תחום הכשרות הוא אחד התחומים המשמעותיים ביותר בחייו של האדם הדתי כיום, ומיום הקמת המדינה הצביון הלאומי שלו הולך ומתגבש. מכיוון שתחום זה הוא משמעותי, הוקדשו לו ספרי הלכה רבים, ובמהלך השנים התפתחו בו מספר זרמים ושיטות כפי שיורחב בהמשך. במאמר זה נסביר אודות המושג "כשר למהדרין" – מה זה אומר? באילו מאכלים זה עשוי להתבטא?
מה זה אומר כשר למהדרין
על מנת להבין את המונח "כשר למהדרין", צריך להבין את המילה "מהדרין". הפועל להדר, משמעותו לייפות או להוסיף הדר, כך שאנשים מהדרים הם אנשים המוסיפים יופי לעניין מסוים. התואר "מהדרין" מופיע בגמרא כתואר לאנשים המעוניינים לקיים את מצוות הדלקת נרות חנוכה בצורה השלמה והטובה ביותר. מאז התרחב הביטוי, וכיום הוא מבטא כל תחום הפועל לפנים משורת הדין ומחמיר על עצמו. לענייננו, כאשר מאכל מסוים מוגדר כ"כשר למהדרין", הכוונה היא שהוא כשר על פי כל החומרות וכל השיטות. כמובן שהגדרה זו זוקקת חידוד, שכן קיימות שיטות הלכתיות רבות מספור, ולא תמיד ניתן להתחשב בכולן.
כשרות מהדרין בפסח
חג הפסח נושא בחובו משמעויות הלכתיות רבות בתחום הכשרות. מרכזיות הכשרות בחג זה, ונטייתם של פוסקים רבים להחמיר בנושא החמץ, הובילה ליצירת שיטות כשרות רבות, הנבדלות זו מזו בעניינים רבים. למשל, יש קהילות המקפידות שלא לאכול מצה שרויה (מצה שהורטבה על ידי נוזל, רוטב או ממרח), יש הנזהרות שלא לאכול קטניות כלל, ויש האוכלות רק קטניות חדשות כגון לפתית או בוטנים. כמובן שדוגמאות אלה הן מדגם זעיר מבין מגוון השיטות והמנהגים הנפוץ בקהילות השונות. מגוון זה מקשה על ההגדרה המדויקת של כשרות מהדרין בפסח, שכן מנהג מסוים עשוי להיות מחמיר לשיטה אחת ומקל לשיטה אחרת. מסיבה זו כמעט ולא משתמשים במושג ה"מהדרין" בכשרויות הפסח השונות.
כשרות מהדרין בחלב שנחלב בשבת
סוגיית החליבה בשבת היא סוגיה מורכבת, ונציג אותה להלן בקצרה: בגמרא נאמר שאסור לחלוב בהמה בשבת, אולם איסור זה מורכב שכן בהמה שאינה נחלבת בכל יום מצטערת והדבר גובל בצער בעלי חיים. הפוסקים העלו מספר שיטות המאפשרות לחלוב בשבת, למשל על ידי חליבת גוי, חליבה לארץ, חליבה באמצעות שעון שבת, וכדו'. כיום במחלבות רבות נחלבות הפרות בשבת בדומה לשאר ימות השבוע, כך שהחלב היוצא מהן אסור בשתייה. עם זאת, דינה של תערובת חלב כשר עם חלב שנחלב באיסור נידונה בפוסקים, ויש פוסקים רבים שפסקו להקל ולשתות תערובת זו. כיום, חלב מהדרין הינו חלב שנחלב בהיתר בלבד, ואילו חלב בכשרות רגילה כולל גם חלב שנחלב באיסור.
כשרות מהדרין באבקת חלב נכרי
חלב נכרי הינו חלב שנחלב על ידי גוי ללא השגחת ישראל. חלב זה נאסר בגמרא מחשש שהגוי יערב או יחליף את החלב הכשר בחלב של בהמה טמאה. במוצרים רבים כיום משתמשים באבקת חלב כתחליף לחלב נוזלי, ומעמדו של מוצר זה נתון במחלוקת פוסקים – יש שראו בו חלב לכל דבר, ויש שראו בו דבר חדש שלא נאסר בגמרא. הרבנות הראשית קבעה שניתן להעניק כשרות למוצר המכיל אבקת חלב נכרי, אולם עליו לציין במפורש "כשר לאוכלי אבקת חלב נכרי".
כשרות מהדרין בבשר
תחום הבשר תופס את החלק המרכזי בהלכות כשרות, ומשכך קיימות בו מחלוקות ומנהגים רבים. אחת המחלוקות המרכזיות בתחום הבשר נוגעת להלכות טריפה, והיא מתייחסת לגלד המופיע על ריאת הבהמה ( קרוי "סירכא") – ע"פ השו"ע הבהמה טריפה והבשר אסור, ואילו ע"פ הרמ"א הבשר מותר. מחלוקת זו באה לידי ביטוי ברמות הכשרות השונות, כאשר בשר "כשר למהדרין" יהיה בשר חלק בלבד (ללא גלד), ואילו בשר בכשרות רגילה עשוי לכלול גם בשר שאינו חלק. כמובן שגופי הכשרות הרבים מתייחסים לעוד מחלוקות רבות, אולם קצרה כאן היריעה מלסקור את כולן.
סוגי כשרות למהדרין בימינו
הדוגמאות שהצגנו לעיל הן רשימה חלקית בלבד מתוך מגוון השיטות והמנהגים בתחומי הכשרות. מגוון זה הוליד מערכי כשרויות רבים, אשר הולכים על פי החומרות והמנהגים השונים. בין מערכי הכשרות הפרטיים המרכזיים ניתן למנות למשל:
- בד"ץ חוג חתם סופר
- בד"ץ יורה דעה
- כשרות הרב לנדא
- בד"ץ העדה החרדית
- בד"ץ בית יוסף
- בד"ץ קהילות
כמובן שרשימה זו היא חלקית בלבד, וניתן למנות עוד עשרות ואף מאות גופי כשרות פרטיים.