לפני כמה שבועות התחלתי את אחת הכתבות שלי בסיפור על השותפה שלי שנוסעת לברלין. ובכן, הפתעה – השבוע מסתבר שגם אני נוסעת, לבלגיה והולנד. זה לא שתכננו את זה מראש.לאמא פתאום התחשק לטוס, ולמרות שאנחנו בדיליי מטורף ביחס לשאר המדינה (להזמין כרגע כרטיסים זה בערך כמו לבקש מינוס בבנק) בחרנו ללכת על זה. הבחירה הראשונה הייתה לונדון, ובאותה מהירות שבה היא עלתה היא גם ירדה. יקר. מאד יקר. אותה בעיה עם פריז, ברלין, וכו'. נסיעה לארה"ב לא משתלמת אלא אם היא לפחות לשבועיים, באיטליה חם עוד יותר מישראל, ומה לעשות שהמזרח הרחוק זה לא הקטע שלנו. כך שלבסוף, אחרי הרבה התלבטויות, בחרנו לבלות קצת יותר משבוע בבלגיה והולנד.
כמי שכבר מנוסה בטיסות משפחתיות, בעיקר בגלל העובדה שיש לנו הרבה קרובי משפחה בחו"ל, כבר הבנתי שעד כמה שאני אוהבת את המשפחה שלי, לא קל לטוס איתם. זה מתבטא בקושי להיות צמודה לאחיי הקטנים במשך כמה שעות טיסה טובות בהן אין לאן לברוח, עד ללינה משותפת עם סבא שלי, שנוחר ממש חזק. אז למרות הכיף שבדבר למדתי שיש גם בעיות קטנות שעלולות להרוס את כל הטיול, והדרך היחידה להתמודד איתן היא להתכונן אליהן מראש. לכן, הרי לכם מספר עצות איך להתמודד עם המשפחה שלכם בחו"ל, ולהפיק את המרב מהטיסה:
- הכנה מראש – כבר יותר מעשר שנים שאתם חיים עם המשפחה שלכם, תלמדו על ההרגלים המגונים שלהם ותתכוננו. יודעים שאבא שלכם נוחר ממש חזק? תארזו מראש זוג אטמי אוזניים. תצטרכו לחלוק את החדר שלכם עם האח הקטן, והוא חייב מנורת לילה שלא תיתן לכם להירדם? תארזו מראש כיסוי עיניים. באותה מידה כדאי גם להכין את האחרים מראש להרגלים המגונים שלכם, כדי שלא תתפוצצו אחד על השני באמצע הטיול. השלימו עם זה שאף אחד לא מושלם, ותארזו את מה שעוזר לכם להתמודד עם זה.
- הסחות דעת – בסופו של דבר לא חשוב עד כמה אתם והמשפחה שלכם קרובים, סביר להניח שאחרי פרק זמן מסוים תתחרפנו מהקירבה. יכול להיות שזה יקרה כבר ביום הראשון, ויכול להיות שתצליחו להחזיק את עצמכם במשך שבוע, אבל כך או ככה מתישהו זה כבר יהיה יותר מדי. אז יגיע הרגע בו תצטרכו משהו שינתק אתכם זמנית מכולם ויאפשר לכם להירגע קצת עם עצמכם. הטריק הכי מוכר הוא להביא אייפוד/אם.פי ופשוט להרכיב את האוזניות על הראש. יש כאלה שיעדיפו להביא מחשב נייד או אייפד, לשים סרט שהם אוהבים ולהתמקד בו. תחפשו את מה שמתאים לכם ותביאו אתכם לטיסה (וכל מה שנלווה אליו – לקחת אייפוד אבל לשכוח את המטען שלו זה אחד הדברים הכי איומים בעולם).
- בנו לעצמכם חלל אישי – הקטע הזה הוא קצת בעייתי לאלה שבמהלך הטיול עוברים ממקום למקום, אבל לרוב גם אז אפשר להצליח אם מתאמצים. בדרך כלל בבית, החדר שלכם הוא החלל האישי. מרגע שאתם נכנסים אליו כולם מבינים שהאזור הזה שייך לכם, מומלץ לא להפריע, וכשנכנסים מכבדים את המרחב שלכם. גם בחו"ל חשוב שתמצאו לכם מקום שתוכלו להגדיר אותו כשלכם וששם יהיה ברור לכולם שאתם עם עצמכם. זו יכולה להיות המיטה, זה יכול להיות חדר (אם יש לכם מזל ויש לכם חדר משלכם בטיול), אפשר אפילו למצוא כורסה ספציפית ו"להשתלט" עליה. במידה וההורים והאחים לא מבינים את זה – תסבירו להם. תגידו יפה שאתם צריכים אזור אישי ושאתם מבקשים מהם לכבד את זה.
- תתאפקו – באופן טבעי בבית כולם הרבה יותר משוחררים רגשית. אם יש ריב או משהו מרגיז, לרוב פשוט מתפוצצים בלי לחשוב פעמיים. בחו"ל זה לא רעיון טוב, בניגוד לבית – בו יש לכם זמן ומקום להירגע אחרי הריב, שם אין. יש הרבה מקומות לראות ודברים לעשות, ואחרי קרב צעקות סביר להניח שכל החוויה הזו תיהרס לכם, פשוט כי אתם עדיין תוססים מהריב. במקום לנסות להשלים אחר כך כדאי פשוט למנוע את זה מלכתחילה. תקפידו להישאר רגועים גם כשזה קשה, ואולי אפילו לדבר על זה עם אחרים. ככה כולכם תצאו במצב רוח הרבה יותר רגוע, שיאפשר לכם באמת ליהנות מכל מה שתעשו לאורך הטיול.
