שבועיים מפתיחת השנה, ורגע לפני הסגר המחודש, יו"ר הנהגת ההורים העירונית מספר על הניסיונות היצירתיים ליצור מספיק חללי לימוד בכל בתי הספר, ועל ההורים שמפירים את הנחיות משרד הבריאות וגורמים להדבקות במוסדות החינוך
למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: נועם עידו)
בשבוע שעבר יצאו הורי התלמידים בבית הספר אסיף למחאה מול בניין העירייה, לאחר שלדבריהם מערכת שעות הלימוד בבית הספר הייתה דלילה ביותר, יחסית לבתי הספר היסודיים האחרים במודיעין בהם הצליחו למקסם את ימי הלמידה הפיזיים וצמצמם את הלמידה מרחוק.
אמנם כל זה כבר לא רלוונטי נכון לכתיבת שורות אלו, עם ההודעה כי המדינה כולה תיכנס שוב לסגר, אבל שיחה עם יו"ר הנהגת ההורים העירונית, אייל כהן, יכולה ללמד אותנו דבר או שניים על ההתנהלות של מערכת החינוך העירונית בתנאים הבלתי אפשריים עימם היא נאלצת להתמודד.
"יש ארבעה בתי ספר שלא לומדים כל השבוע. הפתרונות קיימים, הבעיה היא שכל פתרון שאנחנו מציעים יש מגבלה אחרת שקיימת כנגד זה. לדוגמה, מצאנו אפשרויות לכל בתי הספר ללמוד מחוץ לכותלי בית הספר. מבנים סמוכים, חדרים פנויים, כל מיני. ואז באה יפה בן דוד (מזכ"לית הסתדרות המורים. ע"ק) ואמרה "לא. אני לא מאשרת. אין ביטוח למורים מחוץ לבית הספר".
אילו עוד פתרונות יצירתיים מצאתם בתקופה הזאת?
"חלק מבתי הספר עברו ללמידה במשמרות, כולל מהצהריים עד אחר הצהריים. הם קיבלו תוספת שעות, אבל באסיף רצו שהלמידה תהיה בבוקר ולא בצהריים. אני יכול להבין את הרצון הזה, אבל זמנים מורכבים דורשים פתרונות יצירתיים. עלה רעיון להביא מבנים יבילים או קראוונים, אבל הפרוצדורה מטורפת וזה ייקח חודשים. עלה גם רעיון להביא אוהלים, עשו את זה באחד מיישובי הצפון, ובדקנו את האופציה. אבל גם פה צריך אישורים של המון גורמים והמון בירוקרטיה".
אחרי שבועיים של למידה בצל הקורונה, אלו תובנות עלו?
"קודם כל, המודעות של ההורים לשמירה על ההנחיות לא מספקת. ההורים לא מקפידים. אלו העובדות. היו שלושה מקרים בבתי הספר שהורה עם תסמינים, שישב בבית בידוד, שלח את הילדים לבית הספר. זה משהו שאי אפשר לקבל".
