לקבוצת "כח מודיעין" לא היה סיכוי מול "דתי של פעם", שהרשיתו את המספר המופיע בכותרת כנגד אפס כדורים שאספו משערם • כך הסתיים השבוע גמר ליגת התושבים • במקום השלישי – קבוצת "אנדר דוג"
(צילום: דוברות העירייה)
עשרות בני משפחה וחברים מילאו ביום שני את הטריבונות של מגרש הכדורגל בפארק הטכנולוגי, כשהגיעו לצפות במשחקי הגמר של ליגת התושבים בכדורגל. ליגת התושבים בכדורגל, אחותה הצעירה של ליגת התושבים בכדורסל, התחילה בחודש מאי את עונתה השלישית בעיר. בליגה, אותה מרכז אגף הספורט בעמותת סחלבים, השתתפו השנה כ-120 שחקנים בתשע קבוצות. במהלך העונה הובקעו 187 שערים ב-36 משחקים וממוצע של יותר מחמישה שערים למשחק מעיד שיותר משהשחקנים נהנו, האוהדים חגגו.
במשחק הגמר נפגשו קבוצת "דתי של פעם" וקבוצת "כח מודיעין". הכל ציפו למותחן מסחרר כיאה למעמד שכזה, אלא שלדתלש"ים היו תכניות אחרות. הם יצאו בשאלה, אבל לכח לא היה כח אפילו לתת תשובה. כל שכן לחפש. מיד עם שריקת הפתיחה התנפלו הראשונים על יריביהם ההמומים, השתלטו על השדה ועשו בו כבשלהם. הכוחות הבטיחו יותר משיכלו לקיים, אבל אולי מדליית כסף תיתן בהם כוח לבקש נקמה בשנה הבאה. אם באמת מוטב שהיא תהיה מוגשת קרה, אז החורף יהיה זמן טוב לעשות זאת. הדתיים כבשו שער, ואז עוד אחד, ועוד אחד, ועוד שניים, ואז עוד שניים, ממש ככה.
כפיר מלול כבש עבור הכח תריסר עד השלב הזה, ומאות לפני כן, עבור קבוצות נוספות, כולל ארבעשער בשתי שניות, או משהו כזה, אבל הדקות נקפו וכלום לא נכנס. והשופט כבר הציץ בשעון כי לא נעים, בסוף תוספת זמן הייתה מינוס שתיים, ודקה לפני זה הוא כבר היה על מונית בדרך הביתה. לוח התוצאות הראה שבע בום ואף אחד לא חגג. את הקונפטי פיזרו כבר בשלוש, ועד חמש גמרו את השמפניות. כזה משחק אנטילקליימקס לא היה מאז הרמז. אפילו שער זכות לנחמה לא השיגה הכח הדואבת, וספק אם שחקניה הבינו עד עכשיו מה היה הדבר אשר פגע בהם. דתי של פעם רקדה על המגרש, אבל אפשר להניח שאת הלילה הזה היא סיימה עם ארוחת שחיתות במסעדה לא כשרה.
במקביל, בצד השני של המגרש התחרו ביניהן קבוצת "אנדר דוג" ו"ושועלי הכרמים" על המקום השלישי. המשחק התחיל צמוד יחסית עם יתרון קל לאנדרדוג, שהתבטא ב-1:2 צפוף במחצית, אבל אשליית המתח הסתיימה עם רדת ההפסקה. האנדרדוגים העלו הילוך, וכבשו שני שערים נוספים ללא מענה, כדי להעמיד את התוצאה הסופית על 1:4 משכנע. זה אמנם לא 0:7, אבל הכי קרוב שאפשר. בכל מה שקשור לעתיד יש לחבורה הזאת משימה מסובכת אפילו יותר, להתכנס כדי לבחור שם חדש. להבא, אף אחד כבר לא יקבל את השם אנדרדוג. הצעה ראשונה- פייבוריטים. או לפחות, פייבוריטים על הנייר.
