בשבוע שעבר הלכה לעולמה בגיל 64 נורית כהן, המורה המיתולוגית לשל"ח בבית הספר עירוני א' במודיעין, שהייתה ממקימי בית הספר וליוותה דורות של תלמידים אותם חינכה לאהבת הארץ והטבע.
על "נורית של"ח", כפי שקראו לה תלמידיה, סיפר השבוע חברה לחדר המורים אריאל מוסרי, אף הוא מורה לשל"ח: "נורית הייתה אשת חינוך מהמעלה הראשונה, מסורה ומקצועית ורגישה לכל תלמיד ותלמידה שזכו ממנה ליחס אישי וחם. 'נורית של"ח', כפי שכונתה בבית הספר, הייתה ידועה באהבת הארץ ובאהבת אדם. נועם הליכותיה לא עמד מעולם בסתירה לישירותה וכנותה, גם בדברי ביקורת אל מול עוולות וחוסר צדק. במחוז ירושלים זכתה לשם 'אם המורים לשל"ח' מתוך אהבה, הערכה למנהיגות שכה אפיינה אותה בעשייה חינוכית שהפכה למפעל חיים".
על הקשר של כהן עם תלמידיה סיפר מוסרי כי "היא הייתה מפורסמת ביחס האישי כלפי כל תלמיד ותלמידה. היא הייתה מאוד אכפתית ומאוד דאגה לכל התלמידים. מאוד מסורה ואנושית. אהבת האדם הייתה אחת התכונות הבולטות שלה. היא דאגה להנחיל את הערכים של אהבת המולדת וחיבור האדם לטבע. היא הייתה מאוד פעילה ואכפתניקית, מאוד אהבה את העיר ואת האנשים בה. היא הייתה דמות מאוד מוכרת בעיר, תמיד עם חיוך ושמחת חיים".
כאמור, כהן נהגה להנחיל לתלמידיה את אהבת הארץ והטבע הישראל בכלל והמודיעיני בפרט. "היא אהבה מאוד לטייל עם התלמידים באתרי הטבע בעיר", נזכר מוסרי, "היא טיילה איתם בתיתורה, בגבעות הדרומיות ובגבעת הברושים. היא הייתה פעילה חברתית מאוד משמעותית בעיר ומאוד אהבה את מודיעין ודאגה לסביבה ולטבע. היה לה רצון ללמוד עוד ועוד, להכיר וכל הזמן להתחדש ולהביא דברים חדשים. היא הייתה לומדת מכולם – מהתלמיד הכי קטן ומהמורים. היה לה מקום לכולם. היא השאירה חותם מאוד משמעותי בבית הספר על כל המורים והתלמידים".
עוד מספר מוסרי על כהן, שזכתה גם לכינוי "האימא של המורים", כי לפני כחמש שנים היא יצאה לפנסיה ולאחר מכן נאבקה במחלה קשה עד שנפטרה. "הכרתי אותה ב-2006 ועבדנו ביחד במשך 14 שנים עד שעזבה. כל הצוות מתגעגע ואוהב אותה. המון מש"צים (מדריכי של"ח צעירים) גדלו עליה והיא תמיד הייתה קוראת להם 'חלקת הפרחים הקטנה שלנו'. היא דאגה תמיד לכל פרט ופרט ושיהיה בית חם לכולם. התלמידים זוכרים את בישולי השדה שלה שהיא מאחד אהבה ואת הלב החם שלה. זה עצוב לכולנו".
