מבקר המדינה מפרסם היום (שלישי) דוח על הטיפול בשריפות פסולת בשטחי הרשות הפלסטינית, וקובע כי המינהל האזרחי והמשרד להגנת הסביבה כשלו כשל רב שנים בטיפול בנושא.

כזכור, התופעה מורגשת ביתר שאת לאורך כל היישובים הסמוכים לגדר ההפרדה באזור המרכז, ממודיעין בדרום ועד לראש העין ואורנית בצפון, כאשר במודיעין מנהל גרעין תושבים נחושים מאבק בנושא במשך שנים רבות. מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר טוענים הפעילים כי המצב הלך והחמיר, כאשר שריפות הפסולת הפיראטיות בכפרים הפלסטינים הסמוכים לעיר מייצרות זיהום אוויר חמור. לאחר שלפני מספר חודשים הגיע הזיהום הכבד גם לאזור תל אביב, עלה הנושא לכותרות. גם בעיריית מודיעין פנו בזמנו למשרד להגנת הסביבה ולמנהל האזרחי ודרשו את התערבותם, אולם בסופו של דבר התופעה נמשכת ללא הפרעה ממשית.

בדוח שמציג היום מבקר המדינה מתניה אנגלמן, נכתב כי בשנים 2017-2022 התרחבו והתגברו מפגעי זיהום האוויר והריח משריפות אלה, באופן שפגע ברמה היום-יומית בחיי תושבים ישראלים ופלסטינים. עוד נקבע בדוח כי באותן שנים הגיעו למשרד להגנת הסביבה כ-50,000 תלונות של תושבים ישראלים על זיהומי אוויר ומטרדי ריח הנובעים משריפות פסולת ביו"ש. בכ-44,700 מהן דווח על ריח חריף, בכ-21,200 מהן דווח על קשיי נשימה, בכ-13,400 מהן דווח על צריבה בעיניים או במערכת הנשימה ובכ-2,900 מהן דווח על צריבה בעור.

לפי המינהל האזרחי, הסיבות העיקריות לתופעה של שריפת פסולת פלסטינית מעורבת באתרי איסוף פסולת לא מוסדרים הן חוסר באתרי הטמנה המורשים לטפל בפסולת זו באזורים שונים ביו"ש, והיעדר יכולת כלכלית של יישובים פלסטיניים מחתך חברתי-כלכלי נמוך לממן את עלות שינוע הפסולת שלהם לאתרי הטמנה מורשים הממוקמים במרחק רב מהם.

עוד קובע הדוח כי מנתוני המנהל האזרחי עולה כי חל גידול של 75% במספר אתרי איסוף הפסולת הלא מוסדרים, כאשר על פי ההערכות כ-45% מסך הפסולת המיוצרת בשטחי הרשות הפלסטינית נשרפו בהם. כמו כן, אינדיקציה נוספת לסכנה הנגרמת לתושבי הרשויות הסובלות במיוחד מהתופעה מגיעה ממחקר משנת 2019 המצוטט בדוח מבקר המדינה, בו התגלה מתאם סטטיסטי בין מוקדי תחלואה עודפת של סרטן הלימפה בילדים בכפרים פלסטינים באזור הר חברון, לבין מיקום אתרי שריפת פסולת פיראטיים באזור.

בסיכום הדוח קובע אנגלמן כי האחריות לכשל הרב השנים בטיפול בנושא היא כאמור של המינהל האזרחי והמשרד להגנת הסביבה. מבקר המדינה קבע כי המנהל האזרחי כשל בקידום פרויקטים שיאפשרו טיפול מוסדר בפסולת הפלסטינית, וייחס התנערות רבת שנים של המשרד להגנת הסביבה מאחריותו לשמירה על איכות האוויר ביישובים ישראלים. "המשרד להגנת הסביבה לא עשה שימוש בסמכויות וכלים המצויים בידו, ושיש בהם כדי לסייע ולקדם את הטיפול בתופעת השריפות ביו"ש, לצד פעילותו של המינהל האזרחי", סיכם אנגלמן.

כמו כן, מבקר המדינה המליץ כעת לשר הנוסף במשרד הביטחון, לשרה להגנת הסביבה, ולכלל הגורמים הרלוונטיים לחתור באופן נמרץ לסגירת הפערים שהתהוו בנושא במשך 20 שנים, ולפעול בתיאום ובשיתוף פעולה ומידע לצורך גיבוש ויישום של ארגז כלים אופרטיבי לטיפול בתופעת שריפות הפסולת ביו"ש.