הימים הנוראים בפתח ודומה שהשנה אנחנו זקוקים לכך שתפילותינו יתקבלו יותר מאי פעם. מעולם אבל מעולם לא הייתה שחיתות כזאת במדינת ישראל. מקבץ כזה של מושחתים וחשודים בשחיתות לא נראה במקומותינו מאז הכריז בן גוריון על הקמת המדינה.
עם שלם מביט בעיניים כלות אחרי מצעד הדמויות לחדרי החקירות שחלק מהן נחשב לתרכיז של מלח הארץ ואינו מאמין שהגענו עד הלום. מעולם לא היה כדבר הזה ונראה שזהו רק קצה הקרחון. זה לא תיק 1000/2000/3000. מתקבל הרושם ששום מחשבון לא יוכל לחשב את המספרים הנדרשים להיקפי החקירות שעוד ייוולדו. חוקרים את פרשת הצוללות ומגיעים לשר לשעבר מודי זנדברג בעניין אחר.
לא יהיה מנוס מלזמן עוד ראש ממשלה לחדרי החקירות. ומי יודע אולי לבית האסורים. כבר עשרות שנים שלא היה כאן ראש ממשלה שלא נחקר או שהועלו נגדו חשדות על חשד לשחיתות. אם מישהו היה זקוק לעוד הוכחה שכוח משחית הרי ששלטון נתניהו מספק ובגדול את ההוכחה לכך.
מדי יום נוספים לרשימת החשודים בשחיתות עוד ועוד שמות מבכירי השירות הציבורי במקביל לטייקונים ומיליארדרים כבדים. הא בהא טליא. הם הולכים ביחד. הכוח צועד יד ביד לצד הכסף הגדול. הכסף סימא אותם. השחית את דרכם והעביר אותם על דעתם.
ומה איתנו, העם? אנחנו רואים את המראות ושומעים את הקולות וכבר הפסקנו להתרגש וזה הדבר החמור ביותר שיכול עם להרגיש. מציאות כזאת מסוכנת ברמה אסטרטגית. עם שלם מתעורר בבוקר למציאות שבה הוא אינו מאמין למנהיגיו ולא לאף אחד אחר. הנחת היסוד היא שכולם רמאים, גנבים, מושחתים ותאבי בצע. אין לאף אחד אלוהים לא לפני הימים הנוראים ולא אחריהם. האלוהים היחיד הוא הכסף/ההון והשלטון.
אני בספק אם אלוהים יתפנה השנה לשמוע את התחינות והבקשות העולות מארץ הקודש. האם ייענה לבקשת הסליחה והכפרה החוזרת על עצמה מדי שנה אולם נאמרת במקרים רבים מהשפה החוצה.
