזאת מגובה בנתונים ומחקרים.
"יש גם מחקרים לחברות הגז והדלק שמראים שאין התחממות גלובלית".
אז אתה מאשים את משרד החינוך שהוא נגוע כאן בשיקולים זרים?
"אני טוען שיש מספר מחקרים מנוגדים ומישהו בסוף צריך להחליט למה הוא רוצה להתייחס אם בכלל. לעצם עניין ההפרדה – אני חושב שאנו חיים בעידן שמנסים לדכא נשים, לקחת אותן אחורה ויש דיבורים על הפרדה מגדרית בכל מיני מקומות. גם ציבוריים וגם באוניברסיטה. אז עכשיו יעשו פיילוט במודיעין ויראו שהציונים עלו, מה שיקרה לדעתי בכל פעם שתעשה פיילוט כזה ותשקיע בתלמידים, ויגידו בוא נרחיב את זה לכל בתי הספר בארץ. ואחר כך, למה רק במתמטיקה? מה עם ספרות והיסטוריה"?
המחקרים תמיד הצביעו על בעייה של תלמידות במקצועות המדעיים.
"זה אתה אומר ואני אומר שיש כאן מדרון חלקלק. לאפשר הפרדה מגדרית זה מדרון חלקלק. וכל זה למה? יש מורים ומחקרים שיוצאים נגד זה. שנים לימדתי פסיכומטרי ולא היה שום הבדל בין בנים לבנות. ואם מחר נעשה ניסוי בו נפריד בין תלמידים על פי עדות? הנזקים שנגרמים לתלמידות ונשים מעצם ההפרדה ותיוג שלהן כפחות טובות הוא גדול. אחר כך ירצו ללכת לקורס טיס ויגידו להן לא, אתן פחות טובות".
איזה נזק ייגרם לתלמידה שמרצונה החופשי תצטרף למיזם?
"מה זה יבחרו מרצונן? למה אתה מראש מציע? אם מחר אני אעשה הפרדה לפי עדות ותלמידים יבחרו מרצונם להיכנס לכיתה, זה תקין? מחר יציעו הפרדה לפי גוון עור או צבע שיער, זה תקין?".
מעולם לא דובר על הבדלים בהישגים בגלל צבע עור…
"כמו שאתה מביא לי מחקר שתומך בהפרדה אני אומר שאתה יכול לייצר מחר מחקר שיתמוך בהפרדה על צבע עור. ואף אחד לא ישקול לעשות את זה. למה? כי זאת אפליה".
תמונה עגומה
אלמוג-בר אולי לא משתכנע מהמחקרים, אבל תוצאותיהם די ברורות. לפני חמש שנים פרסם הניו יורק טיימס מחקר על העלייה החדה במספר בתי הספר בארצות הברית שבהם למדו תלמידים רק ממין אחד – מ-34 ל-850 בתוך עשור. שורת מחקרים בדקה לאורך השנים את ההשפעות והראתה כי ההפרדה מאפשרת לבנות להגיע להישגים גבוהים יותר. במחקר שצוטט בעיתון 'גלובס', נטען כי הסיבה היא "בין השאר זה נובע מכך שבנות לא צריכות להתמודד עם סטריאוטיפים, להוכיח כל הזמן שהן ראויות למקום שבו הן נמצאות ולהתמודד עם הנחיתות (מספרית וסטריאוטיפית) מול הבנים. כך גם ניתן להתאים את שיטות הלימוד לבנות, שפעמים רבות מעדיפות סביבה לימודית פחות תחרותית, וכן להעמיק יותר בחומר הנלמד ולהבין את ההקשרים והתיאוריה שמאחוריו".
לפני שלוש שנים נערך בישראל מחקר עבור קרן טראמפ (אין קשר לדונלד. ע.ק.) שביקש לבדוק את הסיבה לשיעור הנמוך של תלמידות מבין הלומדים 5 יחידות לימוד במתמטיקה ובמדעים. את המחקר ערכו קרן סאלד ופרופסור רונית קרק מאוניברסיטת בר אילן. תוצאותיו סוכמו ב'גלובס' כך: "המחקר הראה תמונה עגומה לגבי היחס לבנות בכיתות אלו – המקצועות האלו נתפשים כלא מתאימים לבנות, דבר שבא לידי ביטוי גם ביחס של הבנים כלפי הבנות, עד לרמה של בריונות. מכיוון שיש מיעוט של בנות בכיתות, הן סובלות מהיעדר שיתוף מצד הבנים, גורמים להן להרגיש חריגות, וטוענים כי הן שם 'רק כי הן יפות'".
בין התגובות הנזעמות נגד בלטה השבוע גם תגובתה של דניאל כהן ממודיעין, שכתבה כך: "בתור תלמידה לשעבר בבית הספר עירוני ג׳, חייבת לציין שהיוזמה הזו פשוט מבורכת!! אני בעצמי הרגשתי את הקושי הרב בללמוד בכיתה שיש בה רק 5 בנות ועוד 30+ בנים. ולבסוף, כמו בנות אחרות, נאלצתי לרדת מ-5 יחידות ל-4 יחידות לאחר שלא הצלחתי לשאול שאלות בשיעור מבלי לקבל תגובות שליליות מצד הכיתה…. בקיצור, לא הכל קשור להדתה. מדובר בשיעור ספציפי ויש כאן באמת הזדמנות להטיב עם הבנות".
התנגדות ממניעים פוליטיים
מויש לוי, מחזיק תיק החינוך, הופתעת מהתגובות?
"בתוך עמי אני חי. אין מה לעשות, החברה הישראלית היא כזאת שיש נושאים שאתה מעלה, גם אם הם פדגוגיים פרופר, שיהיה מי שייקח את זה למחוזות אחרים. הביטוי 'הפרדה מגדרית' מעלה אמוציות באופן אוטומטי. חבל שאנשים לא עוצרים ומפעילים בחינה כדי לראות על מה מדובר, למה ומה עומד מאחורי, ומבינים שזה נושא פדגוגי כמו אחרים שעולים מדי פעם בבתי הספר ויחד עם הגורמים המקצועיים. זה שפוליטיקאים גם קפצו על העגלה? בסדר. לצערנו זה לא חדש שלוקחים את זה למקומות כאלה, אבל אנחנו משתדלים להשאיר את העניין בתחום המקצועי יחד עם משרד החינוך, בית הספר וההורים".
בתיה שוכן, ראש מינהל החינוך, תסבירי לנו את ההיגיון המקצועי מאחורי רעיון ההפרדה.
"אחד היעדים המרכזיים שלנו הוא קידום בנות בתחומי המדעים, תחומים שלצערי הרב עדיין נתפסים בציבור כתחומים ששייכים לעולם הגברי. אנחנו עושים הרבה מאוד פעולות בעיר כדי לעודד את הבנות, כבר מהגיל הרך, להיחשף לתחומים האלה ולא להירתע מראש. כבר כמה שנים שאנחנו מפעילים בעיר כל מיני תוכניות כמו 'מהנדסות העתיד', 'מדעניות העתיד' וה'סייבר גירלז'. סגנון הלמידה של מרבית הבנות, גם אם יש יוצאות מן הכלל כמובן, הוא פחות תחרותי ויותר בקבוצות ועזרה הדדית. החוויה הזאת שנובעת מסגנון הלמידה באה לידי ביטוי כשהן לומדות בקבוצה נפרדת. ברגע שהן בקבוצה מעורבת סגנון הלמידה הוא שונה והבנות לוקחות צעד אחורה ומהר מאוד גם פורשות ולא מממשות את הפוטנציאל שלהן. על פי המחקר של רונית קרקו הבנות חשות כשהן לומדות מקצועות מדעיים וטכנולוגיים יחד עם בנים שנוצר מין יחס של 'איך את לא מבינה?' ואמירות מהסגנון הזה שלוקחות את הבנות למקום של 'רגע, אולי אני לא צריכה להיות כאן'. כל זה נמנע כשהן לומדות בקבוצה שמכילה רק בנות. ואז כל סגנון ההוראה והלמידה מותאם להן ומאפשר להן לממש את עצמן ולהגיע להישגים. זה הסיפור. ליצור להן את הסביבה שתאפשר להן לבוא לידי ביטוי בדרך שלהן ואני מאוד מברכת ומוקירה את מנהל עירוני ג' שהרים את הכפפה. אני מקווה שאחריהם יהיו עוד בתי ספר בעיר".
יש לך דעה על כל טענות המתנגדים למיזם או שאת משאירה את זה לפוליטיקאים?
"זה ממש עניין פוליטי. לצערי הרב לקחו משהו שבא מתוך כוונות מאוד משמעותיות לשדה אחר שנוח להם להוביל את זה לכיוון של הדתה. אנחנו לא שם וזה לא מגיע מסיבות כאלו, אלו ממקום של להוביל את הבנות להצלחה".
הורים רבים הביעו התנגדות. אמנם רובם ככולם אינם הורים לתלמידות הרלבנטיות, אבל בכל זאת…
"אחד מהשניים: או שהפוליטיקאים הצליחו להשפיע על הדעה של ההורים ולשכנע אותן שזה מסיבות לא נכונות, או שההורים באמת לא יודעים את העובדות. לכן יהיה השבוע מפגש ובכל מקרה – אנחנו לא נכריח. מי שתרצה ללמוד בקבוצה מעורבת אז וודאי שנאפשר. אבל אני, אם הייתי הורה לילדה, הייתי אומרת לכו תגשימו את עצמכן בדרך הזאת".
