את גדעון בכר, איש משרד החוץ, מכירים תושבי העיר בעיקר הודות לפעילות בעמותת "תושבים משפיעים במודיעין", אולם לאחרונה הוא הפך לנציג הישראלי הבכיר באפריקה, עם מינויו לשגריר ישראל בקניה, וגם האחראי על הפעילות הדיפלומטית במדינות השכנות מלאווי, טנזניה, אוגנדה וסיישל.

בכר, המחזיק בוותק של קרוב ל-30 שנים במשרד הממשלתי, כיהן בתפקידו האחרון כשליח מיוחד לענייני שינוי האקלים וקיימות. קודם לכן מילא שורת תפקידים דיפלומטיים כמו השגריר בסנגל, סגן ראש הנציגות הישראלית בטוניס, ראש חטיבת אפריקה ועוד.

כעת, לאחר שהשתתף בטקס החגיגי בו הגיש את כתב האמנה לנשיא קניה, מספר בכר: "אני מאוד אוהב את אפריקה, וגם אעסוק באהבה השנייה שלי שהיא לתחום שינויי האקלים והסביבה. מזרח אפריקה וקניה בפרט הם מקום חשוב שמאוד מושפע משינויי האקלים, ואני חושב שאני יכול להביא את הניסיון הרב שרכשתי בישראל בנושאי חדשנות אקלימית. ישראל, פיתחה מומחיות בתחומים כמו חקלאות, מים ואנרגיות מתחדשות, ואת הידע הזה אני רוצה להביא לכאן".

כאן אין הפגנות

בתקופה בה התדמית של מדינת ישראל נמצאת בשפל של כל הזמנים במדינות רבות בעולם, באפריקה בכלל וקניה בפרט המצב שונה לגמרי. "קניה והמרחב בכלל הוא מאוד ידידותי כלפי ישראל", מסביר בכר, "יש פה באופן מסורתי אהדה מאוד גדולה למדינה על רקע הסיוע של עשרות שנים שאנחנו נותנים לקניה ולמדינות אפריקה על ידי סוכנות הסיוע העולמית של ישראל. בנוסף, יש פה אוכלוסייה נוצרית שהיא מאוד אוהדת ישראל. אתמול, לדוגמה, השתתפתי בטקס של אחת הכנסיות האנגווליסטיות הגדולות בקניה. נאמתי בפני 7,000 איש בסוואהילית, השפה הרשמית של קניה אותה למדתי. הנאום שודר בערוץ היוטיוב והגיע לעשרות אלפי אנשים. האנשים שהגיעו היו עם דגלי ישראל ונתנו הרבה כבוד למדינה".

עוד מספר בכר על היחס החיובי כלפי ישראל כי "בחתך הגדול, הקנייתים מתעניינים בבעיות שלהם והנושא של ישראל הוא לא על סדר היום התקשורתי כמו שהוא באירופה. אולי קצת בערוצי תקשורת זרים, כמו אלג'זירה או ברשתות חברתיות, אבל האהדה הבסיסית לישראל והרצון לשתף איתנו פעולה קיימים פה כל הזמן. רק לאחרונה השגרירות הקימה לשכת מסחר ישראל-אפריקה, והיום פגשתי את הדירקטוריון וראיתי שיש צמא גדול לשיתוף פעולה עם ישראל בכל מקום. בכנסיות מתפללים למען ישראל והדגל שלנו נמצא בכל מקום. כשאת נוסעת בקניה מאוד נפוץ לראות אוטובוסים שיש עליהם מגן דוד או דגל ישראל. התחושה בארץ היא שכל העולם נגדנו, אבל זה לא ככה. חשוב להבין את זה. יש כאן המון תמיכה מהמון אנשים. יש לנו כאן הרבה ידידים".

מה המטרות הניצבות בפניך בתפקידך החדש?

"המטרות שלנו פה הן לחזק את יחסי ישראל עם קניה ועם המדינות שאנחנו אחראים עליהן, לקדם ולסייע למדינות האלה באמצעות בניית יכולות והדרכות שייעשו על ידי סוכנות הסיוע  הבינלאומית של משרד החוץ, וכן לקדם את המסחר בין המדינות ולפתח שיתופי פעולה. בקניה יש ארגוני סיוע אזרחיים ישראלים ויש שיתופי פעולה אקדמיים. בסך הכל, אנחנו רוצים לחזק את הפעילות הזאת ולתמוך בפעילות של ארגוני הסקטור הפרטי הישראלי בקניה. בקניה יש הרבה הזדמנויות עסקיות. לדוגמה, בשבוע שעבר ביקרנו באחת מחוות האננס הגדולות בקניה שמייצאת הרבה אננס לישראל. יש פה כר מאוד גדול לשיתופי פעולה בהרבה תחומים ואהדה בסיסית מאוד גדולה לישראל. היינו רוצים שעוד ישראלים יהיו פעילים כאן. יש פה בשגרירות נספחות מסחרית מטעם משרד הכלכלה, שמטרתה לקדם את שיתופי הפעולה הכלכליים ולקדם יצוא ישראלי. השגרירות פתוחה לסייע לכל מי שרוצה לעסוק בתחומים האלה".

כאמור, בתפקידו החדש ישלב בכר בין הדיפלומטיה הקלאסית למומחיותו בתחום שינויי האקלים. "אנחנו רוצים קודם כל לפתח פה את כל הנושא של חקלאות, בדגש על חקלאות לחקלאים קטנים שמאוד מושפעים משינויי האקלים. הם צריכים הרבה ידע. הם צריכים לדעת לעבור לחקלאות מושקית, בעיקר בטפטוף, ולעבור לגידולים עמידים לבצורת. יש פה לא מעט פרויקטים שמשרד החוץ עושה. אנחנו מסייעים גם לסקטור הפרטי בנושאים של אנרגיות מתחדשות. כל התחום של מים הוא קריטי באזור ולכן הנושאים של השקיה חכמה, מניעת אובדן מים, טיהור שפכים וניצול מיטבי יותר של מקורות מים הוא קריטי. וכמובן, יש  פעילויות שאנחנו עושים בתחום של בריאות וחינוך. לדוגמה, יש פה עכשיו צוות של מומחים מישראל מאוניברסיטת בן גוריון ומשרד החקלאות, שבאו לקניה לקדם הדברה ביולוגית לשבלול שגורם למחלת הבילהרציה. בילהרציה זאת מחלה קשה שנפוצה מאוד באפריקה, שבה הטפילים חודרים לגוף האדם ופוגעים בו קשה. הרעיון הוא להביא לפה הדברה ביולוגית באמצעות סרטנים (שרימפס) שטורפים את השבלול הזה שחי במים, וככה יקטינו את הנזק לשדות האורז וגם יקטינו את התפשטות הבילהרציה".

אל קניה הגיע בכר יחד עם רעייתו, כאשר ארבעת ילדיהם הבוגרים נותרו בישראל. "יש לנו שני ילדים שגרים בהולנד ושני ילדים שחיים בארץ. חלק יבואו לבקר בחגים ואנחנו נבוא לביקורים. הפרידה מהילדים והחברים היא קשה. עם כמה שיש לנו הרגשה שאנחנו רוצים לתרום ולעשות פה, עדיין קשה לנו הפרידה".

איך נראים חיי היום-יום בקניה? 

"אנחנו רק בהתחלה של הדרך. כל דבר הוא חדש וכל דבר צריך להתרגל אליו – לשגרה, לחיים ולאנשים. בסך הכל, יש לנו בשגרירות צוות עובדים נפלא, בין אם קנייתים ובין אם ישראלים. עוד לפני שהגעתי לכאן התחלתי ללמוד את השפה, בזום עם מורה קנייתי. אני אחד מהשגרירים היחידים בתולדות ישראל שידבר שתי שפות אפריקניות – אני מדבר וולוף, שזאת השפה של סנגל, ועכשיו אני לומד סוואהלית. זה פותח הרבה דלתות ומייצר יחס חם עם בני המקום. הם מעריכים את זה, מהנהג שלי ועד שרים בכירים ואנשי עסקים. זה עושה טוב למדינת ישראל וצריך להשקיע בזה מאמץ".

לסיכום אומר בכר: "אני רוצה להרגיע את הישראלים שיש פה יותר אוהבי ישראל מאשר שונאים. יש הרבה תומכי ישראל בעולם ובאפריקה בפרט. חשוב לי מאוד לומר שאני גאה להיות נציג מודיעין בקניה".