למרות החוזה עליו חתם עם עירוני מודיעין בתחילת העונה אלי כהן שוחרר מעירוני מודיעין לבקשתו, אולי בשל הקיצוצים עליהם הודיעו העירייה וסחלבים בסך למעלה מ-20% מתקציב שכר השחקנים ובעלי התפקידים
(צילום ארכיון: סחלבים)
השריף עזב את העיירה. אפשר והוא התעייף בגלל כל החיפושים האלה אחר מאמן לנבחרת. לא מדובר במטלה של מה בכך, בכל זאת, האופציות הן כולם זולת אייל ברקוביץ. עובדה, היום אנחנו כבר יודעים שאפילו המנהל הטכני היה אופציה. מי יודע? אולי הבא לאייש את התפקיד יהיה הפיזיוטרפיסט.
עזיבתו של כהן מגיעה במקביל להודעת העירייה ועמותת סחלבים על קיצוץ בתקציב בסך של 20%, זאת בשל הצניחה בהכנסות העמותה העירונית מאז פרוץ משבר הקורונה בחודש מרץ האחרון. בשלב זה תכסה העירייה את הגרעון המסתמן בתקציב, כאשר סכום התמיכה עדיין לא ידוע ותלוי במענק שצפוי להעביר משרד הספורט.
אז רגע לפני שפותחים את העונה, ליגה ב', דרום ב', אלי כהן עשה עוד קסם ופוף, נשאר רק ניסים. אבל מאחורי כל קסם יש טריק. אפשר ואלי כהן, למעשה, מעולם לא התייצב פה. היו הידיעות, נכון, וצולמו כמה תמונות לתקשורת. אבל אז הכתה הקורונה, ואלי כהן הוסיף להתחמק מראיונות, ופתאום, הוא איננו. זה מהלך שאפילו באטמן, שנעלם כשמסתובבים, היה מתקשה לבצע. אבל אם הידיעות היו טקטיקה של היחצ"ן, ואת התמונות עשו בפוטושופ, מדובר במהלך גאוני של כל המעורבים. ממילא נגמר הקיץ, והסגר, והסתיו, והסגר. ועכשיו זה הזמן לחלק המתיש – הכדורגל. זה לא החלק שבשבילו עירוני מודיעין מביאה פיגורה כמו אלי כהן. את שלו הוא כבר עשה.
כעת עולה קושיה: מה יעלה בגורלו של האח ניסים, ששימש כמנהל המקצועי של המועדון? בינתיים הוא נשאר. לא נעים להגיד, אבל לא בטוח שזה לא קצת מאוחר מדי בשבילו לצאת מהצל של האח ולפרוש כנפיים.
העיקר, פיני עייש נושם לרווחה. הביאו אותו כדי להוביל, ואחרי חודשיים הנחיתו עליו מנג'ר. בישראל, עשו את ניסוי המנג'ר קבוצות גדולות מעירוני מודיעין, ואפשר להגיד שהניסוי הזה לא בדיוק מקבל אישור FDA. אולי כי הסמכות המקצועית הבכירה בכדורגל שלנו היא בדרך כלל הבעלים.
עזיבתו המפתיעה של השריף מסתירה עזיבה מפתיעה נוספת, של עידן חג'ג', שלא הסכים לקצץ במשכורתו ועבר ללבוש את מדיה של יריבה ישירה של עירוני מודיעין, עירוני קריית מלאכי. עכשיו שלא יגידו "לא ידענו" אם עידן חג'ג' יבקיע את שער הניצחון. זאת הרמה להנחתה. ומדובר בקבלן עליות. אולי כדי שנשכח מהר את הפאדיחה החתימו בקבוצה את צחי יצחק אלבחרי, ששיחק בעונה הקודמת בבני לוד, כלומר בקבוצת הנוער של בני לוד. כנראה שמדובר בהוכחה שבמועדון חושבים קדימה, אבל לא בטוח שלא היה עדיף להחתים שחקן של קבוצת נוער ממועדון אחר, למשל ממועדון עירוני מודיעין. סתם רעיון.
אז תורידו את האבק מהוובוזלות כי הכדורגל החצי מקצועני חוזר. אחרי הילדים, והנערים, והנערות, והעשרה חבר'ה האלה שבאים לשחק כל שישי בשלוש, במשרד הבריאות ניאותו לתת לשלומי ארבייטמן את האור הירוק. ואם הוא נשאר אז גם אנחנו. ומתן סילברה, שוערה של קריית מלאכי בעונה החולפת, ושובל ברוך, שחקנה לשעבר של שיכון המזרח, שהצטרפו לסגל נוצץ הכולל את רחמים צ'קול, טל קרוצ'י, גדיף וורקאט, שחק בן שבת, עמירן ביטון, אבישי בניטח, ליאור עדיקה ואחרים וטובים, לפחות על הנייר.
במשחקי האימון שנערכו לפני שהורידו את השאלטר, עירוני מודיעין הפגיזה שלושה ניצחונות מרשימים בממוצע של מיליון שערים למשחק ואפס שערי חובה, אבל כל ההצגות ההן לא שוות עכשיו כלום. עבר יותר מדי זמן, את הכסף סופרים במדרגות. בעירוני מודיעין המתינו שמונה חודשים לרגע הזה, אבל הם היו צריכים להמתין שבוע נוסף. בשל המצב חולקה הליגה לשני בתים של תשע קבוצות, ועל הקבוצה של פיני עייש נפל חופש מיד אחרי החופש הגדול. לפחות הם קיבלו הצצה ליריבות לפני כולם. אולי זה בדיוק מה שאלי כהן ביקש, עם הקשרים בהתאחדות. מעין נדוניה פיקטיבית. עירוני שדרות התחזקה כדי לאותת שהיא מכוונת גבוה, אבל את המחזור הראשון היא סיימה ב-0:0 משמים ביבנה. מכבי קריית מלאכי הרעבה גברה בחוץ על גדרה (לחג'ג' שלום), ואילת הביתית להכאיב שלחה את ערד בחזרה עם 0:2 נינוח. מרחבים וקריית גת נפרדו בתיקו 1:1. את האחרונה פוגשת עירוני מודיעין ביום שישי הזה, ב-12 וחצי, בניסיון לאותת שאחרי כל הדיבורים היא לא מתכוונת להשאיר את זה בגזרת הפקה-פקה. השריף לא מתגעגע, אבל אנחנו דווקא כן, מאד.
