תהליך ההתבגרות של מודיעין מואץ יותר מערים אחרות בארץ והשינויים הדמוגרפיים בתוך כל שכונה מהירים יותר ממה שחזו המתכננים. מערכת החינוך מנסה להתמודד עם הבעייה ושולפת פיתרון ישן-חדש . שמו "מרחבי חינוך" ואם הוא יצליח – יותר ויותר הורים יסכימו לרשום את ילדיהם לבתי ספר שנמצאים בשכונה אחרת ממקום מגוריהם

בשנים האחרונות חוזר על עצמו מדי קיץ הריטואל בו הורי תלמידים בבתי הספר וגני הילדים מוחים על כוונת העירייה לסגור כיתות בשנת הלימודים הבאה. במקביל, בראיונות לעיתון זה שבו ודיברו במינהל החינוך בעירייה על "הבעיה הדמוגרפית", בה חלק משכונות העיר "מתבגרות" ואיתן פוחת מספר הילדים בשכבות השונות.

הקיץ הזה רק החל אולם כבר הספיקו הורי התלמידים של ניצנים לאיים בהשבתת הלימודים והורי התלמידים בהיובל יצאו להפגין מול בניין העירייה במחאה על הכוונה להפעיל בשנה הבאה רק כיתת חטיבה צעירה אחת בבית הספר ולסגור את השנייה.

כעת חושפים מחזיק תיק החינוך מויש לוי ובתיה שוכן, ראש מינהל החינוך בעירייה, את התוכנית שהם מקווים כי תאפשר על שמירת בתי הספר שמתרוקנים מילדים באותן שכונות ותיקות. במסגרת התוכנית "מרחבי חינוך", מלבד הפיכת כל בתי הספר היסודיים בעיר לפתוחים לרישום על-אזורי, יקבל כל אחד מהם גם זהות מובהקת משלו, דוגמת מה שנעשה במעוז המכבים, שנפתח לרישום מכל רחבי העיר ובו התמקדו בתחום הסביבתי והצליחו לאושש את בית הספר ולהגדיל את מספר התלמידים.

"הרעיון הוא ללכת על מה שנקרא 'פתיחה מבוקרת'", אומרת שוכן. "דיברנו על זה בתוכנית האסטרטגית כבר לפני 11 שנים ואז הגענו למסקנה שלא מבצעים אותה. העיר עוד הייתה צעירה למהלך כזה. בשנים האחרונות, מכיוון שאנו רואים את הנתונים הדמוגרפיים של העיר, התחלנו להרחיב את אזורי הרישום לבתי ספר מסויימים באזורים שזיהינו כמוקדי הבעיה".

לוי: "אי אפשר להתעלם מהמצב הדמוגרפי בעיר וצריך להבין אותו. זה תהליך שהקצב שלו הרבה יותר מהיר ממה שקורה במקומות אחרים בארץ. יש פה אלפי משפחות צעירות שהגיעו בערך באותו זמן ועכשיו הן מתבגרות, וגם מחירי הדיור כאן עלו בצורה מטורפת, מה שמביא משפחות עם ילדים יותר מבוגרים. זה גורם לתהליך מאוד מהיר שרואים את השינויים במספרים".

איך יתבצע בעצם השינוי?

שוכן: "כרגע אנחנו מדברים על בתי הספר היסודיים. אני עוד לא יודעת להגיד לגבי העל-יסודי. במידה מסויימת בעל יסודי יש גם היום רמה מסויימת של פתיחות ובמרביתם יש סיבה למיוחדות כזו או אחרת, כמו בעירוני א' עם מחול ומוזיקה, ד' עם המדעית-הנדסית ועוד. היום אנו נמצאים במצב בו בתי הספר היסודיים בהם כמות התלמידים הולכת וקטנה כמו אופק, היובל, ניצנים ועוד. כל זמן שהיינו במספרים בהם היו שתי כיתות טובות בשכבת גיל זה היה מצויין. מבחינתי חמישים תלמידים בשכבה זה מספר קלאסי ואם נצליח להגיע למצב בו אנחנו מצליחים לנתב את התלמידים בין בתי הספר בעיר עד לרמה כזו, זה מצויין".

חשבתם לסגור בתי ספר?

שוכן: "אין לנו שום כוונה, לפחות נכון להיום, לסגור בתי ספר. יחד עם זאת, המספרים הם בעייתים ועכשיו חוכמת הניווט היא המשמעותית. בגדול יש שתי אפשרויות: הראשונה והכי פשוטה עבורנו היא לקחת את כל רשימת התלמידים ולנתב אותם לכאן ולשם, ככה שיהיו לי את החמישים תלמידים בכל שכבה בכל בית ספר והכל יהיה מסודר. זה ייצור מצב בו תלמידים יגורו בצד אחד של העיר ויצטרכו ללכת ללמוד בבית ספר בצד השני שלה, בכפייה. הרבה הורים מן הסתם לא יסכימו לזה ולכן אנחנו לא הולכים בדרך הזאת. מכאן בא הרעיון של מרחבי החינוך, מפני שהרעיון הוא ללכת בדרך כזו שתאפשר להורים מרצונם ומבחירה שלהם לשלוח את הילדים לבתי ספר אחרים מחוץ לשכונה שלהם".

ואיך זה יקרה?

"כדי שזה יקרה צריך להיות איזשהו עמוד שדרה. סיבה יותר טובה מאשר 'המנהלת נראית לי נחמדה' או ש'הילד הגדול למד שם בעבר'. משהו שהוא מובהק ובשביל זה יהיו מוכנים לנסוע מחוץ לשכונה וללכת למקומות אחרים. כדי שזה יקרה צריך לעשות את מה שנעשה בפיילוט של מעוז המכבים, ליצור את הציר הבית-ספרי. וכאן נכנסת התוכנית של מרחבי החינוך, שלה יש כמה היבטים: ברמה הרשותית מדובר על זה שנצטרך לעשות תהליך שמחלק את העיר. אני עוד לא יודעת איך, למשל בצורה בה ניקח שתי שכונות ונתייחס אליהן כאל אשכול אחד ונחליט שיש התניידות בין בתי הספר בשתי השכונות האלו. יכול להיות שיהיו בתי ספר שנגדיר כפתוחים לכלל העיר. ברמות הבית ספריות הולכת להיות עבודה של כל אחד מבתי הספר בנפרד, עם ליווי של ייעוץ ארגוני ובשיתוף הקהילה, בה הם ייבנו את הציר שלהם. אולי חלק יבחרו להתמקד באמנויות, טבע, מנהיגות, ספורט וכולי. זה יכול להיות כך שכל בית הספר יהיה סביב הציר הזה או בצורות אחרות. זה אתגר ועוד אין לנו את כל התשובות".

מה טווח הזמנים שמיועד לתוכנית?

שוכן: "ברור שזאת עבודה לכמה שנים. השלב הראשון הוא שלב ההתארגנות העירונית, לה אמורה להיות מוקדשת שנה שלמה בה נחשוב מה רוצים לעשות. בשנה שלאחר מכן אמורים להיכנס לעבודה עם כל בית ספר בעיר. ואז שנה אחר כך הם אמורים להיפתח לרישום העל-אזורי. ביקשנו ממשרד החינוך ללכת איתנו על מהלך שעם בתי ספר מסויימים כמו אופק, עידנים, היובל והשאר שמתרוקנים, נוכל להתחיל כבר עכשיו את העבודה על המהות הבית-ספרית כדי שלא לבזבז שנה. בתי הספר האלה כבר פתוחים לרישום על-אזורי, אבל הציבור שגר במקומות אחרים לא יודע למה הם פתוחים. כשנצא למהלך מהסוג הזה חלק מהתהליך הוא גם להסביר לציבור למה הם פתוחים ומה הסיבות לבחור בהם".

לא קצת אופטימי להניח שההורים יוותרו על הנוחות של בית ספר קרוב בשכונת המגורים?

לוי: "הוכח שזה אפשרי, אם אנחנו מסתכלים על הדוגמה של מעוז המכבים. אם שם, כאשר יש רק עשרים ילדים בשנתון וכבר כמה שנים נמצאים שם עם שתי כיתות טובות, למרות שהבית ספר הוא הכי רחוק ופחות נוח להגיע אליו, אז זה אפשרי. המטרה היא לתת איזשהו פיתרון. יכולנו להגיד שבשכונה יש מעט ילדים, אז בואו נאחד או נסגור. נגיע לשם רק אם נראה ששום דבר אחר לא הצליח. המטרה שלנו היא להשאיר את בתי הספר בתוך השכונות. אנחנו משקיעים בהם לא מעט כסף. אם נצליח בתוך התהליך הזה להביא ילדים מחוץ לשכונות האלו, ממקומות בהם יש יותר ילדים, מה טוב. הצלחנו לבסס ולתת להם קיום לאורך זמן".

בתמונה: הפגנת הורים נגד צמצום כיתות בבית הספר היובל (צילום פרטי)