מאז ומתמיד הייתה מודיעין ידועה בנתוני הגיוס והשירות המשמעותי הגבוהים במיוחד, שרק הולכים ועולים מדי שנה. מאחורי התמונה המחמיאה הזו עומדים לא רק בתי הספר והמשפחות, אלא גם קבוצות ההכנה לצבא, שאחת מהן פותחת כעת את שנתה החמישית.

את המכינה הפתוחה למנהיגות והכנה לצה"ל על שם עוז צמח ז"ל הקים יונתן רבר, מייסד "צוות יהונתן", לשעבר קצין ביחידה מסווגת וכיום מורה ומרכז מגמת חינוך גופני בתיכון עירוני ב' בעיר. השבוע סיפר רבר כי המכינה המודיעינית היא היחידה בארץ הפועלת עבור תלמידי י"ב, ולא רק לאחר סיום הלימודים בתיכון. מטרות המכינה: העשרת הערכים החברתיים, פיתוח יכולת מנהיגותית, העלאת החוסן הנפשי והיכולת הפיזית, מעורבות בקהילה ואחריות חברתית. משתתפי המכינה נדרשים לחמש שעות פעילות מדי שבוע.

נגד הכללים

"הקמתי את 'צוות יהונתן', תוכנית כושר קרבי, לפני 25 שנים", סיפר השבוע רבר למודיעין News, "זה אחד הצוותים הוותיקים בארץ. במודיעין לא היה אז כלום. עברו אצלי ב'צוות יהונתן' מעל ל-7,000 חניכים וחניכות, חלקם היום מפקדי גדודים ומפקדי טייסת. הקמתי את הצוות כדי שהם יהיו מוכנים לשירות משמעותי בצה"ל".

עוד סיפר כיצד נבט הרעיון להקמת המכינה. "הייתה לי פגישה עם אור גרינפלד, כיום סגן ראש העיר, שהיה תלמיד שלי בעבר ונשארנו בקשר טוב. אמרתי לו שאני מזהה שחסרים תכנים בבית הספר, שאין בהם שום הכנה לצה"ל. עשיתי עבודת שטח, הייתי כמעט בכל המכינות בארץ, והחלטתי להקים פרויקט ייחודי במודיעין. בפועל, החלטתי ללכת כנגד הכללים. הגיתי את הרעיון של מכינה קדם צבאית למנהיגות והכנה לצה"ל, וזה יצא אל הפועל. התוכנית היא בשיתוף פעולה עם כל גורמי הביטחון האזרחיים והצבאיים, ממשרד ראש הממשלה והלאה, ועם גופי התנדבות".

המטרה של המכינה, לדבריו, היא לקחת נוער דווקא בתקופה הכי עמוסה שלו, של בגרויות ולימודים אינטנסיביים, ולהפוך אותם למנהיגים הן בצבא והן אחרי הצבא. "הם נפגשים פעמיים בשבוע אחר הצהריים", הוא מספר, "ומקבלים סדנאות ברמה הגבוהה ביותר, כמו ניווט ברמה צה"לית של היחידות הטובות ביותר, של שלושה חודשים, גם בלילה. בנוסף, יש לנו סדנת הסוואה של חודש וחצי, ויש סדנאות מנהיגות שמגיעים אליהן מרצים מכל גופי הביטחון. הם מקבלים תכנים שלא מקבלים בבתי ספר, ואפילו לא במכינות הרגילות. הם מקבלים גם תכנים שלא קשורים לצבא, כמו למשל, סדנאות להתנהלות כלכלית נבונה, סדנאות זהות יהודית-ישראלית, הרצאות של חבר'ה מפיקוד העורף, אני מרצה להם מהניסיון שלי על הצבא ועל עמידה בלחצים מנטליים ועוד".

עוד מספר רבר כי "את העבודה הפיזית הם מקבלים ב'צוות יהונתן', ובמכינה הם לומדים איך להוביל צוות, איך לעמוד מול קהל, וגם מתנדבים. מה-7 באוקטובר הם מתנדבים סביב השעון בכל מיני מקומות. התנדבנו בעוטף, התנדבנו להכין מנות לחיילים ועוד".

כאמור, שנת הפעילות הקרובה תהיה החמישית של רבר והמכינה שלו. "בהתחלה כשפתחתי את המכינה מנהלי בתי הספר שבאתי אליהם הרימו גבה ושאלו איך תלמידים יצליחו לעמוד בעומס, והנה אנחנו פותחים מחזור חמישי. יש לנו חניכים מכל בתי הספר בעיר – דתיים וחילונים, נשים וגברים. במחזור הראשון היה לי עולה חדש חרדי מאנגליה שהשתחרר עכשיו מגבעתי. מדי שנה נרשמים למכינה 20 בני נוער, זה ממש אינטימי. הרבה בני נוער מאוד רוצים להירשם, אבל ההורים מונעים מהם כי הם לא מאמינים שהם יצליחו להתגבר על העומס של הבגרויות וכל הלחץ מסביב. בסיום המחזור האחרון במכינה, כשההורים ראו את הווידאו קליפ המסכם, הם לא האמינו למראה עיניהם. אני מאמין בבני הנוער, לכן אני עושה את זה דווקא בשנת י"ב".

מה בעצם נותנת להם ההשתתפות במכינה?

"בזכות המכינה כל נקודת המבט שלהם משתנה. כולם מגיעים ליחידות מובחרות והם מגיעים הרבה יותר בוגרים ומוכנים. כמעט כולם הולכים לקורס קצינים או לקורס מ"כים. זה ממש משנה להם את הכיוון. הביטחון העצמי משתפר וכל הגישה משתפרת".

כאמור, המכינה המודיעינית נקראת על שמו של סמ"ר עוז צמח, תושב העיר שנפל במלחמת לבנון השנייה. "החיבור לעוז צמח נולד במחזור השני", מספר רבר, "אור גרינפלד הפגיש ביני לבין חיים צמח, אביו של עוז, והיה בינינו חיבור מאוד טוב. הסלוגן של המכינה הוא 'בעוז ובענווה', ובפגישה הבנתי שזה בדיוק הסלוגן של עוז צמח וככה נוצר החיבור והסכמתי שהשם של המכינה יהיה על שם עוז".

ללמוד אחריות

אחד המשתתפים במחזור האחרון של המכינה הוא אורי כהן, בן 18 שסיים את לימודיו בתיכון מו"ר. "הצטרפתי למכינה הפתוחה בכיתה י"ב, עם ההצטרפות ל'צוות יהונתן'. מההתחלה של המכינה הגיעו חניכים מכל בתי הספר בעיר והיה חיבור מידי בין כולם. כל מי שמגיע למכינה  מגיע עם אותה מטרה – לעשות שירות משמעותי ולהגיע לצבא כמה שיותר מוכנים".

איזה תכנים קיבלת שם?

"היו שם הרצאות עם גורמים חשובים מצה"ל, שב"כ ועוד המון גופים שבאים לתת לנו את מה שהם יכולים לספר. כל בן אדם שהגיע לדבר במכינה הביא את הפרספקטיבה שלו, וזה מאוד מעניין. כולם אנשי שיחה שמאוד כיף לדבר איתם, וזה מה שמדהים במכינה. המכינה תרמה לי מאוד. אני בן אדם שמאוד אוהב לדון עם הרבה אנשים, ולא כל יום אתה פוגש אנשים כאלה שהעשירו לי את הידע וגרמו לי להסתכל אחרת על הדברים".

איך היה לשלב את המכינה עם הלימודים בי"ב?

"אני עשיתי תוכנית ריאלית עם 5 יחידות במתימטיקה, פיזיקה וכימיה. תוכנית הלימודים שלי הייתה מאוד עמוסה, ועם ההצטרפות למכינה העומס גדל, אבל הדבר המצוין הוא שזה מכין אותך לחיים האמיתיים. רוב הנוער חווה שוק כשהוא נכנס למערכת הצבאית. הוא לא רגיל לקבל אחריות על הכתפיים שלו. במכינה אתה מקבל הרבה מאוד אחריות. יש המון סדנאות שצריך להעביר, יש  התנדבות ויש סדנאות ניווט והסוואה. אני, למשל, הייתי אחראי על כל הציוד לסדנת ההסוואה, ואם קורה משהו זה עליי, לא משנה אם הייתה לי בגרות באותו היום. זה לימד אותי מהי אחריות. בהתחלה היה לי קשה, אבל בזכות המכינה אני אדם יותר טוב והצלחתי לשלב את הכל".

והוא מוסיף: "עוד דבר שחשוב לציין הוא שהמכינה ממש מועברת ברמה צה"לית. כל הסדנאות הן ברמה הכי גבוהה, שיש בדומה למה שתפגוש בצה"ל. למשל, סדנת הניווט מתקיימת עם קצין ניווטים מיחידה מיוחדת, שעשה לנו סדנה ארוכה על תצורות  שטח ובסופה היה מבחן קצה שצריך לדעת לנווט במסלול של 14 קילומטר, בלי טלפון ובלי מפה או מצפן. רק אתה עם מה שלמדת".

כעת, לאחר שסיים את התיכון, מצטרף כהן למכינת כרם בדליית אל כרמל, בה לומדים יחד יהודים ודרוזים, ולאחריה יתגייס לצה"ל. "אני רוצה להתגייס לקרבי, ליחידות מובחרות", הוא מספר, "המכינה הכינה אותי לצבא וקיבלתי שם דברים שלא מקבלים בשום מקום אחר. אני לא מכיר עוד מסגרת שאפשר לקבל את כל מה שקיבלנו שם, וזה מאוד מיוחד. גם יהונתן הוא איש מאוד מיוחד. לפעמים קשה לעכל אותו. הוא מטיל עליך אחריות מהרגע הראשון. בהתחלה זה לא נראה הגיוני שאתה יכול לעשות את זה, וזה נראה כמשימה בלתי אפשרית, אבל עם הזמן אתה לומד לבצע את הדברים וזה תורם לך מאוד לחיים האמיתיים. לקראת הבגרויות היו לי כמה עבודות סמינריוניות להגיש וזה עזר לי לנהל כמות גדולה של מסמכים וציוד. בסופו של דבר, אתה הופך לאדם יותר אחראי ומוכן לחיים בזכות המכינה. אני ממליץ לכל מי שמגיע לי"ב שיבדוק את האופציה הזאת".

משתתפת נוספת שסיימה את המכינה היא ליה וקנין, בוגרת תיכון עירוני ב'. "אני נמצאת בכושר קרבי 'צוות יהונתן' כבר מכיתה י'", היא מספרת, "ובעצם כך נסללה לי הדרך להגיע למכינה. היו לי חברים שהיו שם בעבר וגם הם סיפרו לי עליה. בהתחלה לא ידענו מה יהיה במכינה, וכשנכנסנו אליה הביאו לנו הרבה חבר'ה יוצאי צבא, וגם כל מיני אנשי מקצוע, שבאו ועשו לנו הרצאות על מנהיגות, הרבה מורשת קרב, חוסן עצמי וכל מיני התמודדות עם לחצים ואתגרים. דברים שהיו מאוד מעניינים, תרמו לי המון ולימדו אותי הרבה על עצמי, ואחר כך עזרו לי להבין כיוונים לצבא ולאן לכוון את היכולות שלנו".

על הסדנאות עצמן היא מספרת כי "חוץ מההרצאות יש שלוש סדנאות. לסדנת ההסוואה הביאו יוצא יחידת מגלן שמתמחה בתחום, ובמשך חודש וחצי למדנו על סוגי הסוואות, על תפקידים שקשורים לזה והתנסנו בשטח איך לבנות עמדת הסוואה ואיך לעבוד בצוות. זה היה מאוד מעניין ומאוד כיף. בסוף עשינו אירוע מסכם שבו חילקו אותנו לצוותים, הגענו לשטח חדש והיינו צריכים להתקין עמדת הסוואה ולהישאר בה. בעוד סדנה שהייתה לנו נסענו למצדה על הבוקר, עלינו בזריחה ושמענו מורשת קרב על המקום. זה היה לגיבוש של החבר'ה במכינה. היה מאוד

איך היה השילוב בין הלימודים למכינה?

"זה היה אינטנסיבי. היה צריך בהתחלה להבין איך לאזן בין הלימודים למכינה, אבל מאוד התחשבו בנו, נתנו לנו מענה לכל דבר ועזרו לנו בכל מה שצריך. בסך הכל, זאת הייתה חוויה מאוד משמעותית שתרמה לי הרבה. אני ממליצה להרבה חברים שהם שנה מתחתי להצטרף, כי  זה ייתן להם הרבה כלים להתמודדות בחיים ובצבא כמו חוסן, הצבת מטרות ואחריות".