הפיצה התחילה בשכונות העניות של נאפולי ומשם עשתה את דרכה לכל פינה בעולם. מה כדאי לדעת על ההיסטוריה של הפיצה ואיך זה משפיע עלינו? הנה הסיפור המלא

ההיסטוריה של הפיצה מעניינת כי היא מגלה כיצד מאכלים שמזוהים עם תרבות ספציפית ומיקום גיאוגרפי מתפשטים למקומות נוספים ברחבי העולם. אין הרבה מאכלים שעברו דרך כל אך ארוכה כמו הפיצה, ובטח שקשה למצוא מתכונים שנהנו מפופולאריות דומה. יתרה על כך, סביר להניח שהדרך של הפיצה עוד לא הגיעה לסיומה ורק ההיסטוריה תוכל באמת לשפוט אותה.

מתי הוסיפו את רוטב העגבניות לפיצה?

רוב האנשים יודעים שהפיצה מגיעה מאיטליה, אך רק מעטים זוכרים שבעבר היא הייתה מזוהה דווקא עם המעמד הנמוך. מבחינה מסורתית, פיצה היא בסך הכל פתרון שמצא לעצמו האספסוף בהיעדר משאבים וחומרי גלם. הפיצה האיטלקית מבוססת במקור על בצק שמרים, קמח דורום ומים. את הבצק של הפיצה רידדו ביד וללא מערוך ולאחר מכן הכניסו לתנור אפייה כדי לקבל בסיס דק ופריך.

אחרי שהאירופאים ביקרו בפרו שברום אמריקה וחזרו עם שלל של עגבניות נוסף גם הרוטב לפיצה כפי שאנו מכירים אותה היום. החל מהמאה ה-16 למדו עניים מאזור נאפולי לשלב את רוטב העגבניות בפיצה ובמהרה התפשט המאכל הזה לשאר האזורים באיטליה.

עם זאת, את קפיצת המדרגה המשמעותית לתוך לב הקונצנזוס עשתה הפיצה במאה ה-18. עד אז היא נחלה הצלחה בנאפולי בלבד, אולם באותה תקופה החליטה מלכת העיר מריה קרולינה להורות על בניית מטבח מיוחד לפיצה. לא עבר זמן רב וגם אורחיה של המלכה נחשפו למאכל האיטלקי המסורתי והמשיכו לפתח אותו. כמו כן, בשנת 1889 ביקשה מלכת איטליה שיכינו עבורה פיצה מיוחדת וכך נולדה המרגריטה.

באמריקה עושים הכל גדול יותר

לאחר מלחמת העולם השנייה חזרו הביתה חיילים אמריקאים מיבשת אירופה בכלל ומאיטליה בפרט, וסיפרו לכל מי שמוכן לשמוע על נפלאות הפיצה. אמנם ניתן היה למצוא פיצות בשכונות מסוימות בארצות הברית עוד לפני המלחמה הגדולה, אך רק בשנות ה-40 של המאה הקודמת הבינו את הפוטנציאל שלה. למעשה, בזכות מאכלי פיצה משלוחים הפכו לחלק בלתי נפרד מתרבות הצריכה בארצות הברית ולאחר מכן בעולם כולו.

חשוב לציין שהגרסה האמריקאית של הפיצה שונה מעט מהאיטלקית. באמריקה הפכו את בצק השמרים לעבה יותר ואפילו המציאו את החיתוך לנגזרות, או "משולשים". בארצות הברית היו גם הראשונים להוסיף לפיצה אננס, אנשובי, פפרוני, בייקון וכן הלאה. מהר מאוד התפשטה הפיצה ברחבי אמריקה וקשה לתאר את העולם המערבי בלעדיה.

לסיכום, הסיפור של הפיצה מלמד אותנו המון על הרגלים תרבותיים והגירה בין מדינות. הפיצה מגלמת בתוכה היסטוריה רחבה של העת המודרנית ולכן היא כל כך מעניינת.