הניסיון האחרון של סיטרואן לייצר מכונית פתוחה לא נחל הצלחה רבה, אם להיות עדינים. ה–C3 פלוריאל ניסתה להביא משהו מקורי ושונה לקטגוריה הזו – אלא שהקטגוריה לא ממש רצתה לקבל משהו שונה. הגג המתפרק המתוחכם, שאיפשר גמישות רבה בבחירת תצורת המרכב, התגלה כמסובך מדי להרכבה והסרה, והצורך לאחסן את חלקי המרכב ה"מיותרים" היווה מטרד. ובתור בונוס, כל העסק לא הצטיין באטימות לרעשי רוח – או למים.

וסיטרואן הרי בסה"כ ביקשה להתרפק על העבר, בו דה–שבו פתוחות היו חלק בלתי נפרד מהווקאנס ושארל–דה–גול מנפנף מה–DS הפתוחה היה חלק בלתי נפרד מכל מצעד רשמי… אבל כישלון הפלוריאל שלח את החברה בחזרה אל שולחן השרטוטים.

חלון לעולם

למעלה מ–3 שנים חלפו מאז ירדה הפלוריאל האחרונה מפס היצור. תקופה אותה ניצלה היצרנית לחשוב אם וכיצד ייטב לה לתקוף את הסגמנט מחדש. השקת קו ה–DS נתנה להם את ההזדמנות המושלמת – הרי "לייף סטייל" הוא העיקר והמהות של סדרת ה–DS, וגג פתוח הוא הרי לייף סטייל בהתגלמותו. ובכלל, חיי הזוהר תמיד נראים טוב יותר מבעד למוצר יקר יותר, גם אם אלה השמיים הפתוחים לכל ומוצעים בחינם אפילו לפשוטי העם. בדיעבד, הייתה זו החלטה נכונה.

לחיצת כפתור אחת, והשמיים כבר שם, בהישג ידך. לחיצה נוספת, והחלון האחורי נשכב כדי לפנות מקום לגג הרך, שבאלגנטיות מתקפל להיכן שלפני רגע היה החלון. אז כעת יש מעט יותר שמיים בתוך המכונית, אבל אין ראות לאחור בכלל. לא נורא, במילא הצעירים מלאי החיים מהפרסומת הם בגיל שעדיין לא מביט לאחור… את הדרך חזרה הגג עושה על פי בקשה בכמה צעדים קבועים או בהתאם להפעלת המתג. את כל משחקי הפתיחה והסגירה אפשר, תאורטית, לבצע תוך כדי נהיגה במהירות של עד 120 קמ"ש. אבל מערבולות האוויר והרעש חזקים כל כך, שהמהירות הזו נשארת בתיאוריה גם עבור עיתונאי רכב אמיצים וחדורי מטרה. היתרון שבבחירת ה–DS3 על פני ה–C3 לא מסתכם במיצוב – נוח יותר להסיר את הגג למרכב 3 דלתות, ול–C3 אין מרכב כזה.

העיצוב המקורי של ה–DS3 מצוין לכשעצמו, אז אפשר לסמן 'וי' גם בסעיף זה והיות וסיטרואן בחרה בגג נפתח בתצורת "קופסת סרדינים" (משמע בלי קיפול של קורות הגג, כמו בפיאט 500), נשמרה גם הקשיחות המבנית. סיטרואן מאוד גאה בקשיחות הזו, כמו גם בעובדה שהגג הנפתח מוסיף למשקל 20 ק"ג בלבד. אבל נחזור לנקודה זו מאוחר יותר.

תא הנוסעים של ה–DS3 משתלב נהדר באווירה האביבית של גג נפתח – קונסולה וראש בורר הילוכים בצבע הרכב, מושבי עור צבעוניים תואמים, דוושות אלומיניום וגלגל הגה שמנמן ושטוח בתחתיתו מצטרפים לאבזור נדיב ליצירת תא נעים ומזמין. הממדים זהים גם הם, מה שאומר כי מלפנים הגפיים אינן מתחככות בפיסולי הדשבורד, קל להשיג תנוחת נהיגה נוחה וגם… שצריך זרוע ממש ארוכה (וכתף גמישה) כדי להגיע לחגורה. מאחור, לעומת זאת, קורות הגג המלאות גונבות מראשי הנוסעים מקום יקר, כך שלמרות המושב הנמוך, גם בעלי קומה ממוצעת יפגשו בקורה העליונה. בשאר הממדים אין שינויי ביחס ל–DS3 הסגורה וזה אומר מרווח רגליים מספק לזוג נוסעים. את המחיר האמיתי של המראה המאוורר ספג תא מטען, ששימושיותו נפגעת משמעותית בגלל פתחו הצר ונפחו המוגבל בלי קשר למצב הגג. כן, אין ארוחות חינם. אפשר להתנחם בכך שהמצב אצל המתחרות לא ממש שונה.

חוויה רוחנית

ה–DS3 קבריו מוצעת, כמו אחותה קשיחת הגג, עם שלושה מנועים: דיזל 1.2 ליטר שאינו רלוונטי אלינו ומנוע הבנזין 1.6 ליטר שפותח בשיתוף ב.מ.וו ומוצע בשתי רמות הספק 120 כ"ס (אטמוספרי) ו–156 כ"ס (מוגדש טורבו). בהמשך השנה צפוי להצטרף להיצע מנוע בנזין נוסף: 1.2 ליטר 82 כ"ס שיוצע רק עם תיבה ידנית (שילוב שכבר פגשנו ב–208 של פיג'ו). למרות המגוון, להשקה הגיע רק המנוע הבכיר שבחבורה שמשודך לתיבה ידנית בלבד ובישראל אחראי לכ–12% ממכירות הדגם (כל השאר שייכות לגרסת ה–120 כ"ס הנמכרת אצלנו רק עם תיבה אוטומטית). שחרור קלאץ' והקבריו מזכירה לי מדוע אני אוהב את יחידת הכח הזו. גם אם בקצה הסל"ד הרכב מאבד מעט אוויר, הרי שעד לשם הכל לינארי וחלק. כשנגמר האוויר, בוחשים בידית ושוב המציאות נמשכת לאחור בתאוצה מרשימה – רק 7.4 שניות נדרשות למחט לחצות את קו ה–100 בדרך ל–212 קמ"ש.

כשהכבישים מתחילים להסתלסל מגלים כי ה–DS3 קבריו יודעת גם להתנהג, עם המון אחיזה וריסון מצוין בפניות. כן, הבחירה של סיטרואן לשמור על המבנה והקשיחות אומרת שהגרסה הזו מתפקדת באותו האופן שבו מתפקדת אחותה סגורת הגג, כשתוספת הקילוגרמים לא מורגשת. וזה מצוין, אבל התחושה היא כי לפחות חלק מאותם קילוגרמים השתכנו להם בקורות הקדמיות ועיבו את מותניהן, מצמצמים את שדה הראיה בפניות. אגב, גם ההגה הוא אותו אחד מהגרסה הסגורה, וזה כבר פחות טוב – הוא פשוט לא חד ומתקשר ברמה שראויה לשלדה הזו.

אבל בקבריו חווית הנהיגה מגיעה ממקום אחר. לחיצה על הכפתור, הגג נפתח והעולם מחייך אליך חזרה. סביבת המחייה הטבעית היא זו העירונית. שם המכונית במיטבה – שקטה, נינוחה, מרוסנת והעיקר סוחטת מבטים כמעט כאילו מדובר בפרארי אדומת שיער. כשהקמ"שים נצברים רק הרוח היא זו שמפרה את השיחה הנינוחה. סוגרים את הגג והשקט נשמר עד אזור 120 קמ"ש. משם והלאה מופיעים מעט רעשי רוח, אך יש לציין כי הם לא מתגברים משמעותית ככל שמחט המהירות ממשיכה להצפין. תצרוכת הדלק אגב, עמדה על 11.7 ק"מ לליטר בנסיעה עירונית צפופה ו–12.9 ק"מ לליטר בנסיעה ששילבה בין כבישים מהירים לכבישי הרים. לא רע בכלל.

מדיניות שמיים פתוחים

ה–DS3 קבריו אינה חפה ממגרעות, אבל מי שמבקש לשלב את העולם אל תוך חייו יודע שלפעמים צריך גם להתפשר. מדיניות השמיים הפתוחים, יחד עם העיצוב הבסיסי המוצלח ושפע אפשרויות ההתאמה של ה–DS (מה דעתכם על אפשרות בחירה בין 7 צבעים חיצוניים, 8 אפשרויות לבדי פנים, 6 גימורי פנים, 3 צבעים לגג ועוד אפשרויות להתלבטות בין חישוקים וגימורי כרום לפרטים שונים), יוצרת חבילה שכל כולה קורנת "החיים הטובים" כמו איזו פרסומת לקוקה–קולה.

והבחירה של סיטרואן ב–DS3 כבסיס לגרסת הגג הפתוח נכונה לא רק הנדסית ושיווקית, אלא גם מסחרית – במותג "פרמיום" אפשר לגבות יותר תמורת פריטים שכאלו, וכך תגבה החברה בארץ פרמיה של 30,000 שקלים תמורת הגג הנפתח, כלומר 160,000 שקלים עבור האוטומטית, ו–170,000 שקלים תמורת הטורבו הידנית. לא מעט – אבל בדיוק באמצע בין המיני קבריו ל–500C (הקטנה והחלשה יותר).

סיטרואן DS3 קבריו

מנוע טורבו-בנזין 4 ציל', רוחבי, 1598 סמ"ק

תזמון גל זיזים עילי כפול, 16 שס', תזמון משתנה

הספק/סל"ד 156 כ"ס/6000

מומנט/סל"ד 24.5 קג"מ/1400-4000

תמסורת הנעה קדמית, ידנית, 6 היל'

מתלים קדמיים מקפרסון, מוט מייצב

מתלים אחוריים קורת פיתול, מוט מייצב

בלמים ק'/א' דיסקים מאווררים/דיסקים 

מערכות עזר ABS, ESP

צמיגים 205/45-17

בסיס גלגלים 2464 ס"מ

אxרxג 395x172x145 ס"מ

משקל 1231 ק"ג

תא מטען 245 ל'

מיכל דלק 50 ל'

מהירות מרבית (יצרן) 212 קמ"ש

0 ל-100 קמ"ש (יצרן) 7.4 שנ'

צריכת דלק (יצרן) 16.9 ק"מ/ל'

ציון מבחן ריסוק (E–NCAP) לא נבחנה

הכתבה מתוך "מגזין אוטו"