ממשלת נתניהו החדשה צפויה להיות מושבעת ביום חמישי, והשיח הציבורי בישראל רועש וגועש סביב דרישות מפלגות הקואליציה ושורת החוקים שצפויים להיכנס לתהליכי חקיקה בתקופה הקרובה.
בין חוק ההסתה לגזענות, הפקדת תכניות חינוך בידי אבי מעוז ממפלגת נעם, הפקעת סמכויות ממשרד הביטחון והמשטרה לטובת סמוטריץ ובן גביר, כמו גם הכפפת הרב הצבאי הראשי לידי הרבנות ושורה ארוכה של הצעות ודרישות נוספות המסתמנות כקיצוניות, נדמה כי מדינת ישראל מגיעה לרמות פילוג שטרם הכרנו.
בעוד שתומכי הימין מצדיקים את החוקים החדשים, או לפחות חלק מהם, בצדו השני של המתרס הפוליטי פושטת לאחרונה התחושה שפניה של מדינת ישראל כפי שהכרנו עד היום נמצאים בסכנת השתנות לכיוון דתי-קיצוני. מי שגם חש כך, ואף עומד לאחרונה בראש הקבוצה שמקימה את התנועה הדמוקרטית האזרחית, יחד עם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מיכאל בן יאיר, הוא המשפטן אוריאול פרוקצ'יה ממכבים, שוחחנו השבוע עם פרוקצ'יה, פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ומי שהיה ממקימי המרכז הבינתחומי בהרצליה.
פרוקצ'יה, וודאי לא תכננת כשיצאת לפנסיה להקים תנועה בגיל 79.
"נכון. אני לא יודע אם אפשר להגיד שהקמתי תנועה, אבל הייתי בין היוזמים. הגיע הזמן להתארגן כדי להשמיע דיעה אחרת מזו שנשמעת אלינו ממסדרונות הקואליציה המתגבשת. אני מוכרח לומר שלהפתעתי היו רבים שנענו לקריאה. יש לנו כמה אלפי מצטרפים כרגע, וצובאים על פתחנו אנשים שרוצים להצטרף. זה מכיוון שיש איזשהו סנטימנט עממי נרחב שמשהו כאן מקולקל עד היסוד. אם אנחנו לא נתארגן כדי לעמוד בפרץ, בצורה חוקית כמובן, אז יהיה אסון קטסטרופלי שיכול להביא לקץ החלום הציוני".
איך תיראה פעילות התנועה?
"תראה, אנחנו תנועה מאוד צעירה ואין לנו עדיין מוסדות. אין אפילו עוד תאגיד שהקמנו. אנחנו בתהליכי רישום ברשם העמותות, ולכן השאלה מה אנחנו אמורים לעשות ברגע זה עדיין לא ברורה. גם לא כולנו מקורצים מעור אחד. יש קואליציה רחבה של אנשים לא מרוצים, אבל כל אחד לא מרוצה מבחינה אחרת. יש לא מרוצים שאנחנו לא מספיק סוציאליסטיים, יש כאלו שלא מרוצים שאנחנו לא מספיק דתיים או אנטי דתיים או לא יודע מה. כל מיני טהרנים מכל הכיוונים, שכל אחד מהם משוכנע שהצדק נמצא אצלו בכיס ואנחנו צריכים לנווט בין כל השאיפות המנוגדות האלה כדי למצוא מכנה משותף דמוקרטי ליברלי שאפשר להתאגד סביבו".
לגבי כל החוקים החדשים. יכול להיות שהציבור, בעידוד התקשורת, קצת מגזימים? אולי הם לא ייצאו בכלל לפועל?
"אתה שואל שאלה שמטבע הדברים אני לא יכול לענות אם יקרה כך או שלא, אבל הסימנים מדאיגים. אנחנו צריכים להיערך לרע ביותר. לחשש שכל כוונות הממשלה המתגבשת יוכלו להתממש. אנחנו שומעים מכל כיוון. אנחנו שומעים את גברת סטרוק שאומרת שלא צריך לטפל בערבים או לא יהודים בכלל גם במצבי חירום לאחר שנכנסת השבת, אנחנו שומעים את בן גביר שאומר את מה שאומר, את סמוטריץ שאומר שצריך לקיים את חוקי התורה כערובה לכך שנצליח. עכשיו, אני לא יודע אם כל הדברים האלה יעברו. יכול להיות שהם כל כך הזויים שזה לא יצליח לעבור, אבל מצד שני, לא הייתי מזלזל באפשרות שכן יעברו. מבלי לעשות השוואת, היו משטרים שהציעו דברים נוראיים והצליחו להגשים אותם, בעלות מאוד גדולה של חיי אדם, של פגיעה בכלכלה ובחברה וכל מה שתרצה. אם משהו יקרה ברגע האחרון ויעצור את התכניות שלהם, זה אני לא יודע".
ונניח ויעברו, איך ייראו ההשפעות?
"מה יקרה מבחינה משפטית זה גם תלוי בפוליטיקה, מכיוון שבית משפט עליון סביר, כמו שהיה לנו עד עכשיו, ידע לפסול חוקים הזויים, אנטי דמוקרטיים, מפלים. אבל לממשלה הנוכחית יש תורה חדשה, שהיא ששלטון הרוב צריך להיות שלטון ללא מצרים. כשרוב המצביעים מסכימים על משהו, אז בעצם הצבעתם זה נעשה לא רק חוקי אלא גם חוקתי. אם בית המשפט העליון בהרכבו הנוכחי ינסה למנוע את זה ולעמוד על שלו, כפי שהוא צריך לעשות, מי בכפינו יתקע שהממשלה, ברוב רגיל, לא תסתמך על ההנחה שמה שהרוב רוצה הוא חוקתי ותקבע כלים שינטרלו את בית המשפט העליון? או שבית המשפט יוצף באומרי הן של הממשלה הנוכחית, או שכוחו יסורס בדרך אחרת? לא ברור לאן אנחנו הולכים, זה רגע של פרשת דרכים, ואנחנו יכולים רק להביע את חששותינו".
הרפורמה המתכוננת בבית המשפט, יש בה גם היגיון? דרוש באמת ריענון במערכת המשפט?
"אני קצת מכיר את מערכת בתי המשפט. אני לא מסכים עם כל שופט, וגם לא עם בית המשפט במליאתו. כל אחד יכול לטעות. אבל, אני חושב שהמתקפה הנוכחית על בית המשפט הולכת הרבה מעבר לזה, לדה-לגיטמיציה של הרשות השופטת כמי שמחליטה באופן סופי בשאלות חוקיות וחוקתיות. זוהי סכנה גדולה מאוד, מכיוון שתמיד יימצאו אומרי הן שיסכימו עם המדיניות החדשה הזאת. בקרב חברי הכנסת יש רבים כאלה, והסכנה היא מאוד גדולה. לא רק למערכת המשפט, אלא בכלל למדינה שלנו. המדינה שלנו נמצאת בסכנה. העולם לא ימשיך לקבל אותה כמדינה לגיטימית במצב הנוכחי לאורך ימים ושנים, ואנחנו נהפוך למדינה מצורעת. כמו שקרה לדרום אפריקה. אני מאוד חושש שגם המדינה שלנו תגמור באותה צורה כמו דרום אפריקה. אני לא נגד דתיים, אבל יש גרסאות של הדת שהן קיצוניות ומסוכנות ולא תהיינה מקובלות על העולם הנאור".
אתה חושש מאיך תיגמר ההתנגשות בין המחנות הפוליטיים?
"זאת שאלה ספקולטיבית ואני לא יודע איך זה ייגמר, אבל קיים כבר עכשיו חשש גדול מאוד לדיכוי של חלקים בעם, שיכולים להיגמר בכל מיני דרכים לא טובות. האם זה באמת יקרה או לא אני לא יודע, אבל אנחנו צריכים לעמוד על המשמר כדי שלא נעמוד בפני ניסיון שיהיה קשה מאוד לצאת ממנו".
בעוד שפרוקצ'יה חש סכנה ממשית לאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל תחת הממשלה החדשה, משפטן אחר, עורך הדין דוד פורר מרעות, המשמש כפרשן חדשות ערוץ 13 ומשתייך לצידה הימני של המפה הפוליטית, אינו מודאג.
השבוע אמר פורר למודיעין NEWS: "הרעיון של ממשלה מגזרית הנוטה בחוזקה לאחד הצדדים הפוליטיים הוא תוצר עצוב ושלילי של מדיניות החרם אותו הטילו מפלגות השמאל על גוש הימין ועל בנימין נתניהו. חרם כזה אינו מבשר טובות לקיומה של חברה תקינה ובריאה. שאלו על כך כל ילד בבית ספר שבכיתתו הוטל חרם. הממשלה הנכנסת ניצבת בפני אתגר ושעת מבחן. האם היא תצליח לנפץ את מדיניות החרם, או שתגרום לגוש החרם להתבצר בעמדת החרם? ישראל ניצבת בפני אתגרים גדולים, והדרך להתמודד איתם היא באמצעות איחוד העם והגעה להסכמות רחבות, ולא באמצעות הקצנה, חרם ומגזריות".
ובכל זאת, אנחנו שומעים על הקצנה מדאיגה בקרב חברי הקואליציה הנכנסת.
"נתניהו הבהיר השבוע שלא יקודמו חוקים הפוגעים במיעוטים או חוקים המפלים על בסיס דת, גזע מין או נטייה מינית. למרות זאת, השמאל קורא קריאות קיצוניות למרי אזרחי ולקץ הדמוקרטיה. למרבה האירוניה, הקריאות המבכות את חיסול הדמוקרטיה נשמעות תכופות מאנשי צבא בדימוס, שלטענתם מצב המדינה אנוש ושאנחנו על סף תהום. כדאי לשים לב שככל הידוע, המצב ה"קשה" טרם גרם למי מאנשי השמאל להודיע על ויתור על קבלת כספי הפנסיה התקציבית שלו".
בתור משפטן ואיש ימין, איך אתה רואה את הדרישה לרפורמה במערכת המשפט?
"מערכת בתי המשפט בישראל מפוארת ומוצלחת בהשוואה למדינות העולם, ואין לפגוע בה או להחליש אותה. לעומת זאת, מערכת אכיפת החוק, ובעיקר הפרקליטות והמשטרה, זקוקה לניעור דחוף שיוביל לשיפור השירות שהיא נותנת לאזרחים".
