דיכאון קליני, המכונה גם הפרעת דיכאון מז'ורי, הוא מצב בריאותי נפשי שכיח המשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם. הוא מאופיין בתחושות מתמשכות של עצב, חוסר תקווה ואובדן עניין בפעילויות שפעם היו מהנות. דיכאון קליני יכול להשפיע באופן משמעותי על חיי היומיום של אדם, אבל החדשות הטובות הן שזהו מצב שניתן לטפל בו. בכתבה זו נחקור כיצד מזהים דיכאון קליני, מהם הסימפטומים שלו, מהם הגורמים הפוטנציאליים שלו ואילו אפשרויות טיפול זמינות כיום.

כיצד מזהים דיכאון קליני?

זיהוי דיכאון קליני יכול להיות מאתגר, שכן הסימפטומים שלו חופפים לעתים קרובות לתנודות במצב הרוח. אנשי מקצוע בתחום הבריאות משתמשים בקריטריונים ספציפיים כדי לאבחן מצב זה. כדי להיות מאובחן עם דיכאון קליני, אדם חייב לחוות חמישה או יותר מהתסמינים הבאים במשך שבועיים לפחות:

• תחושות מתמשכות של עצב, ריקנות או חוסר תקווה.
• אובדן עניין או הנאה בפעילויות שהיו מהנות בעבר.
• שינויים משמעותיים בתיאבון או במשקל.
• הפרעות שינה, נדודי שינה או שינת יתר.
• עייפות או אובדן אנרגיה.
• תחושות של חוסר ערך או אשמה מוגזמת.
• קושי בריכוז ובקבלת החלטות.
• מחשבות חוזרות על מוות או התאבדות.

תסמיני דיכאון קליני

דיכאון קליני מתבטא באופן שונה אצל אנשים, וחומרת התסמינים יכולה להשתנות מאדם לאדם. תסמינים נפוצים של דיכאון קליני כוללים תסמינים רגשיים ובהם עצב עמוק או תחושת ריקנות, עצבנות או שינויים במצב הרוח, חרדה וחוסר שקט. בין התסמינים הקוגניטיביים ניתן למצוא קושי להתרכז או לקבל החלטות, מחשבות שליליות והשקפה פסימית ובעיות זיכרון. בתסמינים הפיזיים נמצא שינויים בתיאבון ובמשקל (עלייה או ירידה), עייפות ורמות אנרגיה נמוכות, כאבים, כולל כאבי ראש או כאבי בטן. בתסמינים ההתנהגותיים נוכל לראות נסיגה חברתית ובידוד, עניין מופחת בפעילויות מהנות בעבר וקושי בביצוע משימות יומיומיות.

מה גורם לדיכאון קליני?

הגורמים המדויקים לדיכאון קליני אינם מובנים במלואם, ולעתים קרובות הוא נובע משילוב של גורמים גנטיים, ביולוגיים, סביבתיים ופסיכולוגיים. כמה גורמים מהווים תורמים פוטנציאליים:

גנטיקה – היסטוריה משפחתית של דיכאון קליני עלולה להגביר את הסיכון.

כימיה של המוח – חוסר איזון במעבירים עצביים (שליחים כימיים במוח) יכול לשחק תפקיד בהופעת הדיכאון.

מתח – מתח כרוני או אירועי חיים משמעותיים, כגון טראומה, אובדן או התעללות, יכולים לעורר דיכאון.

מצבים רפואיים – מצבים רפואיים מסוימים, כמו מחלות כרוניות, חוסר איזון הורמונלי או כאב כרוני, עלולים להגביר את הסיכון לדיכאון.

שימוש בסמים – שימוש לרעה באלכוהול או בסמים יכול לתרום לדיכאון או להחמיר אותו.

דרכי טיפול

החדשות הטובות הן שדיכאון קליני הוא מצב שניתן לטפל בו, וישנן מספר גישות יעילות לניהול והתגברות עליו. גישה אחת היא פסיכותרפיה – טיפול בשיח כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול בין אישי (IPT), יכול לעזור לאנשים לזהות ולטפל בדפוסי חשיבה שליליים ולפתח אסטרטגיות התמודדות. תרופות נוגדות דיכאון, כגון מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI) ומעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין-נוראפינפרין (SNRI), יכולות לסייע באיזון מחדש של הכימיה במוח. גם שינוי באורח החיים יכול לשפר משמעותית את מצב הרוח ואת הרווחה הכללית, וכמובן שיש צורך בבניית מערכת תמיכה של חברים ובני משפחה וניתן להיעזר גם בתרגולים מעולם המיינדפולנס כמו יוגה, תרגילי נשימה עמוקה ומדיטציה כדי לשפר את מצב הרוח.