ביום רביעי לפני חודש היה אמור ראש עיריית מודיעין חיים ביבס לפגוש את פארוק שמי, מיליארדר אמריקני ממוצא פלסטיני שמבקש לקדם תוכנית להקמת מפעלי קוסמטיקה ומוצרי טיפוח במודיעין, כדי לספק מקומות עבודה לתושבי כפרו – ע'ור אל פוקא הסמוך למודיעין.
הפגישה לא יצאה אל הפועל באותו שבוע, שמי טס לאירופה בענייני עבודה לשבועיים, וחזר לכפרו רק בשבוע האחרון. עכשיו הוא מחכה לפגישה נוספת בעירייה אבל מודע לכך שביבס עסוק בענייני הבחירות: "יכול להיות שהוא לא ירצה להיפגש איתי לפני הבחירות, כי בפרוייקט כזה חשוב שלא יגידו אולי שזאת תעמולת בחירות מצידו", חייך שמי בראיון בלעדי ל'מודיעיןNews'.
שמי – ששוויו מוערך ב-3-4 מיליארד דולר, ושבין יתר עיסוקיו האקזוטיים חובקי העולם ניתן למנות את הבעלות על תחרות 'מיס יוניברס' – לא מרבה להתראיין, וכעת הוא חושף לראשונה את התוכנית הגרנדיוזית שלו להשקעה האדירה שהוא מתכנן באזור מודיעין: "הקצבתי 100 מיליון דולר להקמת אזור סחר חופשי בתחום העיר מודיעין, ואני רוצה להקים בו מפעלי תעשייה וחברות שיווק שיעבדו מול כל השווקים הגדולים בעולם. פרויקט כזה ייצור אלפי מקומות עבודה לישראלים ולפלסטינים".
יעיר את שוק העבודה במודיעין, לשנות כליל את אופי האזור
כדי להגשים את חלומו, בעיקר בנושא קידום הקשרים עם גורמי מימשל ישראליים, נעזר שמי בגדעון שיקלוש, חבר ישראלי אותו הכיר בעת שניהל את מעבר גשר אלנבי ותושב ותיק במודיעין, המסייע לו בקידום התוכנית שאם תצא לפועל תזניק את שוק העבודה המנומנם במודיעין ותשנה לחלוטין את אופיו של האזור, שכידוע לא נהנה כיום מנוכחות של מפעלי תעשייה ושל חברות בינלאומיות.
אבל הסיבה ששמי מבקש להקים את המפעלים באזור מודיעין היא הרבה יותר עמוקה מהפן הכלכלי נטו, ובעיקרה נשענת על תפיסה פוליטית וחברתית רחבה יותר.
שמי מסביר שפרט לקירבה לכפר הולדתו ע'ור אל פוקא, שהוא מרגיש מחוייבות רבה לתושביו ועוזר להם בפרויקטים רבים, תפיסת עולמו פשוטה ביותר: "העיקרון שמנחה אותי כבר שנים רבות, ואת זה ראיתי הרבה בארצות הברית, הוא שבמקומות בהם הכלכלה המשותפת פורחת, גם השלום פורח. לכן המטרה היא להקים מפעלים שבהם יעבדו פלסטינים לצד ישראלים, כי זה מה שיביא את השלום, ולא ממשלות שרק מדברות ומדברות אבל בפועל לא מקדמות שום שלום".
מגפיים עם לוגו הקונצרן
ישבנו השבוע ב'ארומה' ב'ישפרו' על כוס קפה. שמי לבוש בפשטות – חולצה ומכנסיים, ללא שום גינוני גנדרנות. רק לרגליו – כיאה לטקסני – מקום מושבו בשנים האחרונות – מגפי עור משובחים שמסגירים את חיבתו למותגי יוקרה, ועליהן מוטבע לוגו קונצרןCHI שאותו ייסד ובראשו הוא עומד.
האיש נמוך קומה, לא יותר ממטר שישים בהערכה גסה – כולל עקבי המגפיים. אבל כמו הרבה נמוכים בהיסטוריה גם הוא נהנה מכריזמה שלא נגמרת, לבביות ששובה את לב האנשים הפוגשים בו, חוכמת חיים אמיתית, ובעיקר יושר וישירות – כשהוא מביט לך בעיניים, אתה פשוט מאמין לו.
למרות שבעים שנותיו שמי נראה צעיר בהרבה לגילו. שיער ראשו מלא, כהה, עור פניו חלק – בכל זאת הוא עוסק בקוסמטיקה ומבין משהו על איך שומרים על הגוף. האיש 'פריק' של סיגרים משובחים, וחיסל במהלך שעתיים בלי שום קושי ארבעה או חמישה סיגרים, כשהוא ממלמל כל הזמן "זה הרגל רע מאד, רע מאד", תוך שהוא יונק בהנאה בלתי מוסתרת את העשן המתקתק.
את המזרח התיכון הלוהט עזב אחרי סיום לימודיו התיכוניים בבית הספר של הקווייקרים במזרח ירושלים ("הם נטעו בי את החשיבה על שלום עולמי"), נסע לארצות הברית והחל ללמוד בארקנסו, טקסס, כשהוא מממן את לימודיו בעבודה כספר פשוט במספרה מקומית.
הספר העשיר בהיסטוריה
אלא שהדרך למעלה הייתה מהירה עבור הצעיר האינטליגנטי שהחליט שהוא יהיה הספר העשיר ביותר בהיסטוריה. וכך היה. הוא זכה בתחרות עיצוב שיער בארצות הברית, וכוכבו דרך בן לילה. הוא פתח מספרה משלו ומשם המעבר לייצור צבעי שיער וחומרים קוסמטיים היה קצר.
שמי מציין כי הוא מרגיש אדם קוסמופוליטי. בכפרו הוא מחזיק ג'יפ 'מרצדס' "כי הדרכים משובשות ויש כבישים חסומים", בטקסס הוא נוסע ב'למבורגיני' ובעוד כמה חיות כביש. בכלל הוא חי בין שני העולמות, מצד אחד הבית בכפר ובני המשפחה הפלסטינים, מסורת בית אבא – ומצד שני הקידמה בארצות הברית, הגינונים המערביים ותרבות המערב.
יביא את השלום?
למרות שהוא כבר חי בארצות הברית חמישים שנה מגיע שמי באדיקות לכפרו בכל שנה למספר שבועות, לבקר את המשפחה ולנשום קצת אוויר של בית. הוא הקים בכפר בית ספר תיכון לבנות כדי שירכשו השכלה, כי הורים רבים בכפר לא רצו לשלוח את הבנות ללמוד בעיר הגדולה רמאללה, מחשש שאולי "יתקלקלו שם", והוא מסייע לכפר בכל תחום, ובכלל זה שיפוצים של מדרכות, בתים, מבני ציבור ומה לא.
את שורשיו הפלסטינים הוא לא שוכח וזה מה שעומד אולי בבסיס פועלו הנוכחי בימים אלה, בהקמת מפעל קוסמטיקה ברמאללה, למרות כל הקשיים והביורוקרטיה. את תת-אלוף פולי מרדכי, דובר צה"ל ותושב מודיעין, הוא מכיר היטב ונפגש עימו כמה פעמים כשהיה ראש המינהל האזרחי, "בשביל רישיונות ואישורים".
לשאלה "המפעל שלך ברמאללה לא יתחרה במפעל שתקים במודיעין?", הוא צוחק: "בתוך שבוע אני מעביר את המפעל מרמאללה למודיעין, אין בכלל בעיה עם זה".
להקים את המפעלים בשטח השיפוט של מודיעין
שמי יודע שאם המפעלים באזור הסחר החופשי שהוא הוגה ימוקמו בשטחי הרשות הפלסטינית, החשש הגדול הוא שהישראלים לא ירצו או לא יוכלו לעבוד בו מסיבות ביטחוניות, "לכן יש חשיבות עצומה לכך שהמפעלים יוקמו בתחום שטח שיפוטה של העיר מודיעין. בכל העולם יש אזורי סחר חופשיים, כמו בפנמה וגם כאן בישראל עם הירדנים, אבל לאף מקום אין את היתרונות של מודיעין, כלומר כוח עבודה ניהולי מעולה של הישראלים, בתוספת קירבה לשדה תעופה בינלאומי בנתב"ג, קירבה לשווקים ענקיים במדינות ערב ובאירופה ויכולת הפצה ושיווק שיש לי ולחברה שבבעלותי".
פארוק שמי הוא מסיפורי ההצלחה הפלסטינים הבולטים ביותר בארצות הברית בתחום השיער והקוסמטיקה. הוא חי וגדל בע'ור אל פוקא שעל כביש 443 ובגיל צעיר היגר לארצות הברית. אחרי הקריירה בארקנסו עבר לניו אורלינס ופתח שם מספרה.
כשנודע לאביו בארץ שבנו עוסק בעיצוב שיער התרגז מאד ושלח לו כרטיס טיסה חזרה לארץ. שמי ניסה להסביר לאביו שבארה"ב עיצב שיער הוא מקצוע מכובד, האב לא 'קנה' את העניין, והבן הסורר פארוק המשיך להתמסר לעבודתו במכון היופי שלו.
לאחר מספר שנים לקה שמי במחלת ריאות, והרופאים גילו כי המגע עם צבעי השיער המכילים אמוניה גרמו לקשיי הנשימה ולתופעות של אלרגיה קשה: "ישבתי בבית וחשבתי מה לעשות, הייתי כבר על סף מעבר לעסקי הנדל"ן אבל מאד לא רציתי לעזוב את תחום היופי והקוסמטיקה כי אהבתי את זה".
ספרים כבר לא צריכים לפחד מאמוניה
ואז, לאחר התלבטויות קשות, החליט שמי, שלמד כימיה, לייצר צבעי שיער וחומרים קוסמטיים נטולי אמוניה. הוא חיסל את מכון היופי שלו בניו אורלינס, עבר לטקסס והתיישב בעיר יוסטון. במקביל למספרה חדשה שפתח החל לעסוק בפיתוח חומרים חדשים שיהיו על בסיס טבעי בלבד, ללא אמוניה: "רציתי לסייע ולהגן על מעצבי השיער בעולם, שלא יחלו כמוני וגם כמובן שאני עצמי אוכל להמשיך לעסוק במקצוע ולעצב שיער ולהשתמש בצבעי שיער ללא חשש רפואי".
הצבעים הטבעיים החדשים שפיתח זכו להצלחה גדולה בארצות הברית, בה תופס נושא הבריאות מקום מרכזי על סדר היום הציבורי, ובמקביל הוא פיתח סידרת מוצרים נוספים, בהם גם מייבשי שיער שפולטים קרינה נמוכה משמעותית ממייבשים רגילים, וכן תכשירי קוסמטיקה איכותיים על בסיס טבעי ביותר.
סיפור ההצלחה הלך וצבר תאוצה בתי רגילה, ממש המחשה חיה של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – אלפי מספרות ומכוני יופי החלו להשתמש בתכשירים של שמי תחת המותג 'ביו סילק', ושמי הפך בתוך כמה שנים למיליונר 'כבד' ואחר כך למיליארדר ממש.
20,000 עובדים, 100 מדינות
בימים אלה הוא שוהה בעו'ר אל פוקא ומנצל את הזמן לקדם את תכניתו להקמת מפעלי קוסמטיקה של קונצרן CHI שבבעלותו באזור. כיום נחשבCHI לאחד הקונצרנים הגדולים והמובילים בעולם בתחומו, קשת המוצרים התרחבה מאד מעבר למוצרי קוסמטיקה, צבעי שיער, שמנים וציוד למספרות ומכוני יופי כמו מחליקי שיער ומייבשי שיער, והקונצרן נכנס לתחום המכשירים החשמליים שנמצאים בכל בית אבל גם פולטים קרינה – כמו תנורי מיקרוגל. גם כאן פיתח שמי שיטה למניעת קרינה מסוכנת, ובאמצעות שיטות חדשניות מייצר קונצרן CHI מיקרוגלים, תנורים, מכונות אספרסו, ואפילו מקררים: "למעשה התפיסה שלנו היום היא שאפשר להגן על הציבור מקרינה מסוכנת שנפלטת מכל מכשיר חשמלי כמעט", הוא אומר.
שמי מספר כי הוא מעסיק למעלה מעשרים אלף עובדים בארצות הברית, והתוצרת משווקת ליותר מ-100 מדינות. בישראל החל הקונצרן לשווק צבעי שיער וציוד למספר קטן של מספרות, כאשר גם כאן תוכנית העבודה וההפצה לאורך כמה שנים מובנית לכיבוש השוק הישראלי, שהוא אומנם קטן במושגים של תאגידCHI אבל מהווה קרש קפיצה לעסקים חדשים חובקי עולם.
13 פטנטים בינלאומיים כבר רשומים על שמו של פארוק בתחום מניעת קרינה מסוכנת ובתחום חומרי שיער וקוסמטיקה. סקר עדכני שנערך לאחרונה מגלה כי 97% מהנשים האמריקניות מכירות את מוצרי קונצרן CHI ומשתמשות בהם.
אז מה אתה מתכנן בעצם, להביא את CHI לישראל?
"בהחלט, אבל לא רק להביא אלא גם לפתח כאן פלטפורמה מסחרית שתסייע להשיג את השלום. המשותף בין היהודים למוסלמים גדול בהרבה מההבדלים, אין שום סיבה שבעולם שלא נחיה כאן ביחד, ואם אני מוכן לשים מכיסי 100 מיליון דולר, תאמין לי שאני בטוח שזה יכול להצליח".
אבל אנחנו במזרח התיכון, ואתה יודע שכאן הכל יכול להתהפך בדקה אחת.
"עקרונית נכון, אבל אני מוכן לקחת את הצ'אנס הזה. תראה מה קרה מאז שהחמאס השתלט על עזה, בגדה שקט, אין פיגועים אין מחבלים מתאבדים, ולמה? כי המצב הכלכלי השתפר. לכן לדעתי כל עוד נייצר מקומות עבודה ועוד ועוד אנשים ייכנסו למעגל העבודה, האלימות תרד, זאת משוואה פשוטה מאד וזה עובד בכל העולם".
לא מפחד מתוכניות גרנדיוזיות
אתה לא פוחד מהביורוקרטיה הישראלית? ניסית להיפגש עם ראש עיריית מודיעין והפגישה נדחתה.
"יכול להיות שבמודיעין לא מבינים מה בדיוק אני שווה, אבל האמת היא שאין לי בעיה לשים 100 מיליון דולר כאן בכל מקרה. נכון שזה קשה לאנשים לתפוס, אבל אני בטוח שאחרי הפגישה הראשונה, כשיידעו במה מדובר, כולם ירצו שבעיר יקום אזור סחר חופשי פטור ממכס, שיביא לפריחה ולשגשוג של אלפי ישראלים ופלסטינים".
יש גדר הפרדה, לא יהיה פשוט לפלסטינים להגיע לעבודה במודיעין.
"אתה מספר לי? גם אני כדי להגיע לכאן עובר מסלול חתחתים. בן דודי הקפיץ אותי למחסום, משם הלכתי ברגל חמישים מטרים כי הכביש חסום לכלי רכב, ומשם במעבר. נכון שיש לי אישור כניסה קבוע לישראל, אבל זה לוקח זמן. הנסיעה מע'ור אל פוקא למודיעין זה אולי עשר דקות, אבל המחסום והניירת זה חצי שעה".
מהם הכיוונים החדשים שלך, מעבר לקוסמטיקה ומכשירי החשמל?
"אני נכנס לתחום המזון היבש, שניתן לשנע בקלות ובמהירות ושלא יתקלקל – פירות יבשים, שימורים, תבלינים. היעד שלי הוא טורקיה – אני עומד לייבא מטורקיה את המזון היבש בהיקפים גדולים מאד, וכאן שוב העיר מודיעין נכנסת לתמונה, כי באזור הסחר החופשי אני מתכוון להקים מרכז שיווק והפצה של המזון היבש. מאזור הסחר החופשי המשלוחים ייצאו למדינות ערב, לסעודיה, למדינות המפרץ ולמזרח הרחוק, לסין וליפן. מטורקיה לכאן זו טיסה של שעה, כך שהכל יתנקז דרך מודיעין".
זו נראית תוכנית גרנדיוזית במיוחד.
"נכון, וצריך חזון ובעיקר אנשים עם חזון, לכן הרבה תלוי עכשיו בראש עיריית מודיעין חיים ביבס ובממשלת ישראל. אם העירייה תקצה שטח בתחום העיר, נקים את המפעלים כאן".
שאלה לא מנומסת אבל מתחייבת – כמה אתה שווה?
"רשמית רואה החשבון של הקונצרן אומר קצת יותר ממיליארד דולר, אבל העסקים מסביב זה עוד מיליארד-שניים לפחות, האמת שבסכומים כאלה אתה כבר לא יודע ממש כמה אתה שווה, אבל בעצם זה גם לא משנה".
בתמונה פארוק צילום פרטי
