אין ספק שהתרופות מסייעות באיזון ההפרעה, אך ישנן טכניקות שהמטופל עצמו יכול ליישם על מנת לשפר את איכות החיים שלו

(צילום: Freepik)

כולנו חווים במהלך החיים תקופות של עליות ומורדות המלווים בשינויים במצבי הרוח, אך עבור אנשים אשר סובלים מהפרעת מאניה דיפרסיה השינויים הם קיצוניים יותר. הפרעת מאניה דיפרסיה גורמת לשינוי בחשיבה, בהתנהגות ובאנרגיה – היא יכולה לגרום למצב רוח מרומם או לתחושת דיכאון עמוקה. השינויים הלו יכולים להימשך ימים, שבועות ואף חודשים וההשפעה יכולה להיות כה מהותית עד שהיא פוגעת במערכות היחסים עם הסביבה ומונעת את היכולת לנהל שגרת חיים תקינה.

מה גורם למאניה דיפרסיה?

הגורמים להופעה של הפרעת מאניה דיפרסיה הם בעיקרם ממקור גנטי אך מחקרים שנערכו בתחום הראו כי גם אנשים בעלי נטייה גנטית לפתח את ההפרעה, לאו דווקא סובלים ממנה ולכן הגיעו למסקנה שיש סיבות נוספות לכך. צילומי הדמיה שנערכו על מטופלים עם הפרעת מאניה דיפרסיה הראו שמבנה המוח שלהם מבחינה פיזית הוא אחר. סיבות נוספות להופעה של מאניה דיפרסיה יכולות להיות בעקבות חוסר איזון נוירוטרנסמיטר, רמה גבוהה של הורמון קורטיזול ואף תפקוד לא תקין של בלוטת התריס. ההתקף הראשון אצל אנשים המאובחנים עם הפרעת מאניה דיפרסיה לרוב מופיע בגיל העשרה וחשוב לאבחן את ההפרעה כמה שיותר מוקדם על מנת להתאים את הטיפול ולחזור לתפקוד מלא.

טריגרים למאניה דיפרסיה

לא כל אדם בעל נטייה גנטית לפתח הפרעת מאניה דיפרסיה בהכרח יסבול ממנה לאורך חייו. עם זאת , ישנם טריגרים אשר עלולים לעלות את הסיכויים להופעה של ההפרעה:

לחץ – אירוע טראומטי או שינוי מהותי בחיים עלול לגרום להפרעה מאניה דיפרסיה.  האירועים לא חייבים להיות בהכרח שליליים – גם אירוע כמו חתונה או קידום בעבודה עלול לגרום ללחץ שיוביל להתפרצות ההפרעה.

סמים ואלכוהול – השימוש בסמים או צריכת אלכוהול לא יגרמו למאניה דיפרסיה במידה אבל הם עלולים לגרום להופעה והחמרה של התסמינים. השימוש באקסטזי או אמפטמינים עלול לגרום להתקף מאניה וצריכה אלכוהול או נטילת תרופות הרגעה עלול לגרום להתקף דיפרסיה

נטילת תרופות – מדכאי תיאבון, סטרואידים ואף תרופות נגד דיכאון (הנלקחות במינון לא מתאים) עלולים ליצור התקף מאניה.

עונות – התקפי מאניה הם יותר שכיחים במהלך עונת הקיץ לעומת התקפי דיפרסיה שיותר שכיחים בחורף.

שינה – מחסור חמור בשינה יכול לגרום להתקף מאניה.

טיפול במאניה דיפרסיה

על מנת להתאים טיפול, ראשית יש לאבחן את ההפרעה וזאת לאחר בחינת הסימפטומים שמופיעים אצל המטופל. חשוב שלא להתעלם מהבעיה שכן התסמינים רק יחמירו לאורך הזמן ללא טיפול מתאים. הפרעת מאניה דיפרסיה שלא מותאם לה טיפול תרופתי יכולה לפגוע ביכולת להתנהל בצורה תקינה בעבודה, ביכולת לנהל מערכות יחסים, במצב הבריאותי הכללי ועוד. אנשים שמאובחנים הפרעת מאניה דיפרסיה וחווים התקף מאניה לרוב לא מעוניינים בטיפול כיוון שהם לא תמיד מודעים לתחושה שעתידית להגיע ולמחיר שהם והסביבה שלהם ייאלצו לשלם. הטיפול במאניה דיפרסיה הוא פעולה מתמשכת שכן מדובר בהפרעה כרונית שהתסמינים שלה מופיעים לכל אורך החיים. התאמה של מינון התרופות הוא לא חד פעמי שכן הגוף מסתגל לתרופות ולעיתים אף מפתח סבילות לתרופה מסוימת ואז נדרש לעשות התאמה מחודשת. הטיפול במאניה דיפרסיה הוא לא תרופתי – הדרך הטובה ביותר לטפל בהפרעה היא דרך טיפול תרופתי, קבלת תמיכה מהסביבה ובני המשפחה וגם טיפול התנהגותי.

איך להתמודד עם הפרעת מאניה דיפרסיה?

אין ספק שהתרופות מסייעות באיזון ההפרעה אך ישנם טכניקות שהמטופל עצמו יכול ליישם על מנת לשפר את איכות החיים שלו. אחת הדרכים לעשות זאת היא לקבל את כל המידע הזמין שידוע על מאניה דיפרסיה. ידע הוא כוח וניצול הידע יקל על התמודדות עם ההפרעה. דרך נוספת היא פעילות גופנית – שחרור האנדורפינים שמתרחש כחלק מפעילות ספורטיבית משפיע לטובה על מצב הרוח ויכול לסייע בכמות וחומרת ההתקפים של ההפרעה. פעילויות כמו הליכה, טיפוס ואף ריקוד יועילו לתפקוד מערכת העצבים והמוח. הימנעות ממצבי לחץ היא לא תמיד אפשרית אך ניתן ללמוד טכניקות הרפיה כמו יוגה או מדיטציה שיסייעו בהתמודדות עם לחץ. תזונה מאוזנת ולוח זמני שינה קבוע הם דרך טובה לסייע במניעה של התקפי מאניה דיפרסיה ובמידה ונוצרת תחושת שאין שליטה על התסמינים והם מחמירים, ישנם דרכים לטפל בזה ולכן חשוב להיות ערניים ומודעים לאופן שבו הגוף מגיב לסיטואציות שונות.

הפרעת מאניה דיפרסיה גורמת לעיתים לתחושת בדידות ותסכול מחוסר היכולת לתפקד. מטופלים אשר סובלים מההפרעה צריכים להקיף את עצמם עם בני משפחה וחברים קרובים שיוכלו לסייע ולעודד אותם ברגעים הקשים, עימם יוכלו לחלוק את הקשיים שעוברים עליהם. כיום ישנן גם קבוצות תמיכה המציעות אוזן קשבת ואף עזרה פרקטית לכל אותם אנשים אשר סובלים מהפרעת מאניה דיפרסיה. הקבוצות הללו יוצרות עבורם מקום בטוח בו הם יכולים לחלוק את החוויות שעוברות עליהם ולהבין שהם לא לבד וכי יש אנשים שמרגישים תחושות זהות. בקשת עזרה לא מעידה על חולשה או הופכת את אותם אנשים לנטל והיא רק יכולה לחזק את הקשר עם בני המשפחה והחברים.