רגע לפני אירוע הגאווה העירוני מספרת הדס עמית ממודיעין, שמגדלת עם בת זוגה שלושה ילדים, על הדרך הארוכה שיש עדיין לעשות עד לשוויון זכויות מלא ומה צריך לשפר גם במודיעין
(צילום ארכיון: מודיעין NEWS)
ביום חמישי יתקיים אירוע הגאווה העירוני של מודיעין, אבל רגע אחרי מצעד הגאווה ההמוני בתל אביב והחגיגות בערים אחרות, יש בעיר מי שמצנן מעט את רף ההתלהבות.
הדס עמית בת ה-37, נשואה לבת זוג ואימא לשלושה, אחת הפעילות בארגון המשפחות הגאות במודיעין, מצביעה השבוע על הקשיים העומדים בפני הקהילה הלהט"בית בארץ בכלל, וגם על המצב במודיעין. ""היינו בין הערים הראשונות בפריפריה שערכו מצעדים ואירועים, אבל השנה אפילו דגלים לא תלו. ביקשנו ונענינו בסירוב".
בשיחה עימה מדגישה הדס כי הקהילה הגאה עובדת בשיתוף פעולה מוצלח עם עיריית מודיעין, אבל זה לא אומר שאין לה ביקורת על העירייה, שדורגה לאחרונה רק במקום ה-22 ב"מדד הגאווה של הרשויות המקומיות" שפרסמה האגודה למען הלהט"ב, זאת לעומת המקום ה-11 אשתקד.
"לצערי, אם אנחנו לא דוחפים מהצד שלנו העירייה לא תיזום מהלך משלה לטובת הקהילה, זאת לעומת ערים אחרות שאנו רואים שיש אצלן שינוי מדי שנה והן יוזמות בעצמן פעילויות, אירועים, תולות דגלי גאווה ובכלל יוצרות אווירה פלורליסטית. אצלנו, אם לא ניאבק למען הדברים הללו הם לא יקרו. זה בסדר לסרב לתליית דגלים בעיר, אך כשמסתכלים לצדדים ורואים רשויות אחרות שתולות דגלים בכל העיר, אז יש בזה אמירה. הסירוב נצבע בצבע לא נעים. זה לא כמו המצב שהיה לפני שנתיים, כאשר עיריית מודיעין סירבה לבקשה שלנו, אבל גם בערים אחרות לא תלו".
אז העשייה העירונית בעניין תקועה?
"הביקורת שלי ידועה לכל מי שמקשיב לי. בזמן שכל המדינה צועדת קדימה, אנחנו נעצרנו במקום ואף התדרדרנו לאחור. כשאנחנו לא מקדמים את הנראות ואת הלגיטימציה החברתית של הקהילה, אז בהכרח הולכים אחורה. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא האלימות הגואה בבתי הספר וברחובות כלפי חברים בקהילה. מי שחווה בעיקר את החוויות הלהט"בופוביות הם בעיקר הנוער. אין כמעט מסדרונות בבתי הספר בעיר בהם 'הומו' היא לא קללה. ישנם אירועי אלימות רבים ואין תחושה אמיתית של ביטחון ללהטב"ים. גם בפייסבוק סופגים קללות ואלימות מילולית. בתיכונים המצב גרוע בהרבה: קללות במסדרונות, השפלות ועוד. צריך לתפוס את הרכבת בזמן, עוד כשהילדים בחטיבת הביניים. המחנכות, המורות והיועצות צריכות לעבור הכשרה כיצד מדברים עם נוער להט"בי".
וזה לא קורה בעיר?
"לאט-לאט מחלחלת ההבנה שיציאה מהארון אצל ילדים בדור הזה קורית בכתה ז', והבנה של הזהות המינית עוד קודם לכן. לכן פעילויות תמיכה והסברה צריכות להיעשות כבר בגילאים הצעירים של כיתות ו'-ז'. הדברים הללו קורים בערים אחרות, אך לא אצלנו. לא רק שלא קורה, גם מסרבים. אנחנו בקשר עם מנהל חינוך, אבל כרגע אין לנו 'אור ירוק' לביצוע פעילויות הסברה בחטיבות הביניים. יש הסברה שנעשית על ידי יוזמות פרטיות של מנהלות, שמזמינות את חוש"ן – ארגון ההסברה של הקהילה הגאה".
מה היית מצפה שהעירייה תעשה?
"ישנם מספר מהלכים פשוטים מאוד שצריכים להיעשות. ראשית, הצהרה ברורה של העירייה שהיא תומכת בקהילה הגאה באמצעות תליית דגלים והנכחה של קהילה מוחלשת. הדבר השני הוא חינוך, חינוך ועוד פעם חינוך. ארגון חוש"ן חייב להיכנס לכל בתי הספר, אם ביסודי באמצעות היועצות ואם בחטיבות הביניים לכל שכבה בעיר. הארגון סבסד את הפעילות שלו וכל בית ספר שרצה יכול היה לקבל את הפעילות שלהם ללא עלות, אך זה לא קרה. דיברתי עם חברי מועצה, הנהגת ההורים העירונית וגורמים נוספים על מנת ליידע אותם בכך. בחטיבות הביניים קיבלנו 'ברקס' וזה ממש חבל שזה כך".
וברמה הארצית, מה עוד צריך להיעשות?
"אני רוצה שנמשיך לצעוד קדימה. כשאנחנו לא עושים זאת אנחנו נשארים מאחור. אני רוצה ליצור סביבה מוגנת עבור ילדיי ועבור כל ילדי העיר. אני חושבת שחינוך לפלורליזם הוא ערך מוסף לא רק עבור ילדיי, אלא בעבור כולם, בכל דת ובכל מקום. לשם אנחנו צריכים לשאוף כעיר וכמדינה. בטווח הארוך צריכים לשנות חוקים במדינת ישראל, שתאפשר שוויון זכויות לקהילה הגאה. כרגע זה לא קיים. כל יום אנחנו צריכים להיאבק על זכויות מובנות מאליהן בעבור מי שלא מהקהילה: לרשום את הילד בתעודת זהות, אי יכולת ללכת עם ילדך לבית חולים ועוד. החוק לא מכניס אותנו במקשה אחת עם שאר האוכלוסייה, וזה משהו שחייב להשתנות".
מה עמדתך בוויכוח לגבי מצעדי הגאווה?
האירוע שיהיה השבוע בעיר מותאם למודיעין, עיר פלורליסטית שיש בה הכל. נותנים ייצוג לכל חברי הקהילה באשר הם. לא יהיו משאיות עם ריקודים ואנשים לבושים בלבוש חשוף כמו בתל אביב. מדובר בפעילות שמתאימה למשפחה, צעירים ונוער. אני חושבת שכבודן של המשאיות מונח במקומו, אבל לעיר שלנו הן לא מתאימות. המשאיות מייצגות חגיגה של מיניות שהודחקה בארון שנים רבות על ידי הקהילה ההטרוסקסואלית. יש בזה גוון שאומר 'אנחנו לא מתביישים, חוגגים את המיניות בצורה לגיטימית'. בעיר שלנו האווירה שונה וכך גם האוכלוסייה, לכן זה פחות מתאים. מדובר באירוע יותר סמלי ובמפגן תמיכה ופלורליסטיות".
מדוברות העירייה נמסר: "מודיעין היא עיר פלורליסטית המאפשרת לכל אדם לחיות את חייו כראות עיניו, לכלל האוכלוסיות על כל גווניהן, ללא קשר לזהות מגדרית, כאשר הדברים שנעשים בעיר זוכים להערכה מצד נציגי קהילה בערים אחרות ולא פעם נעשו בקשות ללמוד על תכניות שמתקיימות בעיר מתוך מטרה ליישם אותן בערים ובישובים אחרים. כך גם הקהילה הלהט"בית אשר בעירייה קשובים לצרכיה ומסייעים לפעילות הנעשית מסביב לחודש הגאווה. בעת תכנון אירועי חודש הגאווה נערך שיח עם נציגי הקהילה ו נקבע כי חברי הקהילה יבחרו את האמנים שיופיעו. בנוסף, במהלך החודש האחרון התקיימו מגוון של פעילויות גאווה ובהן אירוע פיקניק גאווה, הרצאות ופעילויות לצעירים בברים ברחבי העיר, הרצאות להורים ולנוער, נשף לנוער גאה ועוד. אירוע הגאווה, אותו מוביל ומתקצב אגף תרבות ואירועים נחשב לחלק מאירועי הקיץ. האירוע, בהובלת חברי הקהילה ובהתאם לצרכיהם מתקיים יחד עם קפה מודי לנוער הגאה במחלקת הנוער שיערוך הפעלות לילדים ומוכוון לכלל התושבים ופורסם בכל מדיות הפרסום של העירייה.
מעבר לכך, לאורך כל השנה נעשות פעולות רבות לתמיכה וסיוע בקהילה הלהטב"ית בעיר, באופן שוטף וקבוע, בהובלת אגף חברה, נוער וצעירים ואגף השירותים החברתיים עם צוותים מקצועיים ודיסקרטיים למען הקהילה הגאה. החל מנקודת מפגש "קפה מודי" לבני נוער בגילאי תיכון המתלבטים לגבי זהותם המינית, ועד לפורום קהילה גאה הכולל מפגשים ופעילויות שונות וכמובן, עידוד שיח חשוב על זכויות אדם, התמודדות עם פוביה וגזענות לבני נוער וצוותי הוראה במוסדות החינוך".
