בקרוב תתכנס הוועדה לתיכנון ובנייה בהרכב מלא לדון בתסבוכת שנוצרה בעקבות הרפורמה, ובעיקר בתביעות ההדדיות בין שכנים ובגובה דמי ההשבחה • תושב העיר: "הוצאתי יותר מחמישים אלף שקלים וחשבתי שאני פטור מההיטל. היום אני מבין שנקלעתי לתסבוכת"

דיון מקצועי התקיים בשבוע שעבר באגף ההנדסה בעירייה בהקשר לטענות תושבים כי העירייה מוציאה היתרי בנייה לתושבים להרחבת דירותיהם גם כשהשטח המיועד להרחבה הוא רכוש משותף וששכנים אחרים מתנגדים להרחבה.

כפי שנחשף ב"מודיעין News", העירייה הודתה כי היא מוציאה היתרי בנייה שעיקרם בעצם רק היתרים תיכנוניים והיא איננה מתערבת בחילוקי הדעת בין השכנים לגבי הקניין על השטח המשותף. תושבים ברחבי העיר ציינו כי פרצו סכסוכים בין שכנים שרצו להוסיף חדר או להרחיב את דירתם לבין שכנים אחרים שהתנגדו והעירייה הוציאה היתר בנייה מבלי ליידע את השכנים כי  ההיתר הינו תיכנוני בלבד ולא קנייני.

א', תושב שכונת השבטים, סיפר: "רציתי להרחיב את הדירה ששטחה 108 מ"ר בעוד ארבעים ומשהו מטרים רבועים, אף אחד בעירייה לא הסביר לי שאצטרך לשלם היטל השבחה, כשלפתע אחרי שכבר התחלתי בהליכי ההיתר, הוצאתי עשרות אלפי שקלים פתאום העירייה הודיעה לי שאצטרך לשלם היטל השבחה של רבע מיליון שקלים על התוספת שארצה לבנות".

א' עצר את הליכי הוצאת ההיתר לתאריך לא ידוע והוא ממשיך: "הוצאתי יותר מחמישים אלף שקלים וחשבתי שאני פטור מהיטל ההשבחה כשתוכנית ההרחבות החדשה של העירייה נכנסה לתוקף. היום אני מבין שנקלעתי לתסבוכת".

מויש לוי, סגן ראש העירייה וממלא מקום יו"ר הוועדה: "גם מי שהוציא היתר בנייה לפי תכנית המתאר החדשה וגם מי שהוציא לפי התב"ע הרגילה, שניהם חייבים לשלם היטל השבחה, בדיוק באופן זהה ע"פ חוק. ההבדל ביניהם הוא במקרה של תשלום היטל השבחה כאשר לא הוצא היתר בנייה, אלא כאשר מוכרים את הדירה. תכנית המתאר החדשה נתנה רק זכויות בנייה מותנות, ולכן התשלום הוא לא בשלב המכירה אלא רק בשלב הוצאת היתר הבנייה. זאת לעומת בתים שלפי תכנית רגילה, שקיבלו זכויות מוקנות ולכן חייבים בתשלום בעת מכירה או הוצאת היתר בנייה, המוקדם מבין השניים."

דנה חפץ טוכלר, היועצת המשפטית של העירייה, הסבירה את כי הבעיה נעוצה בהבדלי ההגדרות המשפטיות של זכויות מוקנות וזכויות מותנות. לדבריה, "אין המדובר בזכויות זהות. תוכנית המתאר להרחבות בנייה מוסיפה זכויות בנייה שניתן לממשן באמצעות מנגנון ייחודי, רק לאחר הגשת נספח אדריכלי, הליך פרסומי ואישור ועדה מקומית. על פי מנגנון זה, זכויות הבנייה שניתנו בתכנית המתאר להרחבות בנייה הינן זכויות מותנות והן אינן זמינות להוצאת היתר בנייה ללא מילוי התנאים המפורטים בה. לכן הוועדה המקומית יכולה לגבות היטל השבחה רק בשלב הוצאת היתר הבנייה. לא כך הדבר לגבי בתים שהגישו תוכנית רגילה, לפני אישור תכנית המתאר להרחבות הבנייה, אשר קיבלו זכויות בנייה מוקנות שניתנות למימוש בהיתר בנייה ללא הליכים נוספים ולא מותנות. במקרה זה, הוועדה מחויבת לפעול על פי חוק ולגבות היטל השבחה בעת מכירה או הוצאת היתר בנייה".

בקרוב תדון מליאת ועדת התיכנון והבנייה בהרכבה המלא של כל חברי המועצה בנושא אבל א' עדיין מתוסכל ואומר: "כל התסבוכת החוקית והמשפטית הזאת נפלה עלי מבלי שאף אחד בעירייה הסביר לי את ההשלכות הללו לפני כן. וחבל".