טל לוי דיאמנשטיין ממודיעין המריאה למיאמי יחד עם משלחת החילוץ הישראלית, ומספרת כי הקושי האמיתי הוא דווקא לפגוש את משפחות הנעדרים שנאחזות בתקווה שיקיריהן יימצאו בחיים

(צילום: פיקוד העורף)

במשלחת החילוץ הישראלית שהמריאה לפלורידה, שם נרשמו עד כה 24 הרוגים ו-121 נעדרים בקריסת בניין המגורים במיאמי, יש גם למודיעין נציגה משלה.

טל לוי דיאמנשטיין, יועצת ארגונית הממלאת במשלחת של פיקוד העורף את תפקיד קצינת התנהגות אוכלוסייה, שתפקידה הוא איסוף מודיעין על אתר ההרס בניסיון להבין איפה יכולים להימצא לכודים.

השבוע סיפרה דיאמנשטיין למודיעין NEWS איך נראה המצב בשטח עם הגיעה לאזור של המשלחת: "הגענו ישר לשטח עצמו וראינו ערמות על ערמות של אבנים, מבנה מאד-מאד מורכב, שרבע ממנו קרס ורבע נוסף כיסה אותו מלמעלה. החצי השני של הבניין (שאתמול פוצץ באופן מבוקר. ע"ק) נשאר עומד על תילו בסכנת קריסה מעל לאתר. זאת נחשבת לזירה מאד מורכבת שיכולה בכל רגע להפוך למסוכנת לכוחות בשטח. צריך לקחת בחשבון שבגלל שהחילוץ מורכב מאד ומסוכן מאד הוא לוקח הרבה יותר זמן' כי הצוותים חייבים לעבוד מאד בעדינות".

איך נראים בפועל מאמצי החילוץ?

"בפועל מפנים את האתר בחלקיקים לתוך משאיות שלוקחות את הכל רחוק מכאן, בגלל שהאתר מאד מרוסק רוב העבודה נעשית ממש בידיים. המחלצים חופרים את האבנים לתוך דליים ענקיים ושופכים אותם לערמות שהטרקטורים מפנים. בין לבין מתגלים חפצים אישיים, בובות, תכשיטים ומכתבים, מה שמצליחים להציל ולהוציא מוציאים, מצלמים, ממקמים ומעבירים לארגזים מקוטלגים של המשטרה האמריקאית ולהמשך טיפול מול המשפחות. היתרון היחיד שאנחנו הבאנו איתנו במשלחת הוא היכולת למפות את העדויות שקיבלנו וליצור מיקוד של העבודה בצורה נקודתית, ככה שחופרים בכל מקום שבו יש סיכוי למצוא בני אדם. זאת עבודה שמשלבת מודיעין אוכלוסייה מדוקדק עם עבודת הנדסה ומיפוי, והיא מאד ייחודית לישראל".

מתסכל שבינתיים נמצאו רק גופות?

"זה לא מתסכל, אנחנו אנשים ריאליים. הגענו לכאן בידיעה שהסיכויים שלנו למצוא אנשים בחיים נמוכים. לא שהם לא קיימים, אבל הם נמוכים. ובכל זאת, לנו חשוב היה להגיע ולקחת חלק במשימה מתוך רצון אמיתי לתת למשפחות סוף לסיפור שלהן, גם אם זה לא בדיוק הסוף שחלמו עליו או רצו בו. עצם העובדה שאנשים יכולים לקבור את היקרים להם מכל זה מבחינתי מאד מספק. אני רק מקווה שנצליח לתת את הסוף הזה למי שנותרו, כי אנחנו ממש במרוץ נגד הזמן בעניין הזה".

כמה זה קשה רגשית?

"הקושי הרגשי לא קשור בעבודה באתר, לפחות לא בשבילי. הקושי הרגשי הוא דווקא בעבודה מול משפחות הנעדרים. אנחנו בקשר עם המשפחות פוגשים אותם פעמיים ביום לפחות בתדרוך למשפחות ובין לבין בכל מיני נקודות לאורך הציר שבין האתר למלון. אנחנו יודעים שיש מאיתנו ציפיות גבוהות, ובכלל זאת סיטואציה מאד מורכבת וברור לנו שכל ניואנס קטן, כל תשובה שלנו, כל אמירה, נבחנות בצורה מאד מדוקדקת. אנשים כל הזמן מנסים להבין מה אנחנו יודעים, למה אנחנו מתכוונים וכולי. והאמת שזה הקושי האמיתי, להיות תחת מכבש הלחצים הכל כך מובן וטבעי הזה. זה קשה רגשית, אבל זה כלום לעומת הקושי האמיתי של המשפחות עצמן, אז אני מזכירה לעצמי בכל יום כמה ברת מזל אני".