למרות האידיליה המתעתעת הזאת של מדינה בהילוך נמוך וללא קטסטרופות, משהו רוחש וגועש סביב הגבולות שלנו

נחמד מאוד חול המועד הזה. אין עם מי לדבר ומי שעונה נמצא באחת משמורות הטבע או שוכב בטן-גב באחד החופים באיי יוון. מדינה בשאנטי. מהדורות החדשות בטלוויזיה בקושי יכולות למלא מהדורה שלמה עם חדשות ונאלצות להוציא מהבוידם רעיונות לכתבות צבע שיחזיקו מהדורה למשך שעה מלאה.

כמו במטה קסמים אפשר סוף סוף לנסוע בכבישים במהירות שמעל 20 קמ"ש ולהגיע בזמן מנקודה אחת לשנייה רגועים ושלווים. דומה ששכחנו מכך שהמכונית הזאת-מדינת ישראל- נוסעת ללא נהג כמו רכב אוטונומי שהקדים את זמנו. ביבי כרגיל אינו ממהר לשום מקום ובפועל אין ראש ממשלה. אין ממשלה. אין כנסת ובכל זאת המכונית נוסעת על אדי הדלק האחרונים שלה.

ולמרות האידיליה המתעתעת הזאת של מדינה בהילוך נמוך וללא קטסטרופות משהו רוחש, גועש סביב הגבולות שלנו. הרמטכ"ל מרגיע שהכל בסדר ואנחנו שראינו דבר או שניים בחיים שלנו נזכרים במחדל ההוא של מלחמת יום הכיפורים. גם אז הרגיעו אותנו שאנחנו הרמבו של המזרח התיכון ושאין עלינו ואז משום מקום חטפנו את שוק חיינו וכמעט שהמדינה הלכה פייפן.

משהו רע מאוד קורה לא הרחק מהגבולות שלנו. ברברים טורקים יחד עם מיליציות שוחטים חיילים ואזרחים כורדים כאילו היו כבשים והעולם בדרכו שלו אינו פוצה פה ומצפצף. האוייבים של אתמול (הכורדים והסורים) מתחבקים ומתנשקים מול האוייב החדש- טורקיה. יד הברזל של ארה"ב בחלק הזה של העולם מתגלה כיד של בובה מפלסטיק. את המחיר משלמים בינתיים הכורדים וזה לא מהיום. כבר שנים ארוכות שעשרות מיליוני כורדים מגששים אחרי פיסת קרקע שתהיה מדינתם ובינתיים הם משלמים מחיר דמים נוראי ואף אחד אינו סופר אותם.

וכך בשכנות לנו. ממש על הגדרות נוצר סלט לאומני-דתי מסוכן של מדינות, חצאי מדינות, ארגוני טרור קיצוניים ואנחנו מביטים מהצד בינתיים וטוב שכך, אולם המציאות הזאת עלולה להתהפך עלינו תוך שעה ולכן אסור לנו למצמץ לרגע ולהמשיך להבטיח שיש לנו האמצעים והיכולות למציאות שעלולה להתהפך עלינו.

אל לנו להתרשם מהרוגע והנינוחות. חובה עלינו להמשיך בחיי השגרה, להנות ולמצות את המציאות הנוכחית בתנאי אחד, שלא נשכח שהשכנים שלנו אינם חובבי ציון.