יושב ראש הכנסת, יריב לוין ממודיעין, הפך בשנים האחרונות לאחד מבכירי הליכוד ועומד בחזית מאבק הימין וראש הממשלה במערכת המשפט • בריאיון חגיגי הוא תולה את האשם בהתנהלות הקואליציה במפלגת כחול-לבן, טוען כי ההחלטות בעניין הקורונה אינן פוליטיות, ומצהיר כי הסכמי הנורמליזציה עם מדינות המפרץ הפרסי לא מבטלים את התכנית להחלת הריבונות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון
(צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)
בגיל 51 נמצא יריב לוין, תושב מודיעין, בלב ליבה של העשייה הפוליטית בכנסת ישראל. לוין, עורך דין במקצועו, הספיק כבר לכהן כשר לביטחון פנים (לתקופה קצרה), כשר התיירות ויו"ר ועדת החוץ וביטחון, ובחודשים האחרונים הגיע ככל הנראה לשיאה (בשלב זה) של הקריירה הפוליטית שלו עם מינויו לתפקיד יו"ר הכנסת. זו היא הכנסת השישית בה הוא חבר, כאשר עם הגיעו למודיעין בשנת 1997 הקים כאן את סניף הליכוד הראשון בעיר.
בניגוד לפוזיציה הנוכחית שלו כאחד מבכירי הליכוד, ותומכיו המובהקים של ראש הממשלה נתניהו, לוין נולד למשפחה חצויה פוליטית. אימו הייתה חברה בתנועת החירות בראשות מנחם בגין (שהיה הסנדק של לוין), ואילו אביו, חתן פרס ישראל פרופסור אריה לוין, היה מפא"יניק.
בימים אלו, בהם בצל הקורונה והסיבוכים הפוליטיים בממשלה המורחבת, משבר רודף משבר ולוין הוא אחד ממובילי המאמץ להגיע להסכמות בממשלה המשוסעת. לא פשוט היה להשיג אותו לריאיון, אבל בסופו של דבר, וגם לטובת רבע מתושבי מודיעין המצביעים לליכוד, הצלחנו לתפוס את יו"ר הכנסת לריאיון חג.
"החלטות הקורונה אינן פוליטיות"
אם יש דבר אחד הברור כמעט לכולנו בימים אלו, הוא אובדן האמון מצד הציבור הישראלי בממשלה ובהחלטותיה, הנתפסות פעמים רבות במהלך המשבר הזה כלא מקצועיות וענייניות, ומתקבלות משיקולים פוליטיים-מגזריים.
את הטענה הזאת דוחה לוין בכל תוקף: "תראה, אנחנו חיים במציאות שאם היו אומרים לנו לפני שנה שזאת תהיה המציאות, אף אחד לא היה מאמין. זהו משבר עולמי ואנחנו חלק ממנו, ואפשר יהיה לצלוח את המשבר הזה כאן בישראל רק אם תהיה לכידות בין כולם ושמירה על כללי התנהגות. יש החלטות שאפשר להתווכח עליהן, אבל אני לא חושב שהממשלה מקבלת החלטות פוליטיות בעניין הקורונה. הבט, זהו משבר שלא ידענו לפניו שיש דבר כזה, ונכון שכל אחד צריך לגלות אחריות אישית ואם נדע לעשות זאת נעבור את התקופה הקשה".
ובכל זאת, חלק מהחלטות הממשלה נראות נטולות היגיון.
"מדובר בהחלטות מאד קשות, כי הקורונה היא שדה לא מוכר ואין ניסיון עבר, ולכן גם כשלוקחים החלטות קשות לפעמים יש טעויות. בסך הכל אני יכול לומר לך שבצד הכלכלי אנחנו במקום הרבה יותר טוב ממרבית מדינות העולם כולל מדינות מפותחות".
ובצד הבריאותי? אנחנו מובילים בשרשרת ההדבקות.
"נכון שבמספר הנדבקים אנחנו במצב גרוע, אבל מבחינת מספר הנפטרים והחולים הקשים אנחנו יחסית במצב טוב וזה נותן פתח לתקווה".
גם כשאתה רואה את החתונות ההמוניות במגזר הערבי או ההתקהלויות במגזר החרדי?
"אי אפשר להאשים מגזר כזה או אחר בנושא הקורונה, כולנו צריכים לגלות משמעת. מה, אין התקהלויות בבלפור? ואין בחופי הים ובבתי קפה? יש. נכון, החתונות ההמוניות זה מעשה חסר אחריות, ההתקהלויות בחצרות האדמו"רים זה מעשה חסר אחריות וההפגנות בבלפור זה מעשה חסר אחריות. לכן, במקום לחפש אשמים שכל אחד ישמור על עצמו".
בתחילת השבוע, רגע לפני קבלת החלטת הממשלה על כניסת המדינה לסגר שני, התפטר שר הבינוי והשיכון ליצמן מתפקידו. לוין לא נשמע מוטרד השבוע מהאפשרות כי התפטרות זו תוביל אולי לקריסת הקואליציה. "הקואליציה לא תתפרק. ליצמן אמר לי שהוא מתפטר מהממשלה בלבד ויהדות התורה נשארת בקואליציה. אגב, אני יכול לומר לך שליצמן כשר הבריאות עשה עבודה לא רעה בסופו של דבר".
כאחד מתומכיו המובהקים של ראש הממשלה נתניהו בקרב על התודעה הציבורית במסגרת מאבקו המשפטי, לוין הוא אחד ממובילי המתקפה על מערכת החוק והמשפט, כאשר הוא זועק את זעקתו בעניין בשנים האחרונות. "לצערי, עם השנים עמדתי בנושא לא השתנתה ואני חושב שמערכת המשפט וספיחיה במערכת אכיפת החוק, פרקליטות, מח"ש ועוד, כולם צריכים לעבור סוג של ריענון ורפורמה, כי יש במערכת הזאת חוליים קשים ורבים מאד".
כמו מה למשל?
"תראה, עוד בשנת 2000, לפני שהייתי חבר כנסת, יזמתי בלשכת עורכי הדין את המשוב של השופטים. ההתנגדות מצד השופטים למשוב עליהם הייתה עזה ביותר, והם למעשה החרימו את לשכת עורכי הדין. זה דבר מסוכן מאד וההתנהגות הזאת מאפיינת את מערכת המשפט עד היום. יש במערכת דברים שדורשים תיקון, ובמקום להכיר בזה הם מעדיפים לייצר דה-לגיטימציה נגד המבקרים אותם. השופטים מחליטים מה מידתי ומה לא, בית המשפט העליון נוטל לעצמו זכות לעסוק בנושאים שהכנסת עוסקת בהם, ואנחנו עדים לדברים שאסור שיקרו".
בהשוואה בין שנת 2000 להיום, לאן הולך המאבק הזה בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת?
"אני יכול לומר לך שבצער גדול אנו עדים לתהליך שהחל אז, כשקומץ ראה את הכח שבית המשפט נטל לעצמו ומעט קולות נשמעו נגד התהליך המסוכן. היום ציבור עצום וגדול כבר מבין שזה לא יכול להימשך כך וכי המצב מחייב תיקון. בפועל, מערכת המשפט לא עשתה עם עצמה תיקונים, ואני חושב שאם לא תהיה הבנה והפנמה מצידה לכך שחייבים לתקן, הפער בין בתי המשפט והציבור יעמיק כל כך לרמה שתהווה סכנה".
ומה לגבי מערכת אכיפת החוק. הפרקליטות, מח"ש, המשטרה, גם הם באותה סירה?
"יש שם דברים מזעזעים. ראינו את הכח העצום שיש בידי מערכת האכיפה, שמחייב אותם לנהוג בכח הזה בחרדת קודש כי בידיהם לפגוע בדבר הכי יקר לאדם והוא החופש שלו. לצערי, אנחנו נחשפים להתנהלות שלא מתאימה לתפיסה הזו. אם מפכ"ל מעורב במינוי של ראש מח"ש, או שמנסים לשכנע נחקר, במקרה הזה את אלוביץ, שיחליף עו"ד כי אז זה יהיה יותר נוח לחוקרים, אז זה לא תקין. במערכת הזו אחד מגן על השני וכולם ביחד פועלים בחוסר סמכות וחוסר שקיפות, ואסור להשלים עם זה".
ואיך אתה היום מתכוון לפעול בעניין?
"תראה, לפני מספר ימים פניתי למבקר המדינה וביקשתי ממנו להתחיל לחקור את ההתנהלות של מערכת אכיפת החוק, ואת כל ההתנהלות סביב חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא ענה לי שהוא בודק את בקשתי ואת הדברים ואני מחכה לתשובתו".
ובינתיים אתה כיו"ר הכנסת מתמודד מול ממשלה עצומת מימדים שבה מכהנים שלושים ושישה שרים וסגני שרים, שאתה כנציג הליכוד במו"מ היית חלק מהרכבתה. אתה שלם עם הקואליציה הזו?
"צריך לזכור שבאותה עת לפני מספר חודשים עמדנו בפני מצב עדין מאד והיינו חייבים להרכיב ממשלה כדי לטפל בבעיות, ושמחתי שהרכבנו קואליציה רחבה שבה כל צד היה צריך לותר על משהו. עמדנו על עיקרון השוויון בין הגושים מבחינה מספרית של שרים, למרות שלא היה שוויון מספרי".
ואתה מרוצה מתפקוד הממשלה הזאת?
"לצערי, כמו שהעניינים התנהלו וכפי שהדברים מתנהלים עכשיו, אני לא מרוצה. זה לא יכול להימשך ככה לאורך זמן".
ומי אחראי על ההתנהלות הזו?
"מצד 'כחול-לבן' היו מספר דברים שעל פיהם אי אפשר לעבוד בצורה מסודרת".
כמו ההתנהלות בענייני התקציב?
"למשל. או הוויכוח שהיה לי עם שר המשפטים ניסנקורן רק השבוע, כשהוא עלה על דוכן הכנסת ותקף אותי אישית. שמע, הבן אדם שר משפטים, הוא מייצג את כולם, גם את אלה שלא הצביעו בשבילו. לתקוף אותי, על הבמה שהוא ניצל לתקיפה הזאת, בימת הכנסת, הייתה החלטה שגויה. התזמון היה שגוי והמתקפה הייתה לא במקום".
נפגעת? נעלבת?
"לא".
"הישג היסטורי"
במקביל משבר הקורונה והשלכותיו, שזימנו לציבור הישראלי מחזות רבים להם לא חשב שייחשף, הגיעו השבועות האחרונים בהם הכריזו נתניהו וטראמפ על שורה של הסכמי נורמליזציה עם מדינות המפרץ הפרסי, כאלו שלא צריך להיות "ביביסט" כדי להבין את חשיבותם.
"שמע, ההסכמים האלה הם הישג היסטורי אדיר של ראש הממשלה נתניהו. ברצינות, אנשים אולי עדיין לא מבינים מה המשמעות שלהם במובן המעשי והכלכלי, אבל תחשוב רק על ההיבט של שמים פתוחים מעל חצי האי ערב עבור מדינת ישראל. לא רק שזמן הטיסה יתקצר למפרץ הפרסי בכמה שעות, למפרץ הפרסי, כן? למקום שלפני כן בכלל לא טסנו אליו, אבל תחשוב קדימה לגבי המזרח הרחוק".
מה עם המזרח הרחוק?
"כשהטיסה למזרח הרחוק היא ישירה ומעל חצי האי ערב, יש לכך משמעות כלכלית אדירה שהשווקים מתקרבים אלינו בכמה שעות טיסה. כל היבוא והיצוא מתקרבים אלינו משמעותית, והמשמעות היא הוזלה כספית, כשגם התיירות למזרח הרחוק הופכת כמובן לנגישה הרבה יותר".
אבל אותם הסכמים הגיעו עם ויתור על התכנית להחלת הריבונות בשטחים.
"זה בפירוש לא נכון. לא דובר כלל על ויתור, תהיה ריבונות מתישהו ביהודה ושומרון. כרגע, בשיתוף כמובן עם האמריקנים, ההחלטה היא על הקפאת החלת הריבונות לפי שעה".
משמעות ההקפאה היא למעשה ויתור, לא?
"ממש לא. במקרה הזה של הסכם השלום עם האמירויות הוכח שוב שכשמדינת ישראל מגיעה מעמדה של כח למו"מ, ולא מוותרת על חלקי מולדת, השלום מושג והוא יציב. הרי מה ההבדל בינינו הימין לבין השמאל? השמאל טוען כל הזמן שצריך לוותר על שטחים בארץ ישראל כדי לרצות את הפלסטינים, וכך להגיע לשלום אמיתי. אנחנו טוענים את ההיפך. צריך להחזיק חזק בחבלי מולדת, וכך נגיע להסכמי שלום חזקים ויציבים".
אז הקפאת החלת הריבונות לא פוגמת מבחינתך באותו הישג עליו אתה מדבר?
"לא, אני מאד בעד ההסכם עם האמירויות ועם בחריין. זה הישג היסטורי אדיר שיכניס את מדינת ישראל לעמדת זינוק כלכלית. בסך הכל אנחנו צריכים לדעת להושיט יד אחת לשלום, ועם היד השנייה לאחוז בארץ ישראל. הרי זה לא מסתיים בסיבוב הזה והריבונות ביהודה ושומרון בוא תבוא. עם ישראל חיכה אלפיים שנה, נחכה עוד קצת".
לסיום בוא נדבר קצת על העיר מודיעין בה אתה מתגורר כמעט מאז הקמתה.
"עיר נהדרת. אשתי אפרת ואני במודיעין משנת 1997, כשהעיר הייתה בתחילת הדרך ורבים חשבו שהפרויקט הזה לא עתיד להתרומם. אבל זה קרה ואני מאושר שבחרנו לגור במודיעין. זו באמת עיר נפלאה שכיף לגור בה".
ודעתך על ראש העיר ביבס, המקורב לראש הממשלה?
"התברכנו בראש עיר מעולה ותמיד ראיתי את הפוטנציאל שלו להצליח. עוד כשהוא היה פוליטיקאי צעיר ידעתי שהוא יהיה ראש עיר מצויין, שהביא את העיר להישגים גדולים וימשיך גם הלאה. חיים הוא מסוג האנשים שירוצו למעלה, כי יש לו את האיכויות להצליח".
אדוני יו"ר הכנסת, שנה טובה ותודה רבה.
"שנה טובה לתושבי מודיעין ולכל עם ישראל. תודה".