פיני עייש כבר ראה הכל בשנותיו בליגות הנמוכות, עד שהגיעה הקורונה והעמידה בסכנה את הצלחת פרויקט הגלאקטיקוס של עירוני מודיעין המתחדשת • כעת, אחרי חמישה מחזורים ורגע לפני מפגש הצמרת מול גדרה המובילה, גם המאמן הוותיק יודע שהפעם לא יתפשרו על פחות מאליפות

(צילום: סחלבים)

כשהבלתי רגיל נמשך מספיק זמן, הוא הופך לרגיל. בעירוני מודיעין הקפידו לפטר מאמן אחד בשנה, לפחות, אבל פיני עייש עדיין כאן, וזה נראה לכולם נורמלי לגמרי. מצד שני, הגענו לפסח, וזה לא שיש הרבה נקודות בקופה – יש את כולן. בימים כתיקונם זו העת לצחצח נעליים וחרבות לקראת היישורת האחרונה, אבל חמישה מחזורים בלבד חלפו והליגה בחיתוליה.

הקורונה טרפה את הקלפים, אבל ההצגה חייבת להימשך, בכפוף, כמובן, לכמות הבדיקות החיוביות. קבלן העליות, ששגרה בשבילו זה חגיגות אליפות, החליף את דורון ממן, שהחליף את אהוד כחילה, אבל כשהוא מסתכל לעמדת החילופים הוא רואה את השופט הרביעי. רגל על רגל, מחטט באף. חזון אחרית הימים. שבע אליפויות יש לעייש, שני גביעים, גביע הטוטו. הכל במסגרת ליגות ג' עד א'. יבנה, נס ציונה, אשדוד, אשדוד אדומים, אייל גולן הביא אותו למרמורק. הוא אוכל לחץ כאילו זה גת, הוא מגיש קבלות כולל חשבונית מס, את מה שהוא עשה בעשור עירוני מודיעין לא עשתה מאז שהוקמה. למנות אותו, על הנייר, זה 90% תואר, השאלה היא איזה.

"סבח (אלי סבח, יו"ר עירוני מודיעין. א"ש) פנה אליי. הספיקה לי שיחה של עשר דקות. חתמתי לו על דף ריק, אמרתי לו מה שצריך, תכתוב", נזכר השבוע עייש. "לא הכל כסף בכדורגל, יש מסביב. המחויבות שלו למיזם מדהימה, הייתי מתקשר אליו באחת בלילה, לא הרגשתי בנוח, היה אומר לי מה אתה צריך, אני מביא לך, אני בא אליך באוטו אם אתה צריך אותי עכשיו. אי אפשר להישאר אדיש, זאת מחוייבות מדבקת. אני מאד רוצה להחזיר לו, לדוד בן שימול, למערכת המדהימה הזאת, באותו מטבע ואני אעשה הכל כדי להשיג את המטרות".

שהן?

"לשאוף לצמרת הגבוהה. לתת הזדמנויות לשחקני בית".

לא הביאו אותך, את ארבייטמן, את צ'קול, כדי לסיים במקום הרביעי.

"נכון, לא באתי כדי לסיים רביעי. ברור שאנחנו מכוונים הכי גבוה, אבל בכדורגל אין ביטוח. יש עוד קבוצות עם תקציבים שמכוונות לאותו מקום. אני מעדיף לא להיות יהיר. אנחנו לא לבד על המגרש. שדרות, קריית מלאכי, בני אילת, כולן קבוצות מצוינות. המערכת כולה, מיושב הראש ועד אחרון השחקנים, שואפים גבוה. קל זה לא יהיה, זאת ריצת מרתון. הרבה דברים צריכים לקרות".

מביאים אותך ואז מנחיתים מעליך דמות מקצועית דומיננטית כמו אלי כהן. כעסת?

"קודם כל, אלי כהן זה איש שאי אפשר לזלזל בו. איש מקצוע מהרמה הכי גבוהה בארץ. אני מאחל לעצמי עשרים אחוז מהקריירה שלו. לשבת איתו, לשמוע, לספוג מהידע ומהניסיון שלו, כן, אני לא מתבייש, זאת זכות עבורי. להבנתי, וזה מה שנאמר, הוא הגיע כיועץ כללי, פחות בבוגרים. אני לא כל כך יודע למה הוא עזב. בסוף אני קבעתי את הסגל, את כל השחקנים אני בחרתי. כל מה שביקשתי, קיבלתי. הצלחה, אי הצלחה, הכל עליי".

קצת קשה לשלב שחקני נוער בעונה שבה המטרה היא אליפות.

"יש במועדון שחקנים נהדרים. שחקני הנוער מוכשרים, חלקם גם מתאמנים ומשחקים איתנו, ויהיו עוד. כשקבוצת הנוער תבטיח פלייאוף עליון, נחשוב איך משלבים נוספים. מקסים, מאמן הנוער, עושה עבודה גדולה. אני עובד בתיאום מלא גם עם ניסים כהן, המנהל המקצועי. אני רואה אותם באימונים ובמשחקים והפוטנציאל אדיר. אנחנו מאד מאמינים בהם. אין אחד שיעלה לבוגרים שנחשוב שהוא פחות טוב ממישהו אחר. מי שיקבל דקות, מגיע לו. אף אחד לא יוריד את הרמה. אני, מקסים וניסים נעשה הכל כדי שיצליחו".

אז כרגע קבוצת הנוער צריכה לחמוק מפלייאוף תחתון, וזה נוח. ניסיון קונים בזמן, וכשרצים לאליפות יש אפילו פחות ממנו. את המילה אליפות לא אומרים, כי זה לא מנומס, אבל אולי זה בסדר בשפת הבי"ת – אבליביפובות. אם לפני שנה המקום השני היה נחשב לאכזבה, עירוני מודיעין השתדרגה והפעם הוא ייחשב לכישלון. הילדים ישחקו לפנינו, הבוגרים ישחקו בפייסבוק לייב. לא נתפלא אם סבח יחתים את אבי מלר כפרשן. אחרי הקורונה אנחנו מוכנים להכל.

חמישה מחזורים מאחורינו, עירוני מודיעין סופרת אפס הפסדים. אבל בעידן של שלוש נקודות, תיקו זה כמעט הפסד ולעירוני מודיעין כבר יש שניים. שניהם, סוג של מבחנים, היא צלחה בהצלחה יחסית. שניהם בחוץ, מול אופקים הביתית ומול קריית מלאכי השאפתנית. ביום שישי ממתין לה קרב על שש נקודות מול גדרה הראשונה של עופר טלקר, הפעם בבית, בלי ארביייטמן שהורחק במשחק האחרון ובלי שגיא כהן שפרק את הכתף.

"לא נשחק עם שחקן פחות. נעלה עם אחד עשר שחקנים וכולם ייתנו מאה אחוז. זה לא משחק שיקבע את זהות העולה, אבל אין ספק שזה משחק חשוב. הוא ייתן ביטחון ומקדמה למנצחת. מועדון חזק, סבלני, עם אורך רוח יעמוד במטרות שלו. יש פה מערכת סבלנית וזה חשוב. לא אומרים "נפסיד, לא נורא", אבל יש מועדונים שהפסד אחד הופך הכל. כשעשינו תיאום ציפיות בתחילת העונה, דיברנו אותה שפה. מסתכלים על עונה, לא סוטים מהדרך. ניצחון או הפסד מקבלים בפרופורציה".

התיקו מול אופקים סיפק אותך?

"לרגע לא חשבתי שיהיה קל. אין כזה דבר אליפות קלה. העליות קשות, יש הרבה מהמורות בדרך. עשינו תיקו באופקים. מבחינת התוצאה זה בסדר, אבל הייתי מאוכזב. מעצמי, מאיתנו. האיש הראשון שראיתי כשיצאתי היה סבח. הוא אמר לי "הכל בסדר, תרים את הראש. ממשיכים". זה מתכון מנצח. בנס ציונה, כשעלינו לארצית בזמנו, בנינו קבוצה חזקה לעלייה. פגשנו את מבשרת ציון במשחק הראשון, מועמדת לירידה, והפסדנו. זה היה כמו בוקס בבטן. יושב הראש אמר לי "הכל בסדר, אנחנו ממשיכים אותו דבר". מאותו משחק תפרנו את הליגה. לקחנו אליפות בפער של אחת עשרה נקודות. זה בדיוק מה שהרגשתי גם הפעם, אחרי אופקים".

אליפות בשנת קורונה עדיין אין לך.

"אין ספק שזאת שנה מסובכת. כל הסיטואציה לא נורמלית, הזיה. הכנה לקויה, לא רק לנו. מתאמנים שלושה שבועות, סגר. מתאמנים שבועיים, עוד סגר. אני מעריך שזה יפגע גם בבריאות השחקנים, זאת לא הכנה אופטימלית. אנחנו משתדלים ללכת בין הטיפות, להיזהר מאוברטריינינג. שבועיים אנחנו משחקים שלישי-שישי-שלישי. זה מתבטא ברוטציה יותר גבוהה. זה נשמע מופרך כשאני מוריד לספסל שחקן בכושר טוב, אבל זה התפקיד שלי כמאמן, לזהות עייפות מבעוד מועד. לא תמיד אני מצליח. אי אפשר להחליף אחד עשר שחקנים במשחק, אבל אני משתדל לחלק עומסים".

היו קבוצות שהתאמנו גם בסגרים.

"אני יודע שהיו קבוצות בסגר שכן התאמנו, זה נתן להם יתרון ברמה מסוימת. אצלנו הייתה אחריות ושמירה על ההנחיות. אם לא סבח אולי היינו מעגלים פינות, אבל אני שמח שאלי התעקש. לא התאמנו בסגרים, הקפדנו תמיד על תו סגול. אנחנו אולי הקבוצה היחידה שכל השחקנים שלה עשו חיסונים. תאר לעצמך שהיינו מתפתים והיה איזה שחקן חיובי, זה משהו שיכול לדפוק עונה שלמה. אז יהיו כמה קבוצות עם יתרון של כמה אימונים, זה יתרון אופטי. אנחנו נשלים פערים מהר".

איזה מאמן אתה?

"כל אחד יכול להגיד הכל. להגיד כדורגל חיובי, כדורגל התקפי, כדורגל שמח, אבל יש לי הוכחות. אם אני מסתכל על השנים אחרונות, אז זה בדיוק הכדורגל שאני מאמין בו. אני מעדיף להגיע להרבה הזדמנויות, ולהחמיץ זה בסדר, מאשר לעמוד מאחור ולגרד הזדמנות. אנחנו מקבלים גול למשחק, אבל אנחנו יודעים לענות. יש לנו ממוצע של כמעט שלושה שערי זכות למשחק. אני לוקח סיכון, אבל מושכל, שאם נחטוף נדע להגיב וגם להפוך. בנס ציונה, בעירוני אשדוד ובאדומים אשדוד היו לי קבוצות עם ממוצע ההבקעות הכי גבוה בכל הליגות, מעל למאה שערים לעונה. לא המצאתי את הכדורגל, ולא כל מאמן יסכים עם הגישה שלי, וזה בסדר, אבל זאת הבחירה שלי. יש פנצ'רים לפעמים, אבל בסך הכל הדרך הזאת הוכיחה את עצמה בשבילי".

ההיסטוריה של עירוני מודיעין מלאה במאמנים שכיוונו למעלה…

"אני לא יודע מה היה, אני לא מסתכל אחורה. יש פה מערכת שנרתמת לטובת הצלחת הקבוצה מעל ומעבר. אלי סבח, דוד בן שימול, אילן זאנו. כולם מאפשרים לנו, לי, לשחקנים ולצוות המקצועי אווירת עבודה מאד נוחה שמאפשרת להתרכז בפן המקצועי. לא מחסירים מאיתנו דבר. כל בקשה, בגבולות ההיגיון, כמובן, מתקבלת. זה לא מובן מאליו. אני שמח מאד שהגעתי לפה, והמטרה שלי היא להחזיר על האמון בי ולשמח את כל מי שקשור לקבוצה".

מקובל להגיד שלעירוני מודיעין מגיעה קבוצה בליגה בכירה?

"המתקנים פה נהדרים וממשיכים להשקיע בהם. החליפו תאורה בשימשוני, בליגד שיפצו. כל דבר שצריך לעשות עושים. מתקנים ומשפרים וכולם נהנים מההשקעה הזאת, מילדים ועד בוגרים. המועדון מייצג את מודיעין מבחינה ספורטיבית בצורה נהדרת. אני שומע מה אומרים בקבוצות אחרות, מדברים עלינו בקנאה".