הימים האחרונים של דצמבר סוגרים עשור שלם שבו הנדל"ן במודיעין ממש לא דרך במקום • רגע לפני שמחליפים קידומת, העיר רואה שני מהלכים מהותיים: שתי שכונות חדשות יצאו לדרך (הציפורים ונופים) ושלישית החלה להיבנות (מורשת) • גולת הכותרת היא כמובן המע"ר, שהפך מ"חור שחור" לשדרה מעוצבת שמתחילה להתאכלס ממש בימים אלה • רק דבר אחד לא שימח אותנו בעשור הזה ובשנה הזו – המחירים שממשיכים לעלות

2019 – זו היתה השנה שהיתה:

שנת 2019, שסגרה עשור שלם, הביאה עימה שתי התפתחויות משמעותיות ביותר בתחום הנדל"ן. זו השנה שבה נחנכו שתי שכונות חדשות בעיר (הציפורים ונופים) והחלה העבודה על הקמת שכונה נוספת (מורשת). ובעיקר – זו השנה שבה החור השחור שהיה פעור במרכז העיר שינה את צורתו והפך למע"ר. יש לקוות שבעתיד המתחם יקבל שם אטרקטיבי יותר. "רמבלאס" של ביבס כנראה לא יתפוס כי בכל זאת – השם כבר תפוס. עד שאנשי המיתוג ימצאו שם קולע יותר, מבחינת נדל"נית קיים כבר מינוח מדוייק: זהו ה"דאון טאון" של מודיעין. בלבו שדרה מעוצבת ובצדדיו נכסי נדל"ן שבימים אלה ממש החלו כבר להתאכלס.

לגבי מחירי הדירות בשנת 2019 אפשר לקבוע בוודאות שני דברים: 1. מבצע "מחיר למשתכן" לא הביא לירידת מחירים במודיעין. 2. לא נראה שבשנה הקרובה נחווה ירידת מחירים בעיר, למרות הצפת דירות בשכונת נופים ובמע"ר. מהנתונים שמתפרסמים על ידי אתר מדלן עולה כי המספר הרב ביותר של דירות שנמכרו במודיעין במהלך שנת 2019 היה של דירות בנות 4 חדרים. בדירות 6 חדרים חלה ירידת מחירים, בדירות 5 חדרים חלה עלייה, ואילו בדירות 4 חדרים היו המחירים יציבים לאורך השנה.

הנה ממוצע מחירי הנדל"ן מיד שנייה במודיעין במהלך השנה החולפת כפי שפירסמה רשות המיסים:

דירות 3 חדרים 1,647,000 שקלים

דירות 4 חדרים 2,007,000 שקלים

דירות 5 חדרים 2,550,000 שקלים

דירות 6 חדרים 3,123,000 שקלים

ומה קורה בשוק התיווך עצמו? זאב שומכר, יו"ר לשכת המתווכים בעיר, מוסר כי במהלך 201;9 הצטרפו  17 מתווכים חדשים שקיבלו רישיון תיווך. מתוכם פעילים ממש בשטח – כעשרה. בסה"כ במודיעין רשומים כיום 367 מתווכים בעלי רישיון.

השנה שהייתה

ינואר

מהנדס העיר צחי כץ מגיש הצעה להקטנת תקני החנייה בפארק הטכנולוגי, הצעה שנועדה לסייע לעירייה לשווק את המגרשים בפארק הטכנולוגי ולמשוך לכאן יזמים וחברות עסקיות.

התחרות על ליבם וכיסם של יזמים וחברות בערי השפלה ובאזורים הסמוכים למודיעין כמו איירפורט סיטי הביאו לכך שבשנים האחרונות עלו מהשטח קולות המצביעים על קשיי שיווק בפארק הטכנולוגי. בעירייה זיהו את מוקד הבעייה – תקן חנייה מחמיר שדורש על פי התב"ע מספר מקומות חנייה רבים מאד לכל שטח שחברה קונה או שוכרת. התוכנית של כץ מתייחסת רק לפארק הטכנולוגי של מודיעין, אולם ברור כי אם השינוי בתקן החנייה יביא לשיפור בשיווק השטחים בפארק יבוצע שינוי כזה גם במרכזים אחרים בעיר, למרות שבמרכז עינב ובמע"ר למעשה כמעט כל השטחים כבר שווקו.

מדובר בתקני חנייה לעסקים ומשרדים בלבד ולא לבנייני מגורים. כיום מחוייבים יזמים בבניית מספר מקומות לפי מפתח של גודל השטח שאליו הם נכנסים. במודיעין למשל עד לשטח בנוי של 5,000 מ"ר מחוייב היזם או הקבלן לבנות מקום חנייה אחד לכל 20 מ"ר בנוי. משטח שבין 5,000 מ"ר עד ל- 15,000 מ"ר היזם מחוייב לבנות מקום חנייה אחד על כל 20-35 מ"ר ועסק בשטח של מעל 15,000 מ"ר היזם מחוייב במקום חנייה אחד לכל 35 מ"ר.

כץ ערך השוואה בין מודיעין וערים בסביבה וממנה עלה כי מודיעין נמצאת בתחתית הטבלה כשבמרבית הערים בהן אשדוד, נתניה, בת ים, נס ציונה, חולון ופתח תקוה, יזמים נדרשים בשטחי מסחר ומשרדים לספק מקום חנייה אחד לכל 60 מ"ר שטח בנוי. למעשה כמחצית הדרישה מול מודיעין. יש מקרים שבהם עיריות מחייבות מקום חנייה אחד לכל 240 מ"ר. בחולון למשל, או מקום אחד לכל 120 מ"ר כמו בבת ים.

מויש לוי, מ"מ יו"ר הוועדה לתיכנון ובנייה, היה בעד: "אין ספק שמבחינה שיווקית הצעד נדרש. קיבלנו פידבקים מהשטח שיש בעיות בשיווק בגלל שיזמים נרתעים לעבור לכאן. נצטרך לשפר את נושא מקומות החנייה אבל גם למצוא את האיזונים והבלמים כדי שלא ניצור מצוקת חנייה לציבור".

פברואר

הטייקון המקומי צחי נחמיאס קונה את חברת "אפריקה נכסים" לאחר שמחזיקי האג"ח של קבוצת "אפריקה ישראל" הכריעו בעד קבלת הצעתו של צחי נחמיאס, חברת "מגה אור" וחברת "ביג" (על פני הצעה נגדית של מוטי בן משה). "מגה אור" ושותפותיה משלמות 1.37 מיליארד שקלים עבור נתח ממניותיה של "אפריקה נכסים" שנקראת מעתה "אפי נכסים". חלקה של מגה אור בעסקה – יותר מ- 300 מיליון תמורת 13% ממניות "אפי נכסים". עם השלמת העסקה הפכה חברת מגה אור לשחקן מרכזי בשוק הנדל"ן המניב בישראל לצד חברות ענק כמו קבוצת עזריאלי, חברת אמות, ועוד. גם ביג עשתה שידרוג משמעותי.

ועוד בחודש פברואר: חברי מועצת העיר בעימות על גובה מגדל עזריאלי שייבנה בצמוד לקניון. הרקע – התנגדותו של אילן בן סעדון לתוספת קומות שביקשה קבוצת עזריאלי. בן סעדון טען שאסור לבנות מגדל בן 15 קומות במרכז העיר כי זו פגיעה במרקם העירוני. מנגד טוענים ביבס וחברי סיעתו ועוד רבים מחברי המועצה כי מגדל כזה ובו עשרות חנויות ובתי עסק ומלון ראשון במודיעין יביאו תועלת כלכלית רבה ואי אפשר לוותר על המבנה שיביא להכנסות גדולות מארנונה. ביבס אומר: "מטעים את הציבור. בן סעדון היה בודק תוכניות בינוי בעירייה בתפקידו הקודם כך שהוא יודע בדיוק שיש מגבלת גובה במע"ר עד לגובה שבו עומדים בנייני דימרי והמגדל של עזריאלי יהיה בדיוק באותו הגובה".

במועצה יש עוד ארבעה מתנגדים חוץ מבן סעדון: חברו לסיעה גבי אדרי ושלושת חברי סיעת מודיעין חופשית – אבי אלבז, גלעד ביהרי ואיתי אלמוג בר. תשעה תומכים בתוכנית, שמקבלת אישור. חבר המועצה אלעד שמעונוביץ מסכם: ״הדיון חשוב לא רק ברמת הפרויקט אלא בתפיסת העולם והכיוון אליו אנחנו לוקחים את העיר. מודיעין אינה יכולה להישאר עיר הומוגנית עם דירות גן חמישה חדרים בלבד בהן גרים זוג הורים, שלושה ילדים וכלב".

מרץ

מתחיל מאבק בין תושבי רעות לחברת "הכשרת היישוב" – בעלת המרכז המסחרי "לב רעות". הסיבה: החברה מבקשת היתר בנייה להקמת קומה שלישית במרכז המסחרי. למתנגדים מצטרף ועד הרובע בראשות קמי רובינזון, שנכנס לתפקידו רק שלושה חודשים קודם לכן. על פי התב"ע הקיימת מותר לבנות שלוש קומות במרכז המסחרי, אבל על פי החוק כל תוספת קומה או שטח מסחרי מחייבת גם תוספת מספר מקומות חנייה שהחוק קבע על פי תקן החנייה, ופה הסתבך העסק.

במגרש החנייה של "לב רעות" הצפיפות רבה ומה שהחל כניסיון לקבל היתר הלך והסתבך ונתקל בהתנגדות עזה של התושבים. כעבור כחודשיים שלושה העניין דעך מעצמו, לאחר ש"הכשרת היישוב" הבינה שטוב לא ייצא לה מזה והיא ויתרה על בניית קומה שלישית. "מצידי שהם יחפרו חניון תת קרקעי, אבל אני לא צריך לספק להם פיתרון, זה לא תפקידי" אמר רובינזון. דנית גורן, מנהלת המרכז מטעם "הכשרת היישוב" אמרה אז: "את הבקשה לקבלת היתר הבנייה הגשנו עוד בקיץ 2018 אבל כרגע הבקשה תקועה. העירייה ניטרלה כרגע את התוכנית למעשה הפרוייקט הוקפא".

שלמה פסי, מ"מ ראש העירייה ומחזיק תיק הרובע במועצת העיר, הוא זה שלמעשה טירפד את קידום הבקשה. בוועדה לתיכנון ובנייה העלה פסי את הסעיף האומר שבנושאים מהותיים על הוועדה לקבל חוות דעת מועד הרובע לגבי עמדתו בנושא ובמקרה של "הכשרת היישוב" לא התקבלה שום חוות דעת. הדיון בבקשה להיתר נעצר והוחזר למעשה לוועד הרובע ושם כאמור התפוגג.

אפריל

קונצרן המזון הענק "תנובה" מודיע כי הוא מגיע לפארק הטכנולוגי במודיעין. החברה החליטה לבנות בעיר את המרכז הלוגיסטי החדש שלה שאמור יהיה לספק את המוצרים לאזור המרכז ולרשתות השיווק ולמכולות. דירקטוריון "תנובה" אישר הצעת החלטה להקצות סכום של כחצי מיליארד שקלים לצורך הקמת המרכז הלוגיסטי החדש. "תנובה" עברה בשנים האחרונות טלטלות לא מעטות כשהשליטה בה עברה ידיים לקרן "אייפקס" ומשם לידיים סיניות. הסינים, שקנו את תנובה במחיר לא נמוך, החליטו להשקיע בשיפור התשתיות וכחלק מהתהליך הוחלט על הקמת המרכז הלוגיסטי החדש.

המרכז הלוגיסטי במודיעין אמור להפוך לעוגן חשוב מהיותו קרוב לנתיבי תנועה מרכזיים כביש 6 כביש 1 ובעיקר לנתב"ג כיוון שתנובה מייצאת תוצרת מזון למדינות רבות. תנובה בחרה במבנה הקיים שבמגרש 74ב' שבפארק הטכנולוגי באותו מבנה שוכן גם המרכז הלוגיסטי הענק של שופרסל, כך ששני ענקי המזון ימלאו את הבניין הענק שמשתרע בין רחובות המעיין וצלע ההר כשבסמוך אליהם נמצאת חברת המשלוחים הענקית UPS.

המגרש והמבנה שייכים ליזם יוסי שיינפלד שמחזיק בבעלותו מספר נכסים בפארק הטכנולוגי. ראש העירייה חיים ביבס שמח לסכם: "כמו כל חברה שמגיעה לעיר אם היא מתחום הטכנולוגיה ההייטק או הלוגיסטיקה והשירותים, אנחנו מקדמים אותה בברכה ונעשה הכל על מנת לסייע להם כדי שהם יוכלו להנות מאחד הפארקים המתקדמים ביותר במדינת ישראל".

מאי

אות הפתיחה לסאגה שתישאר כאן חודשים רבים: נזקי האבק מבניית שכונת מורשת, הגורמים לפגיעה קשה ומתמשכת בתושבי שכונת אבני חן הסמוכה. "המגרסה עומדת בפינת הרחובות פז ויהודה המכבי", מספרת אחת השכנות. "זאת ממש מחצבה. טוחנים של סלעים וזה מטרד מזהם שפולט ענני אבק במשך כל שעות היממה וכידוע אלה גורמים למחלות כגון אסטמה ועוד בעיות נשימה".

תושבי הרחוב, שכמה מהם חשו בבעיות נשימה ולחלקם ילדים הלומדים בבית הספר ונושמים אבק, פונים למויש לוי – סגן ראש העירייה ומחזיק תיק החינוך – ומבקשים את עזרתו. לוי בודק את הנושא עם הפיקוח העירוני ועם החברה הכלכלית ואומר: "ביקשתי מפקחי הבנייה העירונית שיצאו לשטח ויבדקו האם ננקטים כל הצעדים הנדרשים בחוק כדי שמגרסה כזאת תוכל לפעול. על פי החוק צריך להרטיב את הסביבה כדי למנוע מענני אבק לעלות לאוויר ולפגוע בנשימה של התושבים. הפקחים אכן יצאו לשטח ובדקו ועל פי הנחייתי הפסיקו את פעילות המגרסה".

יוני

עסקת ענק בנדל"ן המקומי: חברת "מגה אור", בעלת המגרש והמבנה בפארק הטכנולוגי שהושכר לפני יותר משנה לדואר ישראל (בשדרות הרכס), מוכרת את הנכס לאיש העסקים רמי אונגר, בעסקה ששוויה הכולל 470 מיליון שקלים ובתוספת מעמ היקף העסקה חוצה את רף חצי מיליארד השקלים, ומגיע ל-550 מיליון שקל. השם הרשמי אך הלא מוכר של המתחם "מרכז מגה לעסקים". על המגרש בשטח 51 דונם נבנה בשנים האחרונות בניין לוגיסטי ענק בשטח של 59 אלף מ"ר, שבו מיקמה חברת דואר ישראל את המחסן הלאומי שלה למיון חבילות.

ועוד בחודש יוני: פקחי משרד העבודה סוגרים בצו מנהלי עשרות אתרי בנייה בעיר, כולם בשכונת נופים שהיא למעשה אתר בנייה אחד גדול, לאחר שהתגלו לא פחות מ-15 אתרי בנייה בשכונה שבהם עברו על חוקי העבודה והבטיחות בעבודה.

מה מצאו שם הפקחים? מנהל עבודה אחד שנפש ברומניה והשני היה ביום כיף, לא מונו עוזרי בטיחות באף אתר בשכונה, באתרים רבים התגלו ליקויים בפיגומים, שקעי חשמל חשופים ומסוכנים, מרפסות ללא מעקות, ועוד ליקויים רבים בתחום הבטיחות כשבתווך מסתובבים עובדים ומטפסים מאות פועלי בניין. כל זאת בשכונה שנמצאת במירוץ נגד הזמן למסירת הדירות לדיירים כבר לקראת סוף הקיץ.

יולי

חברת דואר ישראל מודיעה כי עוברת לשלב השני של פיתוח קריית הדואר שלה בפארק הטכנולוגי במודיעין והיא תגיע לפעילות מלאה בו כבר בתחילת שנת 2020. שלב הפיתוח החדש ילווה בהשקעה של כ-100 מיליון שקל ובנוסף לכך תקים החברה במודיעין עוד מתחם של מחסנים לוגיסטים בהשקעה נוספת של 25 מיליון שקלים, כך שההשקעה הכוללת של הדואר בעיר צפויה לעמוד על 125 מיליון שקלים בכל בשנת 2020.

הקריה החדשה של חברת דואר ישראל, שנבנתה בשדרות הרכס ומאויישת חלקית בלבד, תשתרע על שטח כולל של כ-50 אלף מ"ר והיא תכלול אזורים תפעוליים למיון ומסירת חבילות ומכתבים, מחסנים לוגיסטיים וכל מטה החברה המונה למעלה מאלף עובדים שיעבור ממשרדי החברה בירושלים ובת"א למודיעין. כיום מחזיקה חברת הדואר במרכז הסחר המקוון שבפארק הטכנולוגי שאליו מתנקזות חבילות המגיעות מחו"ל לתושבי ישראל. מרכז הסחר המקוון נמצא בשדרות הרכס ומשם יוצאות בכל יום אלפי חבילות לנמענים בכל הארץ.

אוגוסט

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מפקידה את תוכנית המתאר החדשה של מודיעין ("מד/2040") להתנגדויות הציבור. זוהי תוכנית כוללנית העוסקת בעיקר בהרחבת העיר לכיוון מערב. בתוכנית תוספת של 43,000 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה העתידי של 240 אלף תושבים שצפויים לחיות במודיעין בעוד כ-15 עד 20 שנים. התוכנית חלה על כל מרחב התכנון של העיר, בשטח של 50 אלף דונם ומתווה עקרונות ומדיניות ארוכת טווח לתכנון ולפיתוח העיר.

בנוסף למגורים התוכנית מציעה הקמת מרכז עסקים חדש (מע"ר) בחלק הצפון-מעריב של העיר שישלב מגורים, תעסוקה ומסחר שיתחבר אל השכונות הקיימות. בצמוד למרכז העסקים, המע"ר החדש נקרא בעגה המקומית "מנהטן הקטנה".

בנוסף כוללת תוכנית המתאר גם הקמת מרכז רפואי ומרכז אקדמי בגודל של אוניברסיטה, בנוסף למכללה המתוכננת לקום בשנים הקרובות. עוד במסגרת התוכנית מוצעת הארכת שלוחה תת קרקעית של הרכבת ממרכז העיר אל מרכז העסקים העירוני החדש  ("מנהטן הקטנה") ואל המרכז רפואי האזורי והמרכז להשכלה גבוהה.

התוכנית גם שמה דגש על השטחים הפתוחים הרבים הקיימים בשטח המוניציפלי של העיר וכוללת הנחיות לשמירתם ולשמירת המסדרון האקולוגי הארצי הכלול בהם. התוכנית כוללת שיפור הנגישות אליהם באמצעות הקמת טיילת נופית היקפית.

ועוד באוגוסט: מחלף חדש נפתח בעיר והסתיימו עבודות החכ"ל לפתיחת ציר התנועה מכביש 431 לתוך שכונת נופים. זו בעצם משמשת ככניסה ויציאה מכביש 431 למחלף המתחבר ישירות לשכונת נופים. במקביל לפתיחת ציר התנועה מ-431 מתבצעות עבודות לפתיחת ציר נוסף מהיציאה לשכונה לכיוון שדרות החשמונאים.

ספטמבר

שוב ליקויי בטיחות באתרי בנייה: פקחי משרד העבודה מבצעים מספר ביקורות פתע בעשרות אתרי בנייה בעיר ומוציאים צווי סגירה מנהליים לשבעה מהם. בהם גם אתר בנייה עירוני – פארק המים שבפארק הטכנולוגי. לצדו: אתר בנייה ברחוב המעיין בפארק הטכנולוגי, אתר בנייה ברחוב עמק חרוד, אתר בנייה בשכונת הציפורים ושלושה אתרי בנייה בשכונת נופים. בין הליקויים הבולטים שנמצאו: אי מינוי מנהל עבודה ואי-הודעה על פעולות בנייה, פיגומים לא תקינים, עבודה בגובה ללא אמצעי מיגון מתאימים, ליקויי חשמל, אי-הימצאות מנהל עבודה באתר ועוד.

אריק שמילוביץ', מפקח עבודה ראשי בפועל במשרד העבודה והרווחה, מעביר מסר: "המינהל פועל בנחישות ובעוצמה רבה כנגד תרבות הזלזול של קבלני בנייה רבים בבטיחות העובדים באתרי הבנייה וזאת תוך סיוע למשטרת ישראל בחקירת תאונות העבודה הקשות המאפיינות ענף זה".

ועוד בספטמבר: נפתח גשר הציפורים המחבר בין שכונת הציפורים ושכונת נופים החדשה ועובר מעל רחוב יהודה המכבי לפני החיבור לכביש 431.

אוקטובר

תושבי העיר מתבשרים על התוכנית להקמת פארק ארכיאולוגי גדול וראשון מסוגו בישראל: חירבת א-שון במרכז שכונת מורשת תהיה מתחם שלם שכולו בלב שכונת מורשת, בה צפויים לחיות כעשרת אלפים תושבים. בשלב זה כבר החלה עבודת תיכנון יסודית ומפורטת של הפארק ושימור המימצאים הארכיאולוגים שהתגלו במקום שבו אמורה לקום השכונה.

את מהלך התיכנון המורכב מוביל חבר מועצת העיר שמעון גואטה, מחזיק התיק לשימור האתרים. מדובר בפרוייקט מסובך משום שלא פשוט לבנות שכונת מגורים מודרנית סביב אתר ארכיאולוגי רחב ידיים כמו חירבת א-שון. רוחבה ואורכה כמה מאות מטרים. התיכנון דורש להתחשב בצורכי השכונה המודרנית כמו תנועת הולכי רגל לצד נסיעת כלי רכב, וכמובן שמירה על המימצאים הארכיאולוגים יקרי ערך.

ועוד באוקטובר: חברת "מגה אור" משלימה ערב יום כיפור עיסקת נדל"ן מניב גדולה כשהיא רוכשת את מתחם "שרונה מרקט" בתל אביב מידי חברת "גינדי החזקות". יחד עם "ביג" היא משלמת 160 מיליון שקל – סכום נמוך משמעותית מהסכומים עליהם דובר לפני שנה ושנתיים כש"גינדי "אחזקות ניהלה מו"מ למכירת המתחם לחברות קניונים אחרות. "שרונה מרקט" מהוה עבור "מגה אור" כניסה ראשונה למיקום מרכזי כל כך בתל אביב. בצמוד לשרונה מרקט עתידה להיות תחנה של הרכבת הקלה בתל אביב מה שיוסיף אטרקטיביות ונגישות למקום.

וגם: קבוצת עזריאלי זוכה במגרש 10 שבקצה המע"ר. הקבוצה משלמת לרשות מקרקעי ישראל כ-87 מיליון שקל לפני מע"מ. המגרש נמצא ממש מול הקניון הקיים של עזריאלי והיתרי הבנייה שלו הם עד 37 אלף מ"ר.

נובמבר

רשת המרכולים "ויקטורי" משלימה את שיפוץ המתחם הגדול במרכז המסחרי "יורו שופס" שבשדרות מנחם בגין, שם נפתח הסניף הראשון שלה במודיעין. אייל רביד, בעל השליטה ב"ויקטורי", לטש עיניים למודיעין חודשים ארוכים כשניסה כמה פעמים להיכנס לעיר באמצעות רכישת סניפים כושלים של רשתות אחרות (כמו הסניף של "מגה" שבסופו של דבר נמכר ל"יינות ביתן"). הפעם, בעקבות קריסתה של רשת הקואופ, הצליח רביד לקבל דריסת רגל בעיר ולפתוח סניף על השטח שאותו זו פינתה.

הסניף משתרע על שטח של כ-2,000 מ"ר והוא נמצא בקומה התחתונה במתחם, צמוד למגרש החנייה הפתוח של יורושופס. לאחר חתימת הסכם השכירות אמרה עפרה חדד, סמנכ"ל בחברת "יורו ישראל": "הסניף החדש של ויקטורי יהיה סניף הדגל של החברה וייתן פייט למתחרים שלה בעיר ובסביבה".

דצמבר

רגע לפני שהשנה והעשור מסתיימים, האור הראשון במע"ר נדלק. הדיירת הראשונה במתחם – משטרת ישראל. יש הגיון בכך שהמשטרה היא הראשונה להיכנס למתחם שחלקו עדיין אתר בנייה. בניגוד לעסקים מסחריים, המשטרה לא ממש זקוקה לשטחים נקיים כדי לפעול. מסעדה או קיוסק בתוככי אתר בנייה לא יתפרנס ולכן כל הסוחרים שלקחו מקום במע"ר עדיין ממתינים לסיום העבודות בשדרה המרכזית כדי לפתוח. משטרת ישראל כבר שם.

את הבניין תיכנן והקים אגף הבינוי של משטרת ישראל ועלות הקמתו מוערכת בארבעים מיליון שקל. המבנה משתרע על 5,000 מ"ר במגרש שגודלו 3.7 דונם. במבנה יש שתי קומות תיפעוליות (קרקע וקומה ראשונה) ששטח כל אחת מהן הוא 1,500 מ"ר. שטח המרתף הענק הוא כ-2,000 מ"ר ובו חדרי אחסון לציוד וכן חניון תת קרקעי.

בקומת הקרקע יהיו מכלול השירותים המיועדים לתושבים כמו יומנאי התחנה, עמדת קבלת קהל, נקודת הגשת תלונות ועוד. הקומה הראשונה תכלול את כל משרדי התחנה ובהם חדר מפקד התחנה וסגנו, חדרי המטה המקצועי כמו המודיעין, החקירות ועוד. בבניין יהיה גם  חדר אוכל ומטבח, בית כנסת וחדר כושר וכמובן חדר מעצר.