לפני כחודש מונה יריב לב ארי לתפקיד מנכ"ל העמותה שהקים עמיעד טאוב למניעת מקרי רשלנות רפואית, וכעת הוא מנסה לסייע לחווים משברים רפואיים לשוב לחיים • כל זאת הוא עושה מתוך ניסיונו האישי, שהחל בקריירה צבאית מרשימה והשתתפות בתחרויות טריאתלון, נמשך בפציעה קשה ובקטיעת רגלו, בעשרות ניתוחים ובשיקום ממושך בו בחר לצאת מהתהום

(צילומים: באדיבות המרואיין)

"אני זוכר מצויין את אותו יום, זוכר את המשאית פוגעת בי וזוכר שאמרתי את שמות הילדים שלי. במזל היו שם חובש קרבי וחובש תורן ממד"א שהצילו את חיי", כך מתאר השבוע בריאיון למודיעין NEWS יריב לב ארי, המנכ"ל החדש של עמותת "אופק חזרה לחיים", שהקים המשנה לראש העיר במודיעין עמיעד טאוב, את היום ששינה את חייו.

זה קרה לפני שמונה שנים, כאשר לב ארי בן ה-48 סיים את אימון הרכיבה שלו בצומת גמזו, באזור יער בן שמן. בריאיון שנתן לאתר שוונג לפני מספר שנים, סיפר לב ארי: "משאית עם טריילר פנתה שמאלה ופגעה בי עם חלקה האחורי. היא עלתה עלי שלוש פעמים ומעכה אותי תחת גלגליה עד שנעצרה".

מעוצמת הפגיעה נקרע אחד העורקים ברגלו של לב ארי, כאשר בנוסף הוא סבל משברים באגן ודימום תוך בטני. בחדר הניתוח קיבל לב ארי לא פחות מ-27 מנות דם, כאשר הרופאים נאלצו לקטוע את רגלו. במשך חודשיים התנדנד לב ארי בין החיים למוות, כאשר הוא מאושפז בטיפול נמרץ, עד שהעירו אותו הרופאים היישר אל חיים חדשים, שונים לגמרי ממה שהכיר האיש שנהג להשתתף בתחרויות טריאתלון לפני הפציעה.

מסע שכולו שיקום

כאמור, לאחר חודש בו היה מורדם ומונשם, התעורר לב ארי אל מציאות חדשה. "בהתחלה לא הבנתי מה קרה ולמה אני רואה על הסדין כיתוב של בית החולים אסף הרופא. חשבתי שנפצעתי במלחמה, זה מה שעבר לי בראש. לאט-לאט הבנתי שנפצעתי בתאונת דרכים", הוא מספר.

הרופאים האמינו שתצא מזה?

"זה מקרה נדיר, הרופאים לא חשבו שאשרוד אחרי תאונה כזו קשה".

מאותו רגע מתחיל תהליך השיקום של לב ארי, שכלל חמש קטיעות ולמעלה מ-30 ניתוחים. לאחר תקופה ממושכת בה ניסו הרופאים להתמודד עם מצבו המורכב, הוחלט כי לב ארי יטוס לניו יורק, שם יעלה על שולחן הניתוחים של המנתח הטוב בעיר. "עשיתי עסקה עם המנתח. אמרתי לו שאני חותם איתו על הסכם לא פורמלי, כשהוא יבצע כל מהלך בגוף שלי בתנאי שיעמיד אותי על רגל אחת ורגל שנייה עם פרוטזה".

בשלב הזה לב ארי נותר סיעודי לחלוטין למשך תקופה ארוכה, כאשר הרופאים סברו כי יבלה את שארית חייו בכיסא גלגלים. "סירבתי להשלים עם הגזרה, ולא הסכמתי עם התפישה שאם הרופאים אומרים שאי אפשר אז צריך לקבל את זה".

את המילים האלו גיבה לב ארי במעשים, כאשר החליט כי לא ייתן לפציעה למשוך אותו לתוך תהום, כפי שקורה לפצועים רבים בנסיבות דומות. "עד היום יש ימים שאני מרותק למיטה עם כאבים, אבל אני החלטתי שאתגבר על כל הקשיים.  מה שמניע אותי בחיים זה קודם כל הילדים שלי, שלא ראיתי אותם תקופה ארוכה בגלל כל הטיפולים. הגדרתי לעצמי משימות קטנות למרות המגבלה, לקחת אותם לכל מיני מקומות. אם לא הם יכול להיות שלא הייתי מצליח להתגבר על כל הקשיים שלי".

לאחר תקופת השיקום הממושכת חזר לב ארי אל שירותו הצבאי (ראו בהמשך), החל להתאמן ולהשתתף בתחרויות איש הברזל וכיום, בין השאר, הוא מעביר לבני נוער הרצאות על התאונה שעבר, על צמיחה מתוך משבר ובנוסף הוא אף מנחה תלמידי כיתות י"א להכנה לשירות קרבי.

השינוי מתחיל מהלב

לב ארי נולד בשנת 1972 בחולון, למשפחה בת שלושה אחים, למד בבית ספר ממלכתי-דתי עד גיל 14, אז החליט שהוא מעוניין בקריירה צבאית והצטרף לפנימייה הצבאית אור עציון. הוא נשוי בנישואים שנייה לורדית, עורכת דין בעברה שעסקה בתחומי הרשלנות הרפואית וכיום מלמדת תולדות האומנות בתיכון עירוני א' במודיעין. הוא אב לארבעה בנים ושתי בנות.

את שירותו הצבאי החל לאב ארי בחטיבת גולני, כאשר בעקבות בעיה רפואית עבר לאחר כשנה וחצי לאגף המודיעין, שם ביצע מספר תפקידים מבצעיים. בין השאר שירת לב ארי כקצין המודיעין של חטיבת גבעתי, חוקר בתחום הטרור בחטיבת המחקר באגף המודיעין ומפקד קורס קציני מודיעין. בגיל 37 קיבל לב ארי דרגת סגן אלוף, כאשר בתפקידו הראשון בדרגה החדשה הקים ענף להכשרות מודיעין שדה כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה.

עם פרישתו מצה"ל ייעץ לב ארי בהתנדבות בתחום הספורט לבית "איזי שפירא" ברעננה, ובשנת 2018 מונה לשמש כמנכ"ל של חברת סטארט אפ שעסקה בפיתוח כיסא גלגלים ייחודי, המאפשר העלאה והורדת אנשים עם מוגבלות בכיסא גלגלים ללא שימוש באנרגיה. עוד באותן שנים החל ללמוד לתואר שני ודוקטורט בביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, אולם אחרי זמן קצר הבין שהגיע הזמן לחישוב מסלול מחדש. לב ארי פונה ללימודי אימון אישי, הנחיית קבוצות ו-NLP: "הבנתי שכדאי שאפנה למה שהלב רוצה ולא הראש. רציתי לעזור לאנשים לצאת ממשברים, בדיוק כפי שאני יצאתי, וב-2017 התנדבתי כמנטור בעמותת "עמית לדרך", העוזרת לאנשים לאחר שירות צבאי עם מצב סוציו-אקונומי נמוך ורקע משפחתי מורכב להתפתח ולהשתלב בחברה".

במסגרת פעילותו באותה עמותה ליווה לב ארי בחור בן 27 עם נסיבות חיים מורכבות. "מדובר בבחור עם מצב משפחתי מורכב, שעבד בעבודה שלא רצה אך היה חייב להישאר בה. לאט-לאט, יחד עם הליווי שלי, הוא הלך ללמוד שיווק ופרסום, התקדם בחיים ועכשיו יש לו חברה והוא בדרך לחתונה".

לפני כחודשיים פגש לב ארי את עמיעד טאוב, המשנה לראש העיר במודיעין, שייסד לפני מספר שנים את עמותת "אופק חזרה לחיים" וכיום הם שותפים לדרכה ופעולותיה של העמותה. כזכור, את העמותה ייסד טאוב בעקבות המקרה הפרטי שלו ושל בני משפחתו. לאחר האירוע הקימו בני הזוג טאוב את העמותה שלהם, הפועלת להגברת הבטיחות בבתי החולים ומניעת מקרי רשלנות רפואית. אל רוח העמותה התחבר לב ארי מיד: "היה טבעי שאכנס לתפקיד. זו שליחות וזכות גדולה עבורי להיות שותף לעמותה חשובה, שחרטה על דגלה למנוע רשלנות וטעויות במערכת הבריאות. אני השתקמתי ודווקא מהמקום שלי, שבחרתי בצורה מודעת עם המון רגישות ונתינה לעזור לאחרים ולצלוח כל משבר, אוכל לעזור גם לאחרים".

כאמור, עמותת "אופק חזרה לחיים" עוסקת בעיקר במניעת מקרי רשלנות רפואית, אך לא רק. בעמותה הקימו מערך מתנדבים, שחווה משברים רפואיים בעצמם, וכעת הם מלווים ומסייעים למשפחות רבות מבחינה רגשית, חברתית וכלכלית, במקביל לפעילות עניפה מול משרד הבריאות וכנסת ישראל.

קל לך יותר מלאדם אחר להבין את הפונים לעמותה?

"כשאתה עובר משבר רפואי כל החיים שלך מתהפכים בבת אחת ולא נשאר במה להיאחז, ומי כמוני מכיר את מה שהם עוברים. הם מסתכלים סביב ומחפשים מי יוכל לסייע להם ולמשפחתם, ובדיוק בשביל זה העמותה קיימת".

איך נראית הפעילות היומיומית שלכם?

"מצד אחד, העמותה פועלת לצמצם ולמנוע רשלנות רפואית במערכת הבריאות, ומצד שני עורכת ומקיימת סדנאות והרצאות לצוותים הרפואיים, בהן אנו מסבירים להם מושגים שונים בכל הנוגע לבטיחות הטיפול והתקשורת עם משפחות שעברו משבר רפואי. בנוסף, אנחנו גם מלווים משפחות שעברו משבר רפואי ונפלו לתהום הזו, ומחפשות עזרה גם בפן הרפואי והמשפטי וגם בפן הנפשי, הקהילתי והתעסוקתי".

מה מצבנו בישראל בתחום?

"ראיתי שיש המון מה לעשות במדינת ישראל בכל מה שנוגע בבטיחות הטיפול וברשלנות רפואית, אם זה בהיבטים החקיקתיים בכנסת ועם זה בהדרכה מול הצוותים הרפואיים, כאשר חלק מהאירועים גם היו יכולים להימנע עם ההדרכה הנכונה וההסבר המתאים".

איזה טיפ היית נותן למי שחווה אירוע דומה לזה שעברת?

"אני חושב כל מכשול וכל אירוע הוא עוד שלב בסולם של ההצלחות. כל דבר קטן שנראה לך מאתגר או כמכשול, אומר שאתה נמצא בדרך הנכונה. גם כשאתה טועה, נכון יהיה להבין שזה חלק ממסע ואין פתרון קסם. מי שרוצה לעשות שינויים בחיים, צריך שקודם כל תהיה לו תשוקה. מי שאין לו תשוקה במאת האחוזים למשהו בחיים, הסיכוי שהוא יצליח קטן מאד. בלי לנסות, לטעות וליפול נשארים באותו מקום. יש לי שתי אמירות שמלוות אותי בחיים: הראשונה של לינקולן – "לו היו לי 8 שעות לגדוע עץ, הייתי משקיע שש מהן בהשחזת הגרזן"; והשנייה של אריסטו – "התקווה היא חלומם של האנשים הערים".