ברגע שהתפרסמה ביום שני בערב הכותרת הגדולה בחדשות על מציאת גופות החטופים היה ברור שזה עומד להיות מכוער. אחרי שבועיים של עצבים מתוחים וכסיסת ציפורניים מדינית נחתה עלינו הבשורה הקשה מכל, ולמרות שכולנו ידענו שזו אופציה, עמוק בלב כולם עוד קיוו לסוף טוב. עכשיו, אחרי הלוויה, אחרי ימי האבל הראשונים, המשפחות עושות את מיטב יכולתן להתחיל בתהליך המתיש של התמודדות והשתקמות, אבל הציבור? הציבור כבר המשיך הלאה.

עכשיו מגיע הרגע שבו כולם מתווכחים איך להגיב על החטיפה, ופה נמצא שורש הבעיה. כפי שהוכיחה לנו קבוצת הפייסבוק "עם ישראל דורש נקמה" שקיבלה יותר מ-30 אלף לייקים ביומיים (וכנראה הייתה מקבלת עוד אם לא היו סוגרים אותה) אלפי תושבים במדינה דורשים "נקמה". גברים, נשים, בני נוער, ילדים, חיילים – כולם מצויים באלבום התמונות שהיה גאוותה של הקבוצה, מחזיקים שלט כזה או אחר, חלקם בפנים מוסתרות וחלקם בפנים גלויות וחיוך רחב.

* * *

מזל טוב לכולנו, הצלחנו להשיב עטרה ליושנה. הצלחנו לשכוח לחלוטין שגם אנחנו קורבן של גזענות חסרת מעצורים שמונעת מ"נקמה" ולהפוך את היוצרות. עכשיו אנחנו בצד החזק שיכול להרשות לעצמו להפלות אוכלוסייה שלמה בשם הביטחון הלאומי והשלום המדיני. איך? איך כל כך מהר אנחנו שוכחים שגם אנחנו היינו באותה עמדה בדיוק לפני פחות ממאה? איך, אחרי שהאשימו אותנו בנפילת גרמניה על לא עוול בכפינו אנחנו עושים אותו דבר? למה כשטרומפלדור אומר "טוב למות בעד ארצנו" כולנו מהללים ומשבחים אותו כסמל לציונות אבל כשפלסטיני אומר "טוב למות בעד פלסטין" הם עם של חיות אדם רצחניות. אה, רגע, איזו טיפשה אני – כי כשאנחנו מתים אנחנו עושים את זה בשדה הקרב. מול "האויב האמיתי".

אנחנו לא עושים פיגועים שפוגעים בחפים מפשע, אנחנו הצד המוסרי. כשעשינו פיגועים בתקופת המנדט הבריטי גם זה היה מוסרי כמובן. "ליל הגשרים" פגע בציבור, גבה את חייהם של 14 בני אדם, אבל זה היה מוסרי. כשפוצצנו את מלון המלך דוד, פיגוע שפגע ביהודים ערבים ובריטים יחדיו, וגבה את חייהם של 92 בני אדם מכל הצדדים, גם זה היה מוסרי. כשאנחנו הורגים חפים מפשע כדי לגרש מכאן את השלטון הבריטי זה מוסרי, אבל כשהפלסטינים עושים לנו בדיוק אותו הדבר הם הופכי לרוצחים בדם קר. לכן כשאנחנו רוצחים ילד ערבי כ"נקמה" זה מוסרי. אבל כשחוטפים לנו שלושה ילדים ורוצחים אותם כ"נקמה" על כל אותם ילדים ערבים שנרצחו בעבר כולנו מתקוממים בשם ההגינות והיושר. מישהו אמר צביעות?

* * *

אז סגרו את קבוצת הפייסבוק המדוברת והרגיעו את הציבור שיחידת סייבר תחפש את המעורבים בה. זה לא אומר שהאנשים שנמצאים מאחוריה כבר לא שם, זה רק אומר שאנחנו לא יכולים לראות אותם, ובמקום לפעול בגלוי הם פשוט יפעלו מאחורי הקלעים. כדוגמה אפשר להביא את "כנופיית אל יהוד" שנסגרה ונפתחה כבר מספר פעמים, שלמרות שהיא טוענת ש"היא לא מסיתה, היא בעד הפגנות", כנראה לא מבינה שגם הפגנה לנקום באוכלוסייה שלמה היא הסתה לכל דבר. "ארגון להב"ה למניעת התבוללות בארץ הקודש" לא מתיימר אפילו להתנער מצחנת הגזענות שדבקה בו, וכן גם צבא השם, ואינספור קבוצות נוספות שמונות עשרות אלפי חברים, וכולם קוראים לנקמה.

אין כזה דבר נקמה. נקמה רומזת לכך שכל דבר נורא שנעשה במסגרת אותו מעשה מוצדק, בשם העוולות שעשו לנו. רצח הוא לא דבר מוצדק, אף פעם. לא של ילדים מהצד שלנו ולא של ילדים מהצד שלהם. לא של חיילים מאף צד, של נשים, של גברים, של אף אחד. אותה נקמה שדורשים חברי העמודים שלטענתם "לא פוגעת בחפים מפשע" לא קיימת. בסופו של דבר מה שהם עושים הוא לעודד שנאה כלפי החפים מפשע, שבמוקדם או במאוחר תתבטא במעשים כפי שיכולים להעיד בני משפחתו של מוחמד אבו חדיר, ורק תמשיך את מעגל השנאה והמרירות בין שני הצדדים. מה שאנחנו צריכים זה שינוי גישה. זה חינוך מחדש לאהבת האחר וסובלנות הדדית. זה הכוח לדעת להתנתק מהאבדות שספגנו בעבר ולהסתכל קדימה במקום אחורה.

* * *

ובגלל כל זה עם ישראל דורש כאפה, ומהר, כי משום מה אנחנו עוד חיים בסרט שאנחנו יכולים לקרוא לרצח עם ולצאת מזה צודקים. אנחנו חיים באשליה של מוסריות, בבועה נוחה, וכדאי שנצא ממנה בקרוב, כי אם לא סרט ההמשך יהיה הרבה יותר גרוע מהנוכחי.

צילום פרטי