בגוף האדם יש שתי כליות אשר ממוקמות בשני הצדדים של עמוד השדרה, בחלק האחורי והתחתון של הבטן. הן איברים באורך של כעשרה סנטימטרים והצורה שלהם דומה לשעועית. התפקיד שלהן הוא לסנן ולסלק חומרי פסולת מהדם ולהעבירם לשלפוחית השתן. כל כליה מחוברת לשלפוחית השתן בצינור אשר מכונה שופכן. דרך הצינור המדובר עוברים חומרי הפסולת לשלפוחית ושם הם מתערבבים בעודפי הנוזלים ונוצר שתן אשר נפלט מהגוף כאשר מרוקנים את השלפוחית. לאחר שסונן בכליות הדם המטוהר שב אל מחזור הדם בגוף. חשוב לדעת כי כאשר מצטברים בכליות חומרים שלא נמסים הם עלולים להתגבש וליצור גושים, התופעה מכונה אבנים בכליות והיא כלולה לגרום למגוון תסמינים, אשר חלק מהם יכולים להעיד על בעיות חמורות ביותר.

סוגים של אבנים בכליות

האבנים נוצרות כאשר חומרי פסולת מסולקים מהדם ואז מסיבות שונות הם נותרים בכליה ולא זורמים הלאה לשלפוחית השתן וממה מחוץ לגוף. כאשר משקעים שלא מתמוססים מצטברים בכליות וזורמים דרך השופכן אל שלפוחית השתן, הם עלולים להתגבש לכדי אבני כליה. ניתן לחלק אותן לארבעה סוגים עיקריים וזאת בהתאם לחומרים שמהם הם נוצרו, כאשר הסוג הנפוץ ביותר הן אלה העשויות מסידן וזרחן או סידן ואוקסלט. סוג נוסף הן כאלה אשר עשויות מגנזיום ואמוניה והן מכונות אבני סטרוויט. כ 10 אחוזים ממקרי אבן בכליה נוצרו מחומצת שתן, כאלה תהיינה חלקות חומות ורכות יחסית. אבני ציסטין הם הסוג הרביעי והנדיר ביותר של והן נוצרות אצל אנשים אשר סובלים ממחלת ציסטינוריה שהיא מחלה תורשתית אשר משבשבת את העברתן של חומצות אמינו בסיסיות דרך תאי האבובית בכליה ובמעי הדק.

מהם גורמי הסיכון להיווצרות אבנים בכליות?

ישנם גורמים אשר מגבירים את הסיכון של התפתחות אבנים בכליות. אבני סידן יכולות להתפתח בשל הפרשה מוגברת של סידן שעלולה לנבוע בגין מגוון סיבות וביניהן רמה גבוהה של ויטמין די לאורך זמן, פעילות יתר של בלוטת התריס, דלקת בבלוטות הלימפה ועוד. גורמים נוספים אשר מגבירים את הסיכון להתפתחות של אבני סידן יהיו: מיעוט שתיית מים, נטילת תרופות כגון: אספירין, חוסר בפעילות גופנית, נטילת תוספי סידן, מחלת כליות, טיפול בסרטן ועוד.

ישנם אבנים אשר נגרמות מזיהום מתמשך בדרכי השתן ונפוצות יותר בקרב נשים. אבני חומצת שתן יתפתחו לא פעם אצל אנשים שהתזונה שלהם עשירה בחלבונים מהחי. כמו כן, ישנן תרופות שונות אשר עלולות לגרום להתפתחות של אבנים בכליות וזאת בשל ההשפעה שלהן על הרכב השתן.

מקרים קלים של אבנים בכליות

כאשר נוצרת בכליה אבן קטנה היא עלולה לגרום לסימפטומים קלים לרבות: כאב בטן, שינוי בצבע ובריח השתן, צורך תכוף לתת שתן, עליית חום הגוף, תחושה של צריבה בעת מתן שתן ולעיתים גם יופיע דם בשתן. לא פעם הקטנות יצאו עם השתן מבלי שהן תגרומנה לאי נוחות משמעותית והן יכונו אבנים שקטות. במקרים שבהם האבן הקטנה מסבה כאב ניתן ליטול משככי כאבים והכאב יחלוף כאשר האבן תצא עם השתן.

חשוב מאוד לדעת כי גם כאשר מדובר על סימפטומים קלים חשוב ביותר לפנות ללא דיחוי לאבחון, אולם כל עוד אין החמרה ניתן יהיה להמתין, לשתות הרבה מים ולהיעזר במשככי כאבים. סימפטומים שיכולים להעיד על החמרה במצב הם: התכווצויות שרירים כואבות, בחילות והקאות, כאבים משמעותיים בגב התחתון, שתן עכור, שלשולים, דם בשתן, עצירת שתן ועוד. כמו כן, אבני כליה עלולות לחסום לחלוטין את הצינורית שמכונה שופכן שמובילה את חומרי הפסולת שסוננו מן הדם בכליות לשלפוחית השתן והחסימה המדוברת עלולה לגרום לזיהום בכליות וללא טיפול לכשל כלייתי שעלול לגרום נזק בלתי הפיך. הטיפול במקרה הזה יהיה ניסיונות לגרום לאבן להתמוסס ולקטון באמצעות נטילת תרופות ייעודיות ואם גם הפתרון המדובר איננו עוזר יהיה צורך בניתוח.