אמירה כמו זו שלך היא בדיוק, אבל בדיוק הסיבה מדוע השמאל הישראלי הצטמק לגודל שיכול לקיים את הכנסים שלו בתא של טלפון ציבורי
מה לקחת או מה שתית יהונתן גפן כאשר נחה עליך הרוח וכתבת השבוע חלק מהשיר הבא: " ביום שבו יסופר סיפור המאבק (הפלסטיני) את, אהד תמימי, אדומת השיער, כמו דוד שסטר לגוליית, תהיי באותה שורה עם ז'אן דארק, חנה סנש ואנה פרנק".
מה לקחת או מה שתית יהונתן היקר? עד כדי כך זקנתך מביישת את ימי בחרותך (היית קצין בצנחנים). מה השתבש יהונתן? תמימי כמו דוד המלך? תמימי באותה שורה עם חנה סנש ואנה פרנק? וכל הכבוד הזה שאתה נותן לה הוא כי סטרה לקצין צה"ל סופר מאופק שמבחינתי ראוי לקבל פרס נובל לאיפוק וכיבוש היצר, כי אם אני הייתי אותו קצין או חייל תמימי לא הייתה יכולה לחייך מול מצלמות כל רשתות הטלוויזיה בעולם עד סוף ימיה. נכון, גם אני לא מושלם.
מי צריך אוייבים כאשר בתוך הבית שלנו פנימה יש לנו אותך ואת חבריך. נכון. אמת הדבר זה המחיר של דמוקרטיה אבל אמירה כמו זו שלך היא בדיוק אבל בדיוק הסיבה מדוע השמאל הישראלי הצטמק לגודל שיכול לקיים את הכנסים שלו בתא של טלפון ציבורי. בדיוק בגלל התבטאות כמו שלך השמאל יקבל את ביבי והימין בשלטון לעוד שנים רבות.
אתה והשמאל הישראלי מעבירים כלפי הימין מסר של התנשאות בבחינת " אנחנו יותר משכילים מכם (הימין) ומי בכלל ישווה למנת המשכל שלנו" ועדיין אתם עושים טעויות פטאליות שמצמצמות את האלקטורל שלכם להיקף זניח. מה שמוכיח ששכל זה לא הכל בחיים. במיוחד כשהוא מגיע עם נאיביות קיצונית.
אחלה שירים כתבת בקריירה ארוכת השנים שלך. אני בעד לפתוח לשירים שלך את המקרופונים של כל תחנות הרדיו במדינה. וזהו! את הדעות שלך תפיץ כמו אחרון האזרחים במדינה. אני מאוד אוהב את השירים שלך ובאותה נשימה אני דוחה את ההתייצבות ארוכת השנים שלך עם האוייב.
יש לך זכויות בארץ הזאת בדיוק כמו לכל אחד אחר, ואולי קצת פחות מאבות שהילדים שלהם שירתו בצבא.
מאחל לך בריאות ובעיקר צלילות המחשבה והנפש.
