איראן זה שם

ערן קמינסקי
2018-04-22 01:00:00
2018-04-22 01:00:00

אלברט שאלתיאל היה בן תשע כשפרצה המהפיכה החומיניסטית ברחובות טהרן • נסיבות חייו המיוחדות הביאו אותו לייסד קרן סיוע לילדים חולים ונכים

(שאלתיאל ובנו עילאי בטקס ביד ושם. צילום: פרטי)

אלברט שאלתיאל, תושב מודיעין ומייסד קרן ILAI המסייעת לילדים חולים ונכים, השתתף בשבוע שעבר בטקס המרכזי לציון יום השואה ביד ושם והניח זר לזכר בעלי הצרכים המיוחדים שנרצחו בידי הנאצים.

"הנאצים רצחו מאתיים אלף נכים ובעלי צרכים מיוחדים באמצעות גז", מסביר שאלתיאל שהגיע לטקס יחד עם בנו עילאי. "הרגשתי שגם הנכים צריכים להיות מיוצגים בטקס הזיכרון לשואה".

שאלתיאל הוא המייסד ומנהל קרן שעד היום סייעה לדבריו ל-700 ילדים הסובלים ממוגבלויות שונות, מחלות סופניות ונכויות. "גם אחרי כל כך הרבה שנים של עבודה עם הילדים המיוחדים האלה, כל ילד מעורר בי כאב חדש ולפעמים אני עדיין בוכה בשבילם. ילד הוא ילד. אני רואה את התפקיד שלי כמיטב יכולתי לעזור לכל אחד מהם לפתח את מלוא הפוטנציאל שלו", הוא אומר.

הרעיון להקמת הקרן עלה במוחם של שאלתיאל ורעייתו בעקבות שנים ארוכות בהן ניסו להיכנס להיריון ועברו טיפולי פוריות כושלים רבים. השניים מקשרים את הולדת הקרן להולדתו של בנם, מה שהם מגדירים כנס. בשלב כלשהו במהלך הדרך, כאשר החלו לחשוב על אימוץ ביקרו השניים במעון לילדים בעלי מוגבלויות בחיפה, שם נחשפו לצרכים המיוחדים שלהם. אותם צרכים כרוכים גם בעלויות כספיות לא מבוטלות, כאלו שהמדינה לא תמיד מספקת.

לאחר הולדתו של בנם עילאי, בן ה-13 כיום, החלו בני הזוג בסיוע לאותם ילדים שהכירו. השניים מגייסים את המימון הנדרש דרך חברים, קרובי משפחה וכספם הפרטי, ומצליחים לממן את הסיוע הדרוש לכמה מהמקרים הקיצוניים ביותר. "היינו בקשר עם הורים בודדים החיים מתחת לקו העוני וגידלו ילדים חולים או נכים, והצלחנו לכסות באופן מהותי את מה שהמדינה או קופות החולים לא עשו".

למודיעין, בה נבט הרעיון להקמת הקרן, הגיע שאלתיאל אחרי דרך ארוכה שהחלה באיראן, בה נולד. כאשר היה שאלתיאל בן תשע החלה המהפיכה האיסלאמית במדינה והאייטולה חומייני תפס את השלטון לאחר הדחת השאח'. עד היום זוכר שאלתיאל את הטנקים ברחובות וריח הצמיגים הבוערים באותם ימי הפיכה.

"אחרי שחומייני עלה לשלטון הכל השתנה. כבר לא הייתה לנו את האפשרות לעלות לישראל, שיחד עם אמריקה נחשבה לשטן", הוא מספר. שאלתיאל ומשפחתו התגוררו באחת השכונות העשירות בבירה טהרן, כשהוא לומד בבית ספר יהודי בשנותיו הראשונות ולאחר מכן בתיכון אליאנס, שלאט לאט שינה את אופיו לאחר ההפיכה.

בגיל 16 החליט שאלתיאל לברוח מאיראן, דרך אפגניסטן ופקיסטן. בדרכו אל הגבול נתפס בידי כוחות הביטחון האיראנים, נכלא למשך שבועות וסובל מעינויים קשים. "הם רצו שאגלה להם מי סייע לנו לברוח, אבל זה היה חברו הטוב ביותר של אבי. גם העינויים הגרועים ביותר לא היו גורמים לי להסגיר אותו".

לאחר מספר שבועות, בזמן שהוא כלוא יחד עם אסירים פוליטיים נוספים, ביצעו חברי מספר שבטים מקומיים פריצה אל הכלא ומילטו משם את חבריהם. שאלתיאל שב אל ביתו בטהרן ולאחר שבוע שוב יצא לדרך. לאחר חודשיים בדרכים הצליח לבסוף להגיע לאירופה ומשם לארצות הברית ולאחר מכן לישראל. שאלתיאל עלה ארצה בשנת 1998 ולאחר מספר שנים הכיר את רעייתו ויחד השניים השתקעו במודיעין.

כתבות נוספות

איך מתמודדים עם מאניה דיפרסיה?

מאניה דיפרסיה, או בשמה המקצועי הפרעה דו-קוטבית, היא אחת מהפרעות הנפש המורכבות והמאתגרות שמשפיעות על מיליוני אנשים ברחבי העולם. הפרעה זו מתאפיינת בתנודות קיצוניות במצבי

המשך קריאה »