נמרוד כהן, מאמן מכבי מכבים-רעות שעמדה על סף עליית ליגה מפתיעה, מספר איך נראית החזרה לאימונים ומה התסריט הטוב ביותר עבור המועדון: "אני מאד רוצה שהליגה תחזור, אבל לא בטוח בכלל שזה יקרה"

(צילום: פרטי)

שרת הספורט כבר הכריזה שמחזירים את הכדורסל. מאוחר יותר התברר שהיא פשוט התבלבלה בין כדורסל לכדורגל, אבל אפשר להבין, מדובר בשני ענפי ספורט שמתחילים במילה כדור. כמובן, אפשר להתנחם בעובדה שהיא לא התבלבלה בין כדור סל וכדור הארץ.

בינתיים כבר לא ברור אם בכדורסל בכלל רוצים לחזור. בליגת העל נשמעים קולות לכאן ואפילו לכאן, אבל בליגה הלאומית נראה כי מעדיפים לכבות את השאלטר כדי להתחיל לתכנן את העונה הבאה. ואם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הליגה הארצית? נמרוד כהן, מאמן קבוצת הבוגרים של מכבי מכבים רעות מודיעין, ומנהל מחלקת הנוער של המועדון, כבר ראה לנגד עיניו איך הוא מפיל את מה שנשאר מרחובות באיפון, ובקרב מול רמת גן הוא עושה פני מת כדי לקחת אותה לקרב קרקע שבו הכל פתוח.

אחרי שבעה ניצחונות רצופים הקבוצה שלו הייתה כל כך רותחת שכבר הכינו עליה סטייק אנטריקוט. ואז באה לו הקורונה וטרפה את הקלפים. העולם עצר מלכת ונמרוד מצא את עצמו בבית כ"שולמן" עזוב, תקוע בפסק זמן לא נגמר, בלי שופט שיעשה לזה סוף.  עכשיו, כשכבר מתלבטים מה לעשות, הוא מוצא את עצמו בדעת מיעוט.

"מתוך עשרים וארבע קבוצות בליגות ארצית צפון ודרום, 21 רוצות לסיים את העונה עכשיו".

מי השלוש שהולכות נגד הזרם?

"רחובות, כפר סבא ואנחנו".

האינטרס של רחובות וכפר סבא ברור. השתיים השקיעו כסף רב כדי להשיג את הכרטיס ללאומית כבר העונה, אבל נכון למועד התפרצות הנגיף הן מצאו את עצמן במקום השני בלבד בליגות ארצית צפון וארצית דרום. אם יכריזו על סיום העונה כעת, הן ימצאו את עצמן עם התחתונים למטה בנקודת ההתחלה. אבל נמרוד כהן, מה אכפת לו? לא די לו בתואר הפתעת העונה? ובכן, מסתבר שלא. בינתיים הוא מחזיק אצבעות לפיני גרשון, המנהל המקצועי של כפר סבא, שלמילה שלו יש משקל בכל מה שקשור להחלטת איגוד הכדורסל. אבל מאד ייתכן שאפילו הוא, אלוף אירופה, יותר מפעם אחת, יימצא שהיריב המיקרוסקופי הזה גדול עליו בכמה וכמה מספרים.

"אני מאד רוצה שהליגה תחזור אבל אני לא בטוח בכלל שזה יקרה. בטח כשעשרים ואחת קבוצות לא בדיוק בעניין", מספר נמרוד כהן. "מי שיש לו אינטרס לעלות רוצה לחזור, שתיים וחצי קבוצות. מי שיש לו סיכוי לרדת, מעדיף להפסיק עכשיו. היינו במומנטום אדיר, האמנתי באמת שיש לנו סיכוי לעלות. רחובות, שהייתה מועמדת גדולה לעלייה, איבדה שלושה שחקני חמישייה שנפצעו וגמרו את העונה. זה פתח את התחרות. באנו אחרי שבעה ניצחונות רצופים, או שישה בשבעה משחקים, והיינו אמורים להתמודד מולם. הרגשתי שיש לנו אפשרות לעמוד מולם, בטח כשהם ללא שלושה שחקני חמישייה, ומשם לטוס למעלה".

הכל תלוי בפיני?

"פיני גרשון רוצה שהעונה תמשיך. האינטרס שלו ברור. אני לא בקליקה אבל יש דיבור כזה. זה טבעי. קבוצות השקיעו מאות אלפי שקלים. להפסיק ככה, בבום, זה אכזרי. כפר סבא השקיעו מיליון שקל. להכריע שהיא תישאר בליגה הארצית, ולא על הפרקט, יש בזה משהו לא פייר".

אז מה הבעיה עם הפתרון הספורטיבי?

"לכל הקבוצות קיצצו. פתח תקווה, רמלה, כולם מחפשים איך לשרוד כלכלית. אנחנו היחידים שלא נפגענו כי אנחנו לא מקבלים כלום מהעירייה. אצל כולן חתכו, ואצלנו לא היה מאיפה, כי לא היה כלום מלכתחילה. אני לא יודע אם זה מצחיק או עצוב. מתוך עשרים וארבע קבוצות אנחנו הקבוצה היחידה שלא מקבלת מהעירייה שקל".

יצא טוב..

"יש לנו מזל שיש לנו את מוקד אמון שתומכים בנו".

השחקנים שלך גם רוצים לחזור?

"השחקנים שלי חלוקים. הם לא בכושר, המומנטום שלהם נקטע. למשבר הזה יש השפעה מן הסתם. זה לא נגמר והופ, ממשיכים כאילו כלום. לא כולם יכולים פתאום לחזור להתרכז בכדורסל אחרי דבר כזה. מבחינה מנטאלית זה לא פשוט להתחיל באמצע עונה הכנה לעונה, ארבעה אימונים בשבוע, באינטנסיביות גבוהה, בשביל כמה משחקים".

אילו הצעות עומדות על הפרק?

"כרגע רוצים אולי לסיים את העונה, שישה מחזורים ולעבור לפלייאוף בין מקומות אחת עד ארבע, במקום אחת עד שמונה. זאת טעות. יותר מדי קבוצות איבדו עניין או יאבדו עניין בדרך, שחקנים שיצאו לחל"ת לא יוחזרו, לא בטוח שהערך הספורטיבי יישמר במקרה כזה. מבחינתי, עכשיו לסיים את הליגה ולעבור לפלייאוף אחת עד ארבע, ותוך שבועיים לסיים עם זה".

אם וכאשר, על אילו תאריכים מדובר?

"מדברים על אמצע יוני עד עמוק לתוך יולי. זה גם מערים קשיים. חוזים נגמרים ביוני, יצטרכו לשלם עוד חודש משכורות, ביולי שחקנים חותמים בקבוצות חדשות ורובם חתומים לשמונה חודשים. יכול להיות מצב ששחקן משחק בקבוצה אחת ואחרי שבוע הוא כבר בקבוצה חדשה. אני לא מדבר עוד על מצב שמגלים פתאום שיש חולה קורונה בקבוצה, כולם נכנסים לבידוד ומה קורה הלאה?"

אז ליגת העל כנראה תחזור. בגלל הכסף. והליגות הנמוכות יותר לא. בגלל הכסף. בכדורגל כבר מצחצחים את הנעליים לפתיחה המחודשת, אבל כדורגל זה לא כדורסל. למרות הסטיגמה, בכדורסל ממש לא שורקים על כל מגע, בעיקר כי הכל מגע. בכדורגל שחקן יעוף שני מטרים באוויר ויסיים בצוקהרה על הדשא, מבלי שנגעו בו. אם מגע זאת בעיה, אז יש כאן חתיכת בעיה. ליגות הנוער והנערים התחרותיות קיבלו אמנם אור ירוק אבל האימונים שם נראים כמו מחלקת יולדות. כל אחד לעצמו ולכדורו. אם לחבר עף הכדור והוא צועק "היי! אתה יכול להביא לי את הכדור?", אז התשובה היא "לא! בהוראת משרד הבריאות!". במקרה כזה המאמן עוד עלול להעיף אותך הביתה באשמת הדחה להפרת הנחיות. ואף אחד ממש לא רוצה לחזור לשם אחרי בידוד בן חודשיים.

"שבוע ראשון זה היה עד עשרה אנשים באימון, תשעה שחקנים ומאמן על מגרש. שחקנים שמגיעים לפני אימון מחכים בחוץ. בלי מגע, בדיקת חום, אלכוג'ל, חיטוי, שטיפת האולם בין אימון לאימון. עכשיו הקלו את ההגבלה לחמישה עשר איש במגרש. עדיין, בלי מגע, כל אחד מביא כדור מהבית. רק שליטה בכדור, קליעה וכושר גופני. הכי טוב. ככה לומדים באמת כדורסל. יש פה הזדמנות וזה מדהים".

הרגשת מצד השחקנים הצעירים חשש לחזור?

"יש גם כאלה שחוששים וזה טבעי ומובן. אבל אצלנו חזרו 90-95 אחוז מהשחקנים. התשוקה למשחק מתגברת על הכל. ברגע שאישרו אימונים כולם התייצבו. אני רואה את ההתכתבויות, הם מתרגשים לחזור, יש גם האלמנט החברתי שהיה מאד חסר בתקופה הזאת".

ואתה, התגעגעת לפרקט?

"מאד. את הזמן שהייתי בבית ניצלתי כדי להתחיל לתכנן את העונה הבאה במחלקת הנוער. הרבה דברים הולכים להשתנות. תכניות מקצועיות, יחידות אימון. כן, חזרתי עם הרבה אנרגיות".