תושב לונדון שדחף אישה כשרץ בפארק נעצר על ידי המשטרה – למרות שלא הוגשה כל תלונה • בתפקיד העדים והתובע – מצלמות המוקד העירוני שקלטו את המקרה • מבט מפוכך על משמעות הטכנולוגיה במערכות העירוניות • מבלי לגרוע מההבטחה המופלאה שנקראת "עיר חכמה"
אחת ההשפעות של העולם המודרני היא עליית מספר האנשים שגרים בערים. ככל שהשנים עוברות ניתן למצוא יותר ערים בעולם שמתקשות במתן השירותים העירוניים עקב הגידול המואץ באוכלוסייה שלהן.
עם עלייתה של הטכנולוגיה בעשורים האחרונים – עיריות החלו לשתף פעולה עם חברות תוכנה על מנת לייעל ולשפר את דרכי העבודה ומתן השירות לאזרח. המטרה הרשמית של ה"ערים החכמות" היא לשפר את איכות החיים של התושבים על ידי שימוש בטכנולוגיות ושיטות עבודה חדשות. איך זה קורה?
ה"עיר החכמה" תיצור מעין "אקו-סיסטם" של רכיבי מיחשוב וחומרה ברחבי העיר ובכך תאסוף מידע רב ממקורות שונים. לאחר תהליך כריית המידע, אנליסטים אנושיים או אלגוריתם ממוחשב יחלו לעבד את המידע הרב שנאסף וינתחו אותו על מנת להפיק תובנות על המתרחש בעיר. בכך יתאפשר לעיריות לחזות מגמות המתרחשות במוקדים מסוימים, להוזיל עלויות ובכלל לאפשר לעיר לתפקד בצורה אפקטיבית יותר.
שפע של יתרונות
ההתפתחות הטכנולוגית מביאה עמה אמצעים רבים לפיתרון בעיות במערכות שונות ומגוונות בערים. מערכות התאורה כבר עוברות לשימוש בגופי LED, שהיעילות האנרגטית שלהם גבוהה פי ארבעה מהנורות הקיימות (חשבו כמה עמודי תאורה יש בעיר והגיעו לחיסכון מיידי של מיליונים בחשבון החשמל העירוני). התחבורה הציבורית צפויה לעמוד בזמנים ותוכל להתאים את נסיעתה לשעות עומס מסוימות או להיצע הנוסעים בתחנות אוטובוס הממוקמות לאורך המסלול. שירותי הביטחון יוכלו לאכוף את החוק באמצעות מצלמות מרושתות ברחבי העיר וכן הלאה…
מלבד התרומה האדירה לשירותים העירוניים – "ערים חכמות" יוכלו לאפשר אינטראקציה ישירה של המערכות העירוניות עם התושבים עצמם, דבר זה יאפשר לתושבים להציג רעיונות או בעיות לעירייה ובכך להביא לשיפור העיר בדרך חדשנית ונוחה.
הערים בישראל מחכימות
על סיפה של 2019 אנחנו כבר צריכים לדעת טוב מאוד שעם כל היתרונות שקידמה טכנולוגית מביאה – היא גם נושאת סיכונים משמעותיים, בכל הנוגע לצנעת הפרט וחסיון של מידע אישי.
ה"ערים החכמות" יצטרכו לעבוד על פי מדיניות מחמירה ביותר בכל הנוגע לאבטחת המידע הציבורי והאישי כאחד. עיר שתרושת על ידי מצלמות ותאסוף כמויות אדירות של מידע על התושבים שלה תהווה פוטנציאל לתקיפות סב"ר (סביבת רשת) מפצחנים או גורמים עוינים אחרים. מכאן נובע שעם פריחת ה"ערים החכמות" סביר לצפות שבעיריות רבות אגפי מיחשוב ואבטחת מידע יפתחו או יתרחבו בהתאם לשינויים הנ"ל.
צפת, כפר-סבא ונהריה מקדמות פתרונות "עיר חכמה" יחד עם חברת AGT וסלקום. מודיעין עובדת בשיתוף פעולה עם בזק על פלטפורמה שונה שמיושמת כעת בפארק ענבה. פלטפורמה חדשה תיושם בעתיד במע"ר ובפארק הטכנולוגי.
איפה עובר הגבול?
אבל ישראל עדיין בתחילת דרכה בכל הנוגע ל"ערים חכמות" ואי אפשר להצביע על עיר מסויימת כדוגמה מושלמת לעיר חכמה.
"ערים החכמות" בעולם הן למשל לונדון וניו-יורק, שם טכנולגיות כמו תאורה חכמה, Wi-Fi ציבורי ומצלמות ניטור ומעקב מיושמות כבר מספר שנים. ערים אלו מהוות מוקד חשוב להתבוננות בכל הנוגע לפעילות של "ערים חכמות", אך גם לביקורת וזהירות בנושאי הפרטיות וחדירת הרשות הציבורית לחיי הפרט.
בלונדון לדוגמה אירע מקרה חריג לא מזמן בו פשטה המשטרה על ביתו של תושב בן חמישים בשל "תקיפת אישה במרחב ציבורי". שום תלונה לא קדמה למקרה מצד האישה ואפילו עדי ראייה לא היו באזור. מה שכן קרה הוא שבעת ריצת הבוקר של אותו תושב, אחת ממצלמות העיר תיעדה אותו דוחף אישה שעמדה במסלול הריצה שלו ופוצע אותה.
האם זו אכיפה מוטעית ומוגזמת, או פעילות שמקדמת את הצדק? אתם תחליטו.
העתיד שייך למגינים
העולם מסביבנו הופך כל הזמן להיות "חכם" יותר. אנחנו מחוברים לרשת ומשתמשים באפליקציות מתקדמות, "בתים חכמים" הם עניין שבשגרה, תרבות הצריכה הישראלית השתנה באופן מהותי עם עלייתן של חברות הקמעונאות והמשלוחים האינטרנטיים.
ה"ערים החכמות" נועדו להביא את המהפכה הדיגיטלית הזו אל מחוץ לבתים הפרטיים שלנו לסביבה העירונית. ה"עיר החכמה" תאפשר לנו להפנות משאבים יקרי ערך לתחומים כמו חינוך, בריאות ושירותים סוציאליים במקום להשקיע אותם בתחזוקה של מנגנונים מיושנים.
ישראל היא ללא ספק מעצמה של ממש בכל הקשור לחברות אבטחת מידע ותוכנה ואני מאמין שלא יעבור הרבה זמן עד שנוכל ליהנות מכל היתרונות שיש ל"עיר חכמה" להציע.
