עצבים היקפיים משמשים להעברת מסרים, מהמוח ומחוט השדרה לשאר הגוף. הם עוזרים להניע את שרירי הגוף, לחוש שינויים בטמפרטורה ועוד. למרבה הצער, העצבים עלולים להיפגע בשלל דרכים, מה שמשפיע על יכולתו של המוח לתקשר עם השרירים והאיברים וגורם לנזקים רבים. במקרים מסוימים, אפילו נוצרים בגלל פגיעה עצבית אחוזי נכות באופן זמני או קבוע. חשוב לאבחן פגיעות כאלה כמה שיותר מוקדם ולטפל בהן, על מנת למנוע סיבוכים ונזק ארוך טווח.

תסמינים של פגיעה עצבית

יש מגוון סימפטומים שנגרמים בשל פגיעות עצביות. הרבה פעמים, התסמינים תלויים בסוג העצב שנפגע. יש שלושה סוגים:

• עצבים מוטוריים – עצבים אלה מווסתים את כל השרירים הנמצאים בשליטתכם המודעת, כגון אלה המשמשים להליכה, דיבור והחזקת חפצים. נזק לעצבים אלה מוביל במרבית המקרים לחולשה של שרירים, התכווצויות כואבות ועוויתות שרירים בלתי נשלטות.
• עצבים תחושתיים – מכיוון שעצבים אלה מעבירים מידע על מגע, טמפרטורה וכאב, אתם עלולים להיתקל במגוון תסמינים, כמו למשל חוסר תחושה או עקצוץ בידיים או ברגליים. ייתכן שתתקשו לחוש בכאב או בשינויים בטמפרטורה, בהליכה, בשמירה על שיווי המשקל בעיניים עצומות או בפעולות של מוטוריקה עדינה.
• עצבים אוטונומיים – קבוצת עצבים זו מווסתת פעילויות שאינן נשלטות באופן מודע, כגון נשימה, תפקוד הלב ובלוטת התריס ועיכול מזון. התסמינים עשויים לכלול הזעת יתר, שינויים בלחץ הדם, חוסר יכולת לסבול חום ותסמינים במערכת העיכול.

פגיעות עצביות רבות משפיעות על יותר מסוג אחד של עצבים, ולכן התסמינים יכולים להשתנות בהתאם לכל מקרה. במקרים החמורים ביותר, נדרש מבחן   adlלבחינת היכולת לבצע פעולות יום יומיות בסיסיות.

מה גורם לפגיעות עצביות?

עצבים היקפיים יכולים להינזק בכמה דרכים:

• פציעה – מתיחה, דחיסה, מחיצה או חתך של עצבים, כתוצאה מתאונה, נפילה או פעילות ספורטיבית.
• מצבים רפואיים – כגון סוכרת, תסמונת גיליין-באר ותסמונת התעלה הקרפלית.
• מחלות אוטואימוניות – כולל זאבת, דלקת מפרקים שגרונית ותסמונת סיוגרן.

יש עוד המון גורמים אפשריים, כמו היצרות של העורקים, חוסר איזון הורמונלי וגידולים.

איך מאבחנים פגיעה עצבית?

הרופאים בוחנים את ההיסטוריה הרפואית של הנבדקים, שואלים על תאונות או ניתוחים קודמים ומתחקרים לגבי הסימפטומים. לאחר מכן, הם מבצעים בדיקה גופנית ונוירולוגית. אם עולה חשש לפגיעה עצבית, יש כמה דרכים לבדוק אותו:

• אלקטרומיוגרפיה (EMG) – אלקטרודת מחט דקה המוכנסת לשריר מתעדת את הפעילות החשמלית שלו במנוחה ובתנועה. פעילות שרירים מופחתת יכולה להעיד על פגיעה עצבית.
• מחקר הולכה עצבית – אלקטרודות הממוקמות בשתי נקודות שונות בגוף, מודדות ומתעדות מעבר אותות חשמליים דרך העצבים.
• הדמיית תהודה מגנטית (MRI) – שימוש בשדה מגנטי ובגלי רדיו כדי לייצר צילומים מפורטים של אזורים המושפעים מנזק עצבי.
• אולטרסאונד – כמו MRI, רק שמשתמשים בגלי קול בתדר גבוה.

סוגים נפוצים של פגיעות עצביות

מקלעת ברכיאלית

פגיעה שנגרמת בדרך כלל בשל תאונת דרכים, נפילה או עיסוק בספורט. הפגיעה מתחילה בעצבי הצוואר, ומשם נעה כלפי מטה אל הזרועות והידיים. התסמין העיקרי הוא כאב חד שעובר מהצוואר אל הכתף והזרוע, לפעמים מלווה בחוסר תחושה ו/או חולשה.

פגיעה בעצב רדיאלי

העצב הרדיאלי נמצא בחלק הפנימי של הזרוע, בתוך פרק כף היד והאצבעות. הוא שולט בשריר התלת ראשי וביכולת להזיז את פרק כף היד והאצבעות. אם תשברו את היד, תהיה לכם פגיעה עצבית רדיאלית. התסמינים כוללים אובדן תנועה בפרק כף היד, היד או האצבעות, כאב וחוסר תחושה.

תסמונת התעלה הקרפלית

פגיעה נפוצה, בעיקר בקרב אנשים שמשתמשים בהרבה במחשב ובעיקר במקלדת. זוהי פגיעה בעצב, אשר מספק תחושה לאגודל ולשלוש האצבעות הבאות. הפגיעה גורמת לדלקת וכתוצאה מכך לנפיחות, לכאבי או לחוסר תחושה.

לכידת העצב האולינקי

העצב האולנרי עוזר להזיז את היד והזרוע התחתונה. עצב זה מסתעף ממקלעת הזרוע ונע במורד הזרוע, דרך המרפק ועד לפרק כף היד.

זוהי תסמונת דומה לתסמונת התעלה הקרפלית, אבל מעורבים בה עצבים שונים. היא נפוצה בעיקר בקרב רוכבי אופניים ואנשים שמשחקים הרבה גולף, טניס או בייסבול, בין אם באופן מקצועי או לא. היא נגרמת על ידי אחיזה מתמדת בציוד כלשהו בידיים, שגורמת ללחץ חוזר על העצב.