בצער רב וביגון קודר אנחנו נפרדים לשלום מן החופש הגדול וצוללים היישר אל תוך שנת הלימודים החדשה. חלק מכם מתחילים חטיבה, אני מניחה שרובכם מתחילים תיכון, אבל כך או ככה אני מנחשת שכבר עברתם את ה'היי' ההתחלתי של היום הראשון ללימודים. כנראה שכבר הספקתם להיכנס לדיכאון מהשנה הקרובה ולדמיין את מגוון התרחישים הבית-ספריים האפשריים שיעוררו בכם נטיות אובדניות. בפועל תכננתי לכתוב לפני שבועיים כתבת טרום-תחילת הלימודים, אבל אחרי בחינה מחדש החלטתי שיש מספיק מאלו גם ככה, ומה שבאמת חסר הן כתבות פוסט-תחילת הלימודים. כי לא חשוב כמה זמן תצליחו לשמר את בוהק ההתחלה, בסוף הוא יעבור ואז תחכה לכם הבאסה הבנאלית של תחילת השנה. ולכן, הרשו לי לצייד אתכם בכמה עצות מועילות, בתקווה שהן ינעימו עליכם קצת את השנה:
- תרגיעו. בין שאתם פרפקציוניסטים מלידה ובין שהכי אדישים בעולם, למורים יש נטייה להפריז בחשיבות המקצוע, בית הספר, וכן הלאה. כל מורה פותח את השיעור בנאום המסורתי על כמה המקצוע שלו חשוב/מועיל/בולט בתעודת הבגרות, כדי לגרום לכם להתייחס ברצינות לשיעור שלו. זו לא טעות, זה לגיטימי, אבל תזכרו לא להיכנס להיסטריה בסוף היום הראשון מכמות המקצועות החשובים שקיימים לכם במערכת. בסופו של דבר יהיו כאלה שתשקיעו בהם יותר וכאלה שתשקיעו בהם פחות, וזה בסדר. זה אמור להיות כך. בנוסף יש גם את אלה שנכנסים להיסטריה טוטאלית כי הם לא קנו את הספר הדרוש למקצוע שיש בשעה הראשונה מחר. בשבועיים הראשונים אף מורה לא יעניש אתכם על אי הבאת ציוד כי "במפעל הדפוס אזלו העותקים". פשוט תסבירו את הסיטואציה ותבטיחו למורה שתקנו את הספר ברגע שתוכלו.
- תקפידו לשמור על יחסים טובים עם המערכת. זה לא בהכרח אומר להתחנף (אם כי גם זאת אופציה לא רעה…), אבל זה בהחלט אומר לא להיכנס לריבים עם המורים כבר בשבוע הראשון. גם אם אתם לא בהכרח התלמידים הכי טובים מורה יכבד אתכם אם תכבדו אותו. ההערה הזו תקפה גם לגבי יועצות, מנהלים/ות ואפילו אב הבית. יצירת קשרים טובים עם בעלי התפקידים שמסביבכם תתגמל אתכם במידה ותצטרכו מהם עזרה בהמשך השנה, וגם אם לא המהלך סתם ייצור סביבת למידה הרבה יותר נעימה. זה מתחיל בדברים קטנים שלא דורשים הרבה מאמץ, כמו לומר שלום לשומר בבוקר, או להרים שקית שנפלה למנקה. פעולות כביכול חסרות חשיבות כאלו יסדרו לכם חברים מאחורי הקלעים לשארית השנה ואולי אף עד סוף הלימודים.
- תנסו לבסס שגרת למידה קבועה. אני אומרת "תנסו", כי למרות שיש בני נוער עם משמעת עצמית אמיתית לרובנו אין כזו כלל. מדי שנה אני מבטיחה לעצמי עם תחילת הלימודים שכל יום אני אכין את השיעורים שניתנו, אביא את הציוד הדרוש ואלמד למבחנים כמו שצריך. בפועל אחרי שלושה ימים אני מפסיקה להכין שיעורי בית, מאבדת חצי מהמחברות אחרי חודש, ובסוף משתמשת במחברת אחת לכל המקצועות (אם בכלל אני טורחת לסכם – שגם זה הישג). למרות שסביר להניח שגם אתם תזנחו מהר מאד את השגרה החדשה שארגנתם לעצמכם, שווה לנסות כי תמיד ישנו סיכוי קלוש שאולי כן תצליחו להתמיד בה ולסדר לעצכם את שנת הלימודים, וגם אם לא, לפחות תוכלו להגיד שניסיתם, ואולי אף להרוויח קצת ידע על סדר היום שמסייע לכם ללמוד.
- אל תקדימו את הבגרויות. יש סיבה לכך שרוב הבגרויות נקבעו לסוף השנה, אלא אם אתם עושים בגרויות חורף, ולקראת אלו במילא אין שום סיבה שתתחילו ללמוד עכשיו. לנסות לשנן כל יום מהאינטרנט את כל החומר לבגרות לפי המיקוד של השנה שעברה רק יפגע בכם, יבלבל אתכם ויתיש אתכם. רוב המורים יודעים כיצד להכין את התלמידים שלהם לבגרויות ויעבירו לכם את החומר צעד-צעד, במקום להפיל אותו עליכם בבת אחת. אני מודה שיש מורים שלא עושים את העבודה על הצד הטוב ביותר, והתלמידים עלולים להגיע לבגרות לא מוכנים, אבל גם במקרה הזה הזמן להילחץ ולגשת למקורות חיצוניים כמו אינטרנט ומיקודיות הוא לא עכשיו, אלא אחרי פסח. אל תיכנסו לפאניקה רק כי יש בגרות בסוף השנה, זה רק עוד מבחן, וגם אותו תעברו בשלום.
ולסיום, תשתדלו לאזן בין לימודים לבילויים. ללכת לקיצון אחד זה אף פעם לא רעיון טוב, ושילוב מוצלח של השניים יעזור לכם גם לסיים את התיכון עם ציונים נורמליים וגם לצאת עם תחושת מיצוי חברתית. שיהיה בהצלחה!