בימים אלה מציינים בני משפחת קולטון ממודיעין 25 שנה לנפילתו של בנם, רס"ן אורי קולטון שנפל בתאונת טיסה, והשבוע עם קיימו נטיעות לזיכרו בבית הספר היובל בעיר.
על קולטון, שהיה טייס קרב ונהרג במהלך טיסת אימון שגרתית, סיפרו כי נמשך לעולם התעופה כבר מגיל צעיר, לאחר ש"נדבק" באהבת המטוסים מאחיו הגדול. הוא נולד בשנת 1970, גדל בבת ים והתגייס לצה"ל ביוני 1989, היישר לקורס טיס אותו סיים שנתיים מאוחר יותר.
קולטון שירת בטייסת F-15 בבסיס חיל האוויר בתל נוף, בה שימש כסגן מפקד, ואף הוביל את מטס חיל האוויר ביום העצמאות ה-49 למדינת ישראל. ב-1 במרץ 1998 יצא קולטון, יחד עם הנווט אורי מנור, לטיסת אימון שגרתית שהסתיימה בהתנגשות באנטנה בסמוך לשכם. קולטון היה בן 27 במותו, והותיר אחריו זוג הורים, אח, אחות ובת זוג.
מאז נפילתו בחרה משפחתו להנציח את זיכרו של הבן במפעלים רבים בתחום הנוער והחינוך. כך למשל, בבת ים, ליד בתי הספר בהם למד, הוקמה אנדרטה שעוצבה על ידי תלמידי מגמת האדריכלות בתיכון בו סיים את לימודיו, בנוסף להקמת חדר כושר בבית ספר אחר, פינת גן, יום טיסנים בשבט הצופים בבת ים ועוד.
לפני מספר שנים הגיעו למודיעין הוריו של קולטון, בעקבות הילדים שהקימו את בתיהם בעיר שנים קודם לכן. עם השנים נוצר קשר הדוק בין משפחת קולטון לקהילת בית הספר היובל בעיר, ומדי שנה, בסמוך לט"ו בשבט, נפגשת אימו, סוזן, עם תלמידי שכבת ו' בבית הספר, ויחד עם גם מקיימים טקס נטיעות שנתי.
איזידור (איצ'ה) קולטון, אביו של אורי, סיפר השבוע: "שנה לאחר שאורי נפל רצינו לעשות משהו כדי להנציח את זכרו. היות והנכדות שלנו למדו בבית הספר היובל ואנחנו קשורים לחינוך (סוזן, אמו של אורי, הייתה מנהלת בית ספר), החלטנו שאנחנו נוטעים גן לזכרו בתוך בית הספר. דיברנו עם מנהל בית הספר, הייתה אוזן קשבת ומאז, כבר 24 שנה, אנחנו מגיעים לבית הספר היובל מדי שנה. כל שנה דאגנו לעשות פינה נוספת לזכרו בבית הספר. גם היום היינו שם לטקס הנטיעות המסורתי. הסתובבנו וראינו איך העצים ששתלנו במהלך השנים גדלו, ונטענו עצים בפינה לזכרו. במהלך כל השנה אנחנו בקשר עם אנשי בית הספר, ומדי שנה אנחנו נוטעים עצים או צמחים או מחדשים פינה נוספת. תרמנו גם צמחים ועצים לחווה של צמחים תנ"כיים ותבלינים שנמצאת בבית הספר".
למה בחרתם להנציח את אורי דווקא באמצעות נטיעות?
"בגלל שנטיעות מסמלות חיים, ואנחנו מחפשים חיים איפה שאין חיים. במקרה של אורי, איפה שאין חיים צריך שיהיו חיים, שאותם מסמלים הצמחים שצומחים. היום הסתובבתי בבית הספר וראיתי ברוש ענק ששתלנו לפני 23 שנים".
