גילי שריר חזרה מאליפות העולם בג'ודו עם מקום כמעט בטוח לסגל הישראלי לטוקיו • אם לשפוט לפי הדרך שבה התקדמה הקריירה שלה עד כה – צריך לקרות משהו קיצוני כדי שהיא תישאר בבית
גילי שריר באליפות העולם, השבוע (צילום: איגוד הג'ודו)
שנה אולימפית היא כמו משחק כדורגל ואנחנו רק במחצית. אבל גילי שריר צריכה עוד מחצית כזאת בדיוק, והיא שם, בטוקיו 2020. אז נכון, כדורגל משחקים תשעים דקות, אבל בניגוד להנחה הרווחת, לפיה אין לחגוג עד אשר שרק השופט לסיום, האנטיתזה גורסת שמוטב לחגוג גם קודם לכן, ובמידת הצורך, לחגוג פעם נוספת.
כבר עכשיו יש סיבה לחגיגה. וואחד סיבה. אכבר חגיגה. גם אם שריר לא תגיע לאולימפיאדה, מגיע לה ליהנות מהדרך שהיא עשתה בשנתיים האחרונות. מנערה בת 16, גיל שבו מקובל לבקש רשות ללכת לשירותים, לאחת מהג'ודאיות הטובות בעולם.
כמובן, היא ניחנה בכישרון בלתי רגיל, אבל קשה היה לצפות שהיא תהפוך כל כך מהר ליורשת הטבעית של ירדן ג'רבי, ומי שנכנסת לנעליה מבלי שקרעה ולו זוג נעליים אחד. קטגוריית משקל עד 63 ק"ג לנשים נחשבת לאחת העמוסות, האיכותיות והתחרותיות בענף, אם לא ה-. וגילי השתלבה בה כאילו היא משתלבת בנתיב חד סטרי. הפיק שלה לא יכול היה להגיע בזמן טוב יותר, שנה אולימפית, דירוג אולימפי, מוחקים הכל וסופרים מחדש. אם בדירוג העולמי היא 20 פלוס, בדירוג הקובע היא 16 מדהים ושומרת על יציבות. מקום שני בגרנד פרי הוהוט, ב-2018, ב-2019 היא חמישית בגרנד פרי זאגרב, בגרנד פרי מונטריאול ובגרנד סלאם יקינטבורג. יציבות כזאת, בגיל כזה, זה בדיוק זה. ככה יודעים. באליפות העולם שהתקיימה השבוע היא העיפה את מדליסטית הארד מאליפות העולם 2017, וגברה על מי שלקחה חמישי באליפות העולם בשנה שעברה. מה התקרה שלה? הסטרטוספירה, השכבה האמצעית שבין הטרופוספירה למזוספירה, או במילים פחות מסובכות, קלריס אגבניינו.
פחות משנה לפני פתיחת המשחקים האולימפיים, טוקיו התכוננה עם אליפות עולם שמשכה את טובי החליפות לארץ השמש העולה. גילי שריר, חברת נבחרת הלאומית ואחת המועמדות בה להתייצב לטוקיו פעם נוספת, עלתה למזרון עם משקל כבד על הכתפיים. לכאורה, כבד מכדי לשאת על גוף ששוקל למטה מ-63 ק"ג. אבל עובדה. שריר נשאה אותו בגאון, בגו זקוף, בראש מורם, ובחיוך ממזרי. בסיבוב הראשון היא פגשה את מונגוצ'ימינג בלדורג' המונגולית, שאך לפני שנתיים בגרסת בודפשט של אליפות העולם, הניפה מדליית כסף. כל אחת מהיריבות ספגה שני עונשים, עוד אחד והביתה, אבל בחלוף 3:13 דקות השופט כבר סימן איפון, אחרי שהישראלית תיזמנה בשלמות איפון סיאואה נאגה, או מורוטה סיאואה נאגה, או משהו ביפנית שאף אחד לא הוגה נכון, אפילו לא יפני. לאחר שבחן את הרגע ההוא ב-VAR השופט שינה את החלטתו, וסימן על וואזרי.
אבל שריר לא חשבה על הפספוס יותר מדי, כי זמן קצר לאחר מכן היא תיזמנה בשלמות עוד איפון סיאואה נגה, או מורוטה סיאואה נגה, או רצף הברות אחר שפלט פעוט שאכל נקטרינה, כדי לרשום וואזרי שני שסידר לה את הנוקאאוט שייחלה לו.
בסיבוב השני המתינה לשריר החמישית מאליפות העולם הקודמת, שנערכה בבאקו, מאילין קארבאחל דל טורו הקובנית לקרב ארוך כמו תחרות שלמה. השופטים הלכו שנו"צ וחזרו כדי לגלות שהכל כשהיה, אוהדים הוציאו רשיון נהיגה, סיימו את תקופת המלווה, והגיעו בדיוק לרגעים המכריעים. הזמן החוקי תם והשעון המשיך לתקתק עד 9:19 לפני שדל טורו ספגה את העונש השלישי ונשלחה למקלחת מוקדמת. שריר עצמה ספגה שני עונשים על פאסיביות באותו הקרב. אבל לפעמים לא צריך לעשות יותר מדי, צריך לעשות בדיוק קצת יותר. זאת לא הפעם הראשונה שקרב של שריר מתארך כאילו מונופול. אבל שוב היא הוכיחה שהכושר שלה, והיכולת שלה להישאר מרוכזת לאורך זמן, הם שמקנים לה את המקום בטופ העולמי.
מגיל צעיר שריר מתאמנת ב"מיטב מודיעין", עושה את הדרך ממזור באוטובוסים, כאילו פה זה הקפיטול. היא כבר הוכיחה שהיא יודעת סבלנות מהי. היא כבר הוכיחה שהיא תעשה את מה שצריך כדי להגיע הכי רחוק שאפשר, כולל את הדברים הכי מופרכים, למשל, לעבור במודיעין. בדירוג האולימפי היא 16, 18 הראשונות מקבלות ויזה ליפן. היא לא יכלה להרשות לעצמה למעוד באליפות העולם, והיא דילגה מעל המשוכות במיומנות של אקרובטית. את ה-16 בדירוג האולימפי היא הצדיקה בזיעה, מקום ב-16 האחרונות, מקום בשמינית הגמר, באליפות העולם, טוקיו 2019. ג'אנג יו ליאו מטאייוואן נדרשה לפחות שעות טיסה כדי להגיע. בטח גם שידרגו אותה לעסקים. את החשבון על קרב של 9:19 דקות מקבלים קצת אחר כך.
העובדה שגם הקרב מול הטאייוואנית נמשך לגולדן סקור שירתה אותה היטב. שריר הייתה עדיפה, ניסתה, תקפה, היא דיברה על הרצון שלה לשלוט, להיות דומיננטית, ליזום, לא להיגרר, לגרור, היא הוכיחה שלא מדובר היה במס שפתיים, אבל ככל שנקפו הדקות, השפיעו הדקות ההן, וככל שחלף הזמן, הזמן ההוא נתן אותותיו. הפעם הייתה זאת שריר שספגה את העונש השלישי ששלח אותה למקלחות מבעוד מועד. את המנה שהאכילה את הקובנית, היא קיבלה בחזרה מחוממת מהמיקרו, אבל אולי זה מסוג המקרים שכשנגדל, נבין.
בסוף בא שגיא מוקי שלקח את כל הפוקוס, וגם האיראני שהפסיד בכוונה כדי לא לפגוש בו, סידר לעולם הספורט את מנת ההתעסקות שהוא צמא לה. אבל גילי שריר כבר עברה יותר מפעם אחת מתחת לרדאר. עוד פעם אחת כזאת, חדה ומפתיעה כמו הקודמות, תשב עליה כמו החליפה עם הדגל. היא לא צריכה יותר מזה.
מאמנה האישי של גילי, אייל בכר מ"מיטב מודיעין": "אני גאה בגילי שהגיעה בגיל כה צעיר למעמד השתתפות באליפות העולם לבוגרות. גילי הראתה המון אופי ונחישות בשלושת הקרבות בהן לקחה חלק. גילי נמצאת בהתקדמות גדולה ואני מאמין בה, ביכולות שלה ובהישגים העתידיים להגיע. בחודש מאי השנה ייסגר הקריטריון לאולימפיאדה בטוקיו ואנחנו, הצוות המקצועי והצוות של נבחרת הנשים נעשה הכל בכדי שגילי תייצג את העיר מודיעין מכבים רעות ואת המועדון שלנו בכבוד גדול ובגאווה רבה".
