בחודש מרץ יצאו פעילי תנועת הנוער לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים "כנפיים של קרמבו" למסע זיכרון בפולין. במשלחת המיוחדת של נוער עם ובלי צרכים מיוחדים מקרב פעילי התנועה יש משום מענה חי ובועט לתפיסה הנאצית המעוותת, אשר המיתה את אוכלוסיית הנכים בהם ראו "חיים חסרי ערך".

"בשנת 2013 בני הנוער הפעילים בתנועה יזמו את הקמתה של משלחת 'כנפיים של קרמבו' למסע זיכרון מיוחד ונגיש לפולין. המסע הראשון של המשלחת נחל הצלחה ושם את פעילי התנועה, במניין בני הנוער היוצאים למסע חשוב זה, בזכות ולא בחסד. מאז היוזמה יוצאת מידי שנה משלחת מיוחדת של התנועה למסע לפולין. המשלחת מורכבת מבני נוער עם ובלי צרכים מיוחדים, הורים מלווים, ואנשי צוות מטה התנועה".

בין חברי המשלחת יצאה גם לוטם חנני, 18, חונכת מסניף מודיעין, עם שיתוק מוחין קל, ומיטל סוריאנו, 18, מדריכת חונכים צעירים בסניף. לוטם משתפת בחלקים מיומן המסע אותו כתבה לאורך המסע; "היה לי מאד עצוב במחנות ההשמדה, כי חשבתי על זה שאם הייתי חיה שם באותה תקופה היו מוציאים אותי להורג".

מיטל מספרת על אחת מחוויותיה החזקות יותר במהלך המסע: "אני זוכרת שלפני היציאה למסע המדריך אמר לקבוצה שלי שיהיו לנו המון שאלות. ויש כאלה שהוא לא יוכל לענות עליהן. הרגע שהבנתי את זה היה כשעמדתי בצריף באושוויץ, במחנה השמדה, ושאלתי בפתאומיות, תוך התהלכות עם חברים, 'למה? למה זה קרה?' המדריך שמע וכמו שכבר הזכרתי – יש דברים בלי תשובה".

על הייחודיות ביציאה למסע, דווקא עם "כנפיים של קרמבו", מספרת מיטל: "החלטתי לצאת עם קרמבו מתוך הגאווה שבהשתייכות לתנועה כל כך מיוחדת, אני מזדהה ומתחברת למקום ממנו אני באה, תנועה שחרתה את קבלת האחר בשגרת היום יום שלה, באה, וצועדת במקומות בהם היה השונה דחוי, מודחק לשולי החברה, בלשון המעטה".

אחד המרכיבים החשובים ביותר במסע לפולין היא הקבוצה, המשלחת שאיתה החברים יוצאים, אלה שיוצרים את ההווי, אלה שתומכים כשקשה. לוטם שיתפה אותנו ברגשותיה כלפי הקבוצה שעימה יצאה: "היינו במיידאנק, מחנה השמדה שלא השמיד רק יהודים, אלא גם פולנים. שם היה לי הכי קשה, אבל הקבוצה הנפלאה שלי הייתה איתי ותמכה בי גם ברגעים הקשים שהיו לי. אני יודעת שלצאת עם קרמבו, זה כמו לצאת עם המשפחה שלי".

המשלחת של "כנפיים של קרמבו" היתה הטרגונית וכללה משתתפים בכל צבעי הקשת; יהודים, נוצרים ומוסלמים, צעירים ומבוגרים, אנשים עם צרכים מיוחדים ובלי, החזון התנועתי "ליצור מקום ומשמעות לכל אדם" מאיר את הדרך לחברי המשלחת בתהליך המסע, ובחיי היום יום שלהם.

"כשיצאנו למשלחת", מספרת מיטל, "יצאו איתנו מגוון של סניפים כמו רהט וטירה, טקסים ואירועים חשובים תורגמו בחלקם לערבית ובכל אופן הרגשנו שהם חלק מאיתנו לא משנה מה – הם היו כמו משפחה עבורינו".

בתמונה המשלחת המיוחדת לפולין, היו בה חברים אנשם מכל גווני הקשת הישראלית (צילום: כנפיים של קרמבו)