חופש הוא הרגשה פנימית-רוחנית הרבה יותר מאשר בטן-גב בחוף על האי פוקט בתאילנד
דווקא בעידן התזזיתי שבו אנו חיים קל לנו יותר להבין את המשמעות של חופש וחרות. נכון שאיננו כבולים לאזיקים ולא נמצאים בבית האסורים ולכאורה יכולים לעשות מה שבא לנו? אבל מציאות חיינו האמיתית היא שונה בתכלית.
חרף החופש האינסופי שבו אנו חיים באופן פרקטי אנחנו כבולים. יש לנו סדר יום צפוף ועמוס באלף ואחת מטלות כלפי מקום העבודה, המשפחה והילדים, חברים ועוד. גם הטכנולוגיה המדהימה והדמיונית שפיתחה האנושות כמו הנייד שהפך לאיבר מגופנו, טיסות בעלות נמוכה לכל רחבי הגלובוס, וייז שלוקח אותנו לכל חור ועוד אמצעים שאמורים לאפשר לנו לדחוס עוד עניינים לסדר היום שלנו לא באמת הופכים אותנו לבני אדם חופשיים ומאושרים.
לעניות דעתי, כמו דברים רבים בחיינו החופש והחרות נמצאים בראש שלנו. חופש הוא הרגשה פנימית-רוחנית הרבה יותר מאשר בטן-גב בחוף על האי פוקט בתאילנד. החופש האמיתי נמצא במוח שלנו והוא תוצאה של "סטייט אוף מיינד". יכול אדם להימצא בגן עדן על פני האדמה ולהרגיש מוטרד וכבול ומן העבר השני יכול אדם להיות בצינוק ולהרגיש חופשי.
החופש שלנו הוא פנימי ואינו תלוי בדבר. הוא אינו תוצאה של בן או בת הזוג, ילדים הבוס בעבודה או כל גורם אחר. הוא נמצא בשיח שבינינו לבין עצמנו. הוא חלק מהמעגל הסגור של חיינו שלנו. הוא אינו תלוי באחר. אם תמצאו זמן בחג החרות הבא עלינו לטובה לחשוב על הדברים בראש נטול פניות ונקי מהפרעות אין לי ספק שתגיעו לאותה מסקנה.
חרות וחופש הם ערכים ומציאות מהחשובים בחיינו על הקרב עליהם שילמו מיליונים בחייהם. מעצמות נפלו ותרבויות נמחקו.
"וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים…" אנו משננים בהגדה של פסח ועל כך מבוסס כל סיפור יציאת בני ישראל ממצרים שהתבסס כל כך בחברה המערבית שסמל החרות הפך לבסיסי כל כך בקרב כל כך הרבה עמים ותרבויות.
מן הראוי שכל אחד ואחת מאיתנו יקדישו בחג החרות מחשבה, עד כמה אנחנו באמת חופשיים ובני חורין באמת.
חג שמח
